מראה הפנים/פאה/ב/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png פאה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתניתא בשקצרוה לעצמן. וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ב ממ"ע הלכה ד' וכן להאי דתוספתא שם בהלכה י' אין שוכרין פועלים עכו"ם לקצור מפנו שאין בקיאין בלקט ופאה ואם שכר וקצרו את כולה ה"ז חייבת בפאה וכן בהמסקנא דר' הושעיא בההיא דקצרו לסטים החצי שנשאר כדסתם וכתב שם בהל"ה ה"ז פטורה שהחיוב הוא בחצי שקצרו הלסטים ומשמע כל היכא דקצרו אפי' שלא לאבדה ובהא דקאמר ואין קרקע נגזל עיין לקמן בפ"ז דכלאים ד"ה ויש קרקע נגזלת מה שיתבאר שם בס"ד:

המוכר מהו שיזכה וכו'. והמסקנא דאינו זוכה ובענין בעיא דלוקח דתלי בפלוגתא דר' ור' יהודה נשיאה עיין סוף פ' דלעיל ואע"ג דמשמע התם דהכל מודים בלקט שכחה ופאה שאין אדם זוכה בשלו ומוציאין מידו ולא פליגי אלא לענין מעשר עני בלוקח פירות תלושין מחבירו שאני התם דבלקט שכחה ופאה שנתחייבו אצלו מיירי כדמוכח וכדפרישית שם אבל הכא בהך פאה שמתרת את העומרין והיינו באותו החציה שכבר קצר המוכר בעוד השדה ברשותו ונתחייב אותו הקציר אצלו דמיא ממש לדין פירות תלושין דפליגי שם לענין מעשר עני:

קציר ארצכם ולא קציר חו"ל. אבל מדבריהם נוהגת אף בחו"ל כדקאמר בפ' ראשית הגז (דף קלז ע"ב) לפאה בששים מאי קמ"ל תנינא התם בארץ הכא בחו"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"א ממ"ע הלכה י"ד וכבר נתפרש בגמ' שהפאה נוהגת בחו"ל מדבריהם ויראה לי שה"ה לשאר מתנות עניים אלו שכולן נוהגות בח"ל מדבריהם:

קציר הגזבר חצי חציה וכו'. לכאורה כיון דבעיא דלא אפשיטא היא הוה לן למיזל לחומרא במידי דמדאורייתא והרמב"ם בפ"ב לא זכר מזה כלום ונראה דאף דהש"ס לא פשיט לה מ"מ איכא למיפשט מסתמא דמתני' דפ"ד הקדיש קמה ופדה עומרין פטורה שבשעת חובתה היתה פטורה אלמא כל מה שקצר הגזבר ופדה אח"כ פטור הוא והא דלא פשיט הש"ס הכי משום דאיכא למידחי דהכא הואיל ואיכא ג"כ מקצת הקמה שצריך הפודה להפריש ממנה אפשר דמפריש ממנה גם על מה שקצר הגזבר ומ"מ כיון דמסתם מתני' אין לנו הכרח לדייק כן לא חש הרמב"ם לזה גבי האי דינא שכתב שם בהלכה ח' כדברי סתמא דמתני' והיותר נראה לפרש דלאו בדרך בעיא היא אלא דה"ק קצר חצי חצייה הגזבר ולא הספיק וכו' מפריש מן הקציר על הקציר כלומר ממה שיקצור אחר כך הוא שמפריש פאה והא קמ"ל דאף על גב שפדה מקצת קמה אינו מפריש כ"א על הקציר שהוא קוצר ולאפוקי כל מה שנקצר ברשות הקדש שהוא פטור:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף