מראה הפנים/פאה/ו/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png פאה TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היה שם אמת המים וכו'. האי דינא דמי להא דאמרי' לעיל בפ"ב בהלכה ב' היה שם סלע ע"פ כל שדהו אם עוקר הוא את המחרישה וכו' מפסיק וכשם שהוא מפסיק לפאה כך הוא מפסיק שלא יהא נידון בשורה לענין שלא יהא שכחה ודין הסלע כבר כתב הרמב"ם כמה שציינתי ובארתי שם וכן דין שלאחר זה קצר חצי שורה וכו' פשוט הוא ולא הוצרך לזכרו:

רבי זעירא אומר בזוכר וכו'. לכאורה היה נראה כדפרישית בפנים דאדברי ר"ש הוא דקאי ולמאי דפרישית לא פליגי ת"ק ור"ש בזוכר אלא דמסוגית הש"ס דילן לא משמע הכי אלא דפליגי ת"ק ור"ש אי מין במינו הוי טמון או לא ולפי אוקימתא בתרייתא דהתם ותפסה הרמב"ם לעיקר פליגי בפלוגתא דר' יהודה ורבנן ולר"ש טמון לא הוי שכחה ואפי' מין במינו הוי טמון וא"כ אי דמפרשינן דר' זעירא אר"ש קאי ובזוכר העליון הוא דקאמר התחתון אינו שכחה אתיא הא דלא כהלכתא וזהו מה שהשיג הראב"ד בפ"ה שם בהלכה ד' על דפסק הרמב"ם כהאי דר"ז מיהו גם על פי' הראב"ד יש לפקפק דהתם קאמר טעמא לר"ש דס"ל כר' יהודה דטמין לא הוי שכחה ואף לאוקימתא קמייתא סברוה וכו' משמע דליכא טעמא אחרינא אלא משום דמין במינו לא הוי טמון והכא קאמר דבזוכר את העליון תליא מילתא והיאך נרכיב אותם להדדי. ומה שכתב הכ"מ דהרמב"ם מפרש דה"ק דע"כ לא פליג עלי' ת"ק אלא בשאינו זוכר אבל אם זוכר העליון לת"ק נמי אינו שכחה. זה דוחק הוא דא"כ הו"ל לר' זירא למימר בשאינו זוכר. לכך נראה דהרמב"ם היה מפרש כך דדברי ר"ז נשנו בבית המדרש סתם ולא ידעו על מה הוא אומר בזוכר ופירשו דבריו ואמרו ואתיא דר"ז כר' יונה וכו' כלומר כך הוא כוונת דברי ר"ז הא דקאמר בזוכר שיש איזה צד דלפעמים אין התחתון שכחה לכ"ע וכהאי דר' יונה על הא דתנינן בפ' דלעיל דאם חפהו בקש אינו שכחה ופירש רבי יונה בזוכר את הקש והלכך לכ"ע אין העומר שתחתיו שכחה מפני שנתכסה מחמת הקש שזכרו וה"ה ה"נ בזוכר את העליון בתחלה שוב אין שכחה גם להתחתון לכ"ע כמו דין העומר שחפהו בקש וכך נשנה לעיל שם דדברי ר' יונה כדברי ר' זעירא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף