מראה הפנים/שבועות/ז/ו

מראה הפנים שבועות ז ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי חנינא אמר במחלוקת. כה אומר אל רבותינו שבארץ ישראל ישמרם וינצרם ואל יעזבם האל ואל ריבותינו שבגולה המקום יפרוס סכת שלומו עליהם סלה. אחלה נא פני המעיין והמבין ומודה על האמת. הכר נא למי הפתילים ולמי החותמת. אם להמפרשים מהחכמים הרבנים הג' של כת הקודמת. או להמאוחר שבראיה והכושל שבהם והולך בעקבות הראשונים ושוקד יום יום בדלתי הש"ס הזה והתוספתא ובדלתי ש"ס הבבלי לפי שיטת הגאונים ז"ל מאירי עינינו ומפתחי לבינו וכתולה באונקלי שלהן קיימת וכאחד פותח כיון במעט קט שכלו לו להבין גורמת. כי אחרי שבארתי בפנים התוספתא דכולה ברירא וזה פשוט דבנשבע ונוטל מיירי דלא נתקנה שבועת היסת עד בימי אמוראים כידוע והך ראיה דקאמר ברישא שלא יצטרך לישבע אם אינו רוצה וראיה דסיפא בשאחד מוחזק בהן תחת ידו או בקופה המופשלת לאחוריו היינו להביא ראיה או יפסיד ולא מהימן בשבועה ליטול. כ"א אחר שתקנו שבועת היסת אומרים לזה שברשותו שישבע היסת וכל זה פשוט והתוספתא היינו ברייתא דהובאה התם דף מ"ח ע"א תניא א"ר יהודה וכו' וכפי פי' הרי"ף ז"ל דלאו אליבא דידיה בלחוד קאמר אלא בין אליבא דידיה ובין אליבא דרבנן דהאי דינא דאיפליגו ביה בזמן שהפירות צבורין ומונחין בין שיניהן. והיינו ברשות הרבים דקאמר הוא ז"ל כלומר שאין אחד מוחזק בהן יותר מחבירו ומסתמא מונחין בר"ה הן אחר שיצאו מרשות זה ולא באו לרשות זה. ובהא הוא דאיפלגינן אבל אם הפשילן בקופתו לאחוריו והרי הן ברשותו בהא הממע"ה לדברי הכל דקי"ל כל היכא דאמר אימתי ובמה לפרש הוא. ואפי' בברייתא לדעתו ז"ל וכלומר שר' יהודה מפרש הדין גם לדברי חכמים למאי דס"ל וקי"ל כוותייהו וכמה שפסק הרמב"ם ז"ל בפרק עשרים ממכירה וכדעת סייעתם ז"ל והיינו דקאמר ר' חנינא הכא במחלוקת כדפרישית בפנים דהאימתי דקאמר ר' יהודה בדין המחלוקת ובהגוונא שנחלקו בו הוא דקאמר דבדבר הזה בלבד הוא דפלגינן אם הקופה מונחת הוא בין שניהן. והן הן ממש דברי הרי"ף ז"ל וכן מוכח מהסוגיא דלעיל בהלכה א' דפליגי בהקופה מונחת בין שניהן ע"ש ד"ה מחלפה שיטתיה דר' יהודה ובמה שנתבאר שם בפנים. והמעיין ישפוט בשכלו אלו לא היה כתוב כאן אלא דבר זה דברי ר' חנינא והתוספתא שהביא ותו לא מי היה מפקפק בהדבר ובפירושו. איברא הוא דלמאי שפתחנו פתח הזה דהאי ענינא דר"ח והתוספתא שהביא מסוימת היא בהא דקאמר אבל אם היתה יוצאה מתחת יד א' מהן. וכמו וכו' הוא דסמיך הש"ס על דהוה מרגלא בפומייהו התוספתא כדפרישית בפנים וזה מצוי הרבה והרבה בש"ס הזה ממש בכל המקומות שמציין להתוספתא ואינו מביא כ"א חצייה וחצי חצייה וכ"כ הרמב"ן ז"ל ועיין בס' המלחמות פרק הכונס ולעיל שם הלכה ו' הבאתי דבריו. וראה גם ראה בריש פרק דלקמן דקאמר ומתני' אמרה כן ועל התוספתא דב"מ קאי כאשר הבאתי שם ולא ציין הש"ס כ"א שנים ושלשה תיבות והתם כתוב וכו' וכאן דילג הסופר תיבת וכו' וכמו שתמצא עוד בריש פ' דלקמן גבי דב"ש אומרים וע"ש כי על הרוב כן דרכם להזכיר המשנה והברייתא ברמיזה כמו שהוא בפ' הכונס ובהרבה מקומות ולפ"ז נוכל ג"כ לפרש לפי שיטת התוס' והרא"ש ז"ל וסייעתם ואימתי דברייתא לחלוק הוא דאימתי חולקין עלי בזמן שהקופה מונחת בין שתיהן אבל אם היא ביד אחד מהן כ"ע מודים דהממע"ה וזה פשוט דבכל חלקי הדינים לפי שיטה זו נוכל לפרש כמו דמפרשינן לשיטת הרי"ף והרמב"ם ולפירושם בהמשנה כפי אשר פירשתי בפנים. אמנם אנחנו הולכין בעקבותיהם כי זה ברור וידוע שלא נעלם מעיניהם לא התוספתא ולא הירושלמי וביחוד הרמב"ם ז"ל שנודע לכל כי רוב פסקיו במה שאינו מבואר להדיא בש"ס דילן למסקנא הוציא מהתוספתא ומהירושלמי וכבר העיד על עצמו דאף בזמן פירושו להמשנה היה לו חיבור הלכות על דרך הירושלמי ומכ"ש בזמן חיבורו הגדול אח"כ וזה תמצא בפירוש המשנה ממסכת תמיד ריש פ"ה שכתב וכבר אמרנו זה בהלכות ירושלמי שחברנו וא"צ שוב לעדות שלנו ולעדות שום אדם כי לא נעלם ממנו דבר. ועוד דמבואר לנו בהדיא דהאי ש"ס ס"ל דאף בברייתא אימתי ובד"א לפרש הוא כמו שתמצא בפ"ק דע"ז הל' ה'. ומעתה יראה הרואה במה שכתב הש"כ בזה בסי' צ"א והאריך והרחיב דיבורו בקול המולה גדולה ולדבר נפלאות גדולות עד למעלה כי נעלם מכל הגדולים התוספתא והירושלמי והביא לכל השיטות והפירושים למען יעלה עד הששי לפרש המפנה בטענת ברי ושמא ככתוב שם ואנן עד כאן לא איירינן בשבועת המשנה בטענת שמא ולקמן קאמר ואלו נשבעין שלא בטענה וכו' התם כדמפרש טעמא ומשמע דעד השתא לא איירי כלל בכה"ג מטענותם ועשה לדין דהרי"ף והרמב"ם למאי דפסקו כרבנן לספיקא דדינא באריכות ובתוספת דברים הכי קרא שמו והשם גורם והמלה כי עד השלשה לא בא בשלשה התיבות האלה. עוד היא במחלוקת. הכתוב כאן. ודימה דאדלעיל קאי והכל ענין אחד הוא זה גרס לו לכל הדבר אשר שם לבו לחלוק על הגאונים הראשונים ז"ל כאשר יראה המעיין כי היתידות שתלה בהם דבריו הם אלו המלות שלשה הגורם והגורם דגורם והגרמי בראשה לפרש התוספתא וסוגיא דהכא ג"כ בטענת ברי ושמא לפי דרכו אשר הכינה וגם חקרה. מכאן לקח והביא לו לראיה ברורה והנה נפלה וגם נשברה. כדלקמן. וכן הדיקדוקים שדקדק על פי' הרי"ף והרמב"ם וסייעתם ז"ל כמה הן קלים ואין שום כובד במשאם תזרם ורוח תשאם והנה הראשון רמזתי בפי' המשנה לתקנו וכן מה שדקדק עוד שם אין בהם שום ממשות ואינן כדאי לחלוק בשביל זה על אבות העולם ולדבר עליהם דברי כאלו והעיקר שנסמך וכתב שיש לו קושיא גדולה לרחק הקרובו'. המה השלשה תיבות. ואשר שם לבו להבין ולחקור במחקרי הש"ס הזה יבין אשר אלו המלות. עוד היא במחלוקת. מילתא באנפי נפשה היא ולפרש הסיפא דמתני' קאי אמר לשלחני וכו' כדפרישית בפנים וכלומר דגם הסיפא דין דשלחני נמי בגוונא דמחלוקת הרישא דין דחנווני מיתפרשא דלא פליגי אלא היכי שהמעות מונחין בין שניהן והכל כפי שי' הגאוני' מאורי עינינו ז"ל וכל זה דקאמר הדא דתימר דאכסניא וכו' הוא אליבא דר"י ולא נ"מ לדינא במה שהוסיף הש"ס הזה לחלק אליביה וגם להסביר הצריכותא כמה שבארתי בפנים ועיקר פי' הצריכותא לפי שיטתם ז"ל כדאמר התם דפירות עבידי דמרקבי וכו' ומשום זה דרכו ליתן מקודם וזה מבואר ובאמת למסקנא גם לפי דרך דהאי ש"ס אין חילוק גם בשלחני בין אכסנאי לבן עירו והסוגיות שוין לדינא. וראיתי בדברי הרב בהגהת ט"ז אשר שם לבו על כל דברי הש"כ אמנם במה שרצה הוא ז"ל לסתור ראיה ברורה שלו ופי' דהאי עוד היא במחלוקת בלשון תמיה מיתפרשא בחנם דחק עצמו לזה דלא זו הדרך ולא נמצא בכל הש"ס הזה כדברים האלו בלשון תמיה. ולמה לנו להאריך ולהכנס בפירצה דחוקה והסוגיא מתפרשת כפשטה כפי שיטת הגאונים מאירי עינינו והמעשה לסתור אשר עשה הש"כ אינה סתירה כ"א מכאן ראיה לבנות ולסייע לפירושם ולשיטתם ז"ל וכמדומה לי שאינו צריך ראיה וחיזוק להפי' אשר פירשתי לפי שיטתם ז"ל כי הקורא דף או ב' דפין בש"ס הזה מעצמו יראה ויבין דרך הש"ס בציוניו ובפירושיו להמשנה ולהברייתא כי נראה לפעמים כענין אחד ובאמת הכונה על דלקמיה או על הסיפא וכל זה מובן מהענין ובלבד שלא נדחוק עצמינו בהלחץ זה הדחק ובטענה דכדי ובפטומי מילי בעלמא. מעיד אני עלי שמים וארץ כי הפירוש על ש"ס הזה שפירשתי הוא אחר החקירה והעיון והשקידה והיגיעה כי רבה בערב היא באה ובבוקר היא שבה לחקור ולעיין ולחפש בכל חדרי הש"ס הזה ובכל התוספתא ובכל חדרי הש"ס הבבלי עם שי' הגאונים ז"ל ופירושיהן כפי אשר השיגה ידי וכחי וב"ה אשר זכיתי ומצאתי כאן לפירושים ושיטות על הש"ס הבבלי והרבה כ"י מהגאונים הראשונים ז"ל אשר לא נמצאו במדינתינו וכן מצאתי התוספתא בכ"י על קלף ישן נושן יותר מאלף שנה ומוגה בנוסחא דווקנית והרבה דברים מצאתי בה מה שחסר בספרי הדפוס והשבח ותהלה לאל יתעלה ב"ה אשר זכיתי לחבר הפירוש והמראה על שלשה סדרים האלו והם נשים ונזיקין אשר באו בדפוס בראשונה וסדר זרעים אשר הוא בכתיבה נכונה כה יזכני בחסדי חנם ויגמול בטובו עלי לפרש ולחבר גם על סדר מועד ואז כל דברי הש"ס הזה אל מול פני המנורה יאירו וגם דברי הרמב"ם ז"ל המסופקין יתבארו ויצהירו ויזהירו. ומכל מקום למלאות רצון המעיין אביא לציין בכמה מקומות מלישנא דהאי ש"ס. עוד היא במחלוקת תמצא בפ' ב' דיבמות בהלכה ב' עוד היא במחלוקת ופירושה דגם הרישא בהאי מחלוקת כדאמר בבבלי חלוק היה ר"ש אף בראשונה. וכן תמצא בריש פ' י"א שם ובריש פ"ט דסנהדרין עוד היא במחלוקת ופירושה דגם הרישא במחלוקת כדאמר התם חלוק היה סומכוס אף בראשונה וכן לישנא דעוד היא לפרש דגם הסיפא מיירי בגוונא דרישא רבו באין מספר בש"ס הזה ממש בכל דף ודף ותראה בסוף הפ' עוד היא בנושא וכו' עוד תמצא דוגמא זו בריש פ' הגוזל עצים ובהרבה מקומות וכן בריש פ' שנים אוחזין בהל' ד' ממש דומה להא דהכא דתוקמי נמי להסיפא בענין דמוקמית לה הרישא ואב לכולם והעד הראשון שתיבת עוד בש"ס הזה בלשון גם מיתפרש תמצא בברכות פ"א הלכה א' א"ר אמי כל מי שאינו תוכף לגאולה תפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך ויצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג עוד הוא הפליג כלומר גם המלך הפליג ממנו. והמראה מקום בזה לא יכיל הגליון ויכול המעיין לסמוך על פירוש הזה כי ברור ונכון הוא וב"ה כן לא הנחתי ג"כ לפרש כל מה שמביא בש"ס הזה מהתוספתא בקצרה לפרש כולה ברורה כי רובא דרובא כל תני הם מתוספתא ומעט מהם מהת"כ ומהסיפרי והמכילתא וכל אשר לא מצאתי אחר החיפוש ועיון בתוספתא וספרא וספרי ומכילתא ופסיקתא רבתא וזעירתא כתבתי ברייתא סתם ואשר היה לפניהם ולא נמצאו לפנינו וכן תמצא בדיבור דלקמן מרמז הציון של הש"ס הזה בקיצור מופלג. ואחרי הודיע כל זאת אומר אני אל יחשדוני המעיין להשימני כמדבר גבוהות וכמגביה פתחו כ"א כהולך נכחו ומדבר בנמיכת רוחו ואשים עיני לאל יתעלה ב"ה ומאת המעיין אבקשה ידינני לכף זכות ואחרי אשר יראה במקומות הרבה אשר טרחתי ליישב סוגיות ושיטות החמורות ושיטת הגאונים הראשונים ז"ל אשר מימיהם אנו שותין מעצמו יבין ויודה לדברי וזכותם יעמוד לו ולנו ולזרעינו וה' נפלאות יראינו ובמאור תורתו יאיר עינינו ובדרך אמת ינחינו א"ס:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף