מראה הפנים/שבת/ג/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
חתם סופר




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חייליה דר' יונה מן הדא אחד שבישל בו וכו'. התוס' בפרקין שם ד"ה אבל ניתנין וכו' הביאו לזה לראיי' דלפסק הר"י דעירוי ככלי ראשון ונראה מבואר שכך הוא דעת הרמב"ם שכתב במה שהבאתי לעיל בד"ה מיחם שפינהו וכו' ומותר לצוק מים חמין לתוך צונן או צונן לתוך החמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון וכו' וזה קאי בין ארישא ובין אסיפא דאם המים חמין שיוצק הם בכלי ראשון אסור לערות לתוך הצונן בכדי שיחממן הרי דעירוי ככלי ראשון הוא. ובתוס' שם העלו דעירוי דכלי ראשון אינו אוסר בעלמא אלא כדי קליפה וכך פסקו האחרונים בסי' צ"ב. ובמה דשמעינן מכאן דקאמר דקילוח מן הקדירה תליא בפלוגתא דר' יונה ור' יוסי דלר' יונה דס"ל עירוי ככלי ראשון הקילוח נמי ככלי ראשון ונלמד מזה דאף להמחמיר בדין קילוח דין עירוי יש לו וא"כ דווקא בלא נפסק הקילוח דבכה"ג שייך לדמותו לדין עירוי. אבל היכא דנפסק ודאי לא דמי לעירוי והרי מכאן סייעתא למאי דמביא הרב בהגה"ה שם בסעי' ז' ולא כדעת מי שרוצה להפריז על מדותיו ולהחמיר אף בנפסק דמבואר נגלה הוא מהכא דלא כוותיה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף