מראה הפנים/פאה/ד/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png פאה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלש אבעיות ביום וכו'. כתב הרא"ש והובא בדפוס החדש בהגהת פירש הרא"ש וז"ל אבעיות פרשתי בא' מג' הזמנים משום דהיה קשה לי לפרש בכל אלו הג' זמנים משום דבפעם א' מניח אדם פאה בתוך שדהו ומיד העניים נוטלין הכל ולהך פירושא אפשר לפרש דפלוגתא דר"ג ור"ע משום לקט הם דכל זמן שאין בעה"ב בשדה אין העניים רשאין ליכנס וליטול הלקט וכו' עכ"ל ואלו ראה הוא ז"ל להתוספתא דפ"ב לא היה כותב לכל זה ולא היה מפרש כפירושו בא' מג' הזמנים דבהדיא שנינו שם דאין לעני ליגע בפאה ואסור משום גזל עד שיודע לו שהיא מדעת הבעה"ב לפי שאין לעניים בה כלום עד שיפרישנה בעה"ב מדעתו וכ"פ הרמב"ם בפ"ב ממ"ע בהלכה י"ג וא"כ דין פאה ודין לקט שוין הן דכל זמן שאין בעה"ב בהשדה אין רשות לעניים ליטול מהן כלום והשתא ג' הזמנים הללו בדוקא הוא דנשנו דבכל ג' הזמנים הללו צריך שיהא הבעה"ב נגלה בהשדה לפי שיש ג' כתות עניים אלו באין בשחר ואלו בחצי היום ואלו במנחה וכ"כ הרמב"ם שם בהלכה י"ז בג' עתות ביום מחלקין את הפאה לעניים וכו' כדי שיהיה עת קבוע לעניים שיתקבצו בו כולן ליטול וכו' ור"ל כולן של כל אחת ואחת מג' כתות הללו וא"כ כל זמן שעדיין לא באו כולן אין רשות לעניים הבאים בראשונה ליטול את הכל וממילא מתורצת הקושיא שלו וא"צ לדוחק התירוץ דבלקט מתפרשא פלוגתייהו דתנאי במתני'. ופירושא דג' אבעיות מבואר הוא כדפרישית וכמבואר מדברי הרמב"ם שזכרנו:

מפני חמשה דברים לא יתן אדם פאה אלא בסוף שדהו. ובתוספתא הגי' מפני ד' דברים אמרה תורה לא יתן אדם פאה אלא בסוף שדהו מפני גזל עניים וכו' וכך הובאה הברייתא בבבלי פ' במה מדליקין (דף כג) וגריס נמי ומשום בל תכלה ופריך אטו כולהו לאו משום בל תכלה נינהו דהא כולהו טעמי על הא דאמרה תורה לא תכלה הוו אמר רבא מפני הרמאים כלומר שעוברי' על לא תכלה ואומרי' כבר הנחנו פאה והכא דקחשי' מפני הרמאין ליכא לשנויי הכי ואפשר דלגי' דהכא דל"ג אמרה תורה ה"ק מפני אלו דברים בדין הוא שלא יתן אדם פאה אלא בסוף שדהו ואפי' אי לא הוה כתוב בלשון לא תכלה כ"א בלשון אחר. ומשום שאמרה תורה וכו' וכלומר ולא עוד אלא שכך אמרה התורה בפי' לא תכלה פאת שדך:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף