מראה הפנים/פאה/ו/ה

מראה הפנים פאה ו ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היך עבידא וכו'. הר"ש ז"ל פי' דמאי בינייהו קאמר וכו' עיי"ש דעשה להני תרתי דרשות דספרי כשתים חלוקות הן ובעל המל"מ העתיק זה בפ"ה ממ"ע והאריך שם ולעיל רצה לנטות דין זה בפלפול לענין סברת הר"ב במתני' דהעומר שהוא סמוך לגפה וכו' דדבר המסוים הוא עושה שכחה לדבר שבצדו ועוד כמה אריכות דברים ולענ"ד פשוט הוא דהכא מבעיא ליה בהא דפשיטא ליה לרב הונא בש"ס דילן בס"פ המוכר את הבית (דף עב:) דאמר התם עומר שיש בו סאתים תורת עומר עליו ותורת גדיש עליו תורת עומר עליו דשני עומרים שכחה שנים והוא אינן שכחה תורת גדיש עליו דתנן עומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה. והש"ס דהכא ספוקי מספקא ליה אי אמרינן דלענין עצמו כגדיש דיינינן ליה ולענין עומרים שבצדו נחשביה כעומר שיצטרף עמהם דלא ליהוו כולן שכחה והכל כמו שמבואר בפנים. וטעמיה דרב הונא דהתם נראה דהואיל ובספרי דריש ליה מהעומר ולא גדיש ומלא תשוב לקחתו ותרתי למה לי אלא ללמדנו דלענין עצמו נתמעט הוא מהעומר ולא גדיש ולענין לצרפו עם העומרים שבצדו דליהוו כמו ששכח ג' עומרין וכולן אינן שכחה ממעטינן מדכתיב לא תשוב לקחתו והיינו העומר שאתה יכול ללקחו הרי הוא בבל תשוב ולאפוקי אם אין אתה יכול ליקחו כולו כאחד שיש בו סאתים וכלומר דאף דחשיב כעומר בין העומרים מ"מ הרי אי אתה יכול ליקחו כולו כאחד וממילא שמעינן דלענין שאר העומרים כעומר הוא ואם שכח שנים והוא כולן אינן שכחה והלכך דריש רב הונא הכל לקילו של בעה"ב. והואיל דלא מחשבינן ליה כגדיש אלא לענין שכחת עצמו אם שכח אותו לבדו לא היה צריך הרמב"ם להזכיר דיניה דרב הונא בהדיא לענין העומרים שבצדו דנכלל בכלל דבריו שכתב שם בהל' י"ד שלשה אינן שכחה סתם ובכלל הוא גם אם יש א' מהן שיש בו סאתים ואם שכח אותו לבדו הוצרך לכתבו כמ"ש שס בהלכה י"ח ומטעמיה דריש דרשת הספרי העומר ולא הגדיש דעל מיעוט אותו עצמו הוא נדרש:

ובלבד שבלין. כדפרישית וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ה שם בהל' יט קמה שיש בה סאתים וכו' אין בה סאתים רואין את השבלים הדקות כאילו הן בריאות וארוכות וכו' ואם היתה ראויה להיות קמה אחת אומדין זה לעשות סאתים ושכחה אינה שכחה. מה שכתב ואם היתה ראויה להיות קמה אחת זה צריך ביאור מה כוונתו בזה דלענין הך דינא היה די בסיום ואם היתה ראויה לעשות סאתים. והנראה דמלמדנו בזה דין שכחת הקמה גופיה דאין שכחה נוהגת בקמה אא"כ היה בקמה סאתים ושכח מקצתה דאז יש בה תורת שכחה ולאפוקי אם הקמה כולה היא פחותה מסאתים דאין שם קמה עליה. וזהו מ"ש בפ"א מהל' אלו בה"ו כשם שהשכחה בעמרים כך הוא בקמה אם שכח מקצת הקמה ולא קצרה ה"ז לעניים והיינו אם יש בה סאתים שם קמה עליה ואם שכח מקצתה הוי שכחה ולאפוקי אם שכחה כולה כדתנן במתני' ונלמד דין זה מהתוספתא פ"ג שאחר שהובא שם פלוגתא דרשב"ג ורבי בענין עומר אם מציל את הקמה כדמייתי לה הכא בהלכה דלקמן ושם כתובה בשיבוש ברישא דברייתא כמו שיתבאר לקמן ובתר הכי גרים יפה כח עני בקמה יתר מבעומר ובעומר יתר מבקמה שהקמה יש בה לקט שכחה ופאה משא"כ בעומר העומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה הקמה אינו שכחה עד שיהא בה סאתים. וזה לכאורה נגד מה דתנן במתני' ואין לנו לומר דהברייתא פליגא על סתמא דמתני' שנשנית בלי שום חולק ולא אשכחן שום פלוגתא בזה אלא דה"ק אין בה דין שכתה עד שתהא קמה שיש בה סאתים ואז אם שכח מקצת ממנה יש בה שכחה אבל העומר מה שיש בו דין שכחה עליו ובלבד שלא יהא בו סאתים והיינו מה שסיים הרמב"ם כאן ואם היתה ראויה להיות קמה אחת. כלומר שהיתה ראויה להיות בה סאתים שהוא שיעור קמה אחת אומדין זה לעשות סאתים. השבלים הדקות והשדופות כאילו הן בריאות ומלאות וזהו שחזר וכתב ושכחה. כלומר ואם שכחה כולה אינה שכחה. וסמך על מה שכבר הזכיר בפ"א כמו שנתבאר וכן למדנו זה מדבריו בפי' המשנה דלקמן ועיין בדבור שאח"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף