מראה הפנים/קידושין/א/ה

מראה הפנים קידושין א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לרצונכם פרט למתעסק. בשלהי מנחות בעא מיניה שמואל מרב הונא מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול שנאמר ושחט את בן הבקר עד שתהא שחיטה לשם בן בקר א"ל זו בידינו הוא לעכב מנין א"ל לרצונכם תזבחו לדעתכם זבחו. וכתבו התוס' בזבחים סוף פ' ב"ש דתרי גווני מתעסק איכא שמתכוין לשם חתיכת סימנין ולא לדם זביחה דבחולין כשר ובקדשי' פסול ועוד יש מתעסק אחר כגון שכסבור שהוא חולין ותרוייהו מושחט את בן הבקר נפקי. וכדאמר התם רבי אלעזר משום תולין פסולה וכ"כ עוד בפ"ק דחולין אבל אין דעת הרמב"ם כן שלא כתב בריש הלכות פסולי המוקדשין אלא השוחט את הקדשים ולא נתכוין לשחיטה אלא כמתעסק הרי אלו פסולין עד שיתכוין לשחיטה. ולא פסק כר"א אע"ג דאיתמר התם בני שום חולק ונראה דטעמו דלא נפקת לן לעכב אלא מלרצונכם ולא שמעינן אלא למעוטי לא נתכוין לשום שחיטה ואע"ג דמושחט את בן הבקר נפקא נמי שיהא לשם קדשים התם למצוה הוא:

ייפה כוחו בשני דברים. בבבלי דף כ"ו אמתני' נקנין בשטר אמר שמואל לא שנו אלא בשטר מתנה אבל במכר לא קנה עד שיתן לו דמים מתיב רב המנונא בשטר כיצד כתב לו על הנייר או על החרס שדי מכורה לך שדי נתונה לך ה"ז מכורה ונתונה הוא מותיב לה והוא מפרק לה במוכר שדהו מפני רעתה רב אשי אמר במתנה בקש ליתנה לו ולמה כתב לו לשון מכר כדי ליפות את כחו ופי' רש"י ז"ל בדברי רב אשי הך מתניתא בנותן מתנה איירי וכולה חדא היא ולאו או או קתני אלא כך וכך כתב לו שדי מכורה ונתונה לך ליפות את כחו שאם יגבנה בעל חוב של נותן ממנו ישוב עליו לתבוע ממנו דמים המפורשים ע"כ ולפ"ז לרב אשי אין חילוק לעולם במכר ואפי' במוכר מפני רעתה לא קנה בשטר לחודיה והרמב"ן ז"ל בפ' חזקת דף נ"א כתב על זה דמסוגיא דהתס משמע דהא דרב אשי נמי אמוכר שדהו מפני רעתה קאי ומביאו הרשב"א ז"ל בחידושיו כאן דה"ק שניכר בזה שהוא כ"כ רעה בעיני אדניה וכדי למהר קנייתה כתבה לו לשון מתנה ולשון מכר ובשניהם כדי ליפות כמו של לוקח ולענ"ד נראה דסוגיא דהכא מסייע' לפי' רש"י ז"ל כדקאמר כתב מתנה בלשון קנין וייפה כחו בשני דברים ועוד דמשמע הכא דס"ל לר' בא כרב אשי ולעולם אינו קונה בשטר לבדו דכמו דס"ל דבכסף אינו קונה לבדו ולא מפרש לה להך ברייתא דלעיל דאו או קתני כדמפרשי ר' יונה ור' יוסי וא"כ נמי בשטר לבדו אינו קונה ואפי' במוכר שדהו מפני רעתה דסתמא קאמר ושמעינן דאזלא סוגיא דהכא ממש כרב אשי לפי פי' רש"י ז"ל. והרמב"ם בריש הל' מכירה פסק כשינוייא דרב המנונא ותמהו עליו מ"ט לא פסק כרב אשי דבתרא הוא ותירצו שם הה"מ והכ"מ דרב אשי נמי אמוכר שדהו מפני רעתה קאי וע"ש וזהו כפי' הרמב"ן ז"ל ולמאי דנתבאר אפי' לפי' רש"י לק"מ דהא הכא קאמר ולא קבלה שמואל דלא ס"ל דאמרינן ליפות כחו נתכוין וא"כ שמואל דהוא בעל המימרא בעצמו דנקטינן כוותיה ע"כ לא ס"ל כהך שינויא דרב אשי ומוקי לה להאי ברייתא בשטר כיצד כו' כשינויא דרב המנונא. והא דקאמר אתיא דר' בא כשמואל לענין אם התנה עמו בשטר דלא אמרי' ליפות כחו נתכוין כמו דס"ל לשמואל בהך סברא וכדפרישית בפנים:

ודרב הונא כר' יוחנן. מילתי' דר' יוחנן איתא נמי בבבלי פרק יש נוחלין דף קל"ה ומסיק התם ג"כ במיפה את כחו וכן קאמר שמואל התם ולפי סוגיא דהכא הוי קשה דהא שמואל לית ליה ליפות כחו ואפשר לחלק דהתם במתנת שכ"מ איירי וכן הא דשמואל בפ' מי שמת דף קנ"ב גבי מתנת שכ"מ שכתוב בה קנין דאם מיפה את כחו קנה אבל הכא הא דלעיל ארכביה אתרי ריכשי במתנת בריא מיירי ולא ס"ל ליפות כחו וטעמא דאי משום הא ה"ל לכתוב לו שטר מתנה באחריות מפורש ושפיר הוי יפוי כח נמי כמכר:

ובנכסי הגר לא קנה אפילו מיצר בנתיים. היינו דרב אסי א"ר יוחנן בבבלי פ' חזקת הבתים דף נ"ג שתי שדות ומצר אחד ביניהן והחזיק באחת מהך לקנותה אותה ואת חבירתה אותה קנה וחבירתה לא קנה וכתבו התוס' שם והא דאמרי' בפ"ק דקידושין גבי עשר שדות בעשר מדינות החזיק באחת מהן קנה כלן התם בנותן לו דמי כלן והכא בנכסי הגר או במתנה ואע"ג דאין מחוסרין דמים מכל מקום לא הוי כמכר שנתן דמי כלן ע"כ ולא כתבו כן במכלתין בדף כ"ז בד"ה בד"א שכתבו ואומר הר"ח דבמתנה מיהא קנה כלן כשהחזיק באחד מהן בלא כסף וכן דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בהדיא בסוף פ' א' מהל' מכירה לפיכך אם היו הכל במתנה קנה כלן ולא מיתוקמא הך שמעתתא אלא בנכסי הגר כדפי' הרשב"ם ז"ל וכן הרמב"ן ז"ל והביא ראיה מהכא דקאמר בהדיא כן. וטעמא דבמתנה שאני דאיכא דעת אחרת מקנה אותו:

מתניתא פליגא על רב חסדא. והכי משמע נמי מהש"ס בפרק הנזכר בדף נ"ה ונ"ו דלא קאמר מפסיק בנכסי הגר אלא המפסיק לפאה כו' ע"ש וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' זכיה הל' י' שכתב אם היתה שדה אחת והיא מצויינת במצריה במכוש אחד קנה את כלה:

תיפתר באילין כיסייא רברבייא. הכי מוקי לה נמי בפרק הספינה דף פ"ו במידי דבעי מיתנא והם גיסים הגדולים ואיכא למידק עלה מסוגיא דאלו נערות ובחדושי' שלי הארכתי בזה ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף