מראה הפנים/עירובין/ט/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא אמר ר' אליעזר אלא ממקום מחיצות. זהו כמסקנא דהתם ואב"א בצידי ר"ה קמיפלגי. והיינו נמי טעמא דנקטי בלישנייהו מתוכה לר"ה ולא כדנקיט ר"א בלישני' וכדפרישית הכל במתני'. ולא רבי הוא דרבי אמר חצר ניתרת בשני פסין. כדפרישית דשנויא היא אבל התם משני לה לעולם בעשר וכגון שנפרצה בקרן זוית וכו' וכדפרישית במתני'. ודע דדברי הרמב"ם בזה במ"ש בפי"ז מהלכות שבת בהלכה ל"ה נמי בהכי מיתפרשין. ובפי' התוס' בד"ה וקירויו באלכסון וכו' שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית. ועיין בהכ"מ שם מה שנדחק בדבריו ולא רצה לפרש דבריו כפי' התוס'. ומשום שהרי על שהפירצה הוא בקרן זוית כתב שאם היתה קורה מלמעלה על אורך הפירצה ולפירושם כיון שהפירצה הוא בקרן זוית א"א להיות קורה על אורך הפירצה כ"א בקרן זוית דסתם חצר אינו מקורה עכ"ל בזה. וכל זה לק"מ דשיעור דברי הרמב"ם כך הם שבתחילה רצה לקצר בדבריו וכלל לדין דבית וחצר כאחד וכתב בית או חצר שנפרץ קרן זוית שלה וכו' דבכה"ג לעולם שניהן אסורין ושוב כתב לפרש לדין הבית בפ"ע וכלומר דלפעמים משכחת שהוא מותר ולפעמים נשאר באיסורו וזהו שכתב ואם היתה שם קורה וכו' וכלומר ואם מה שנפרץ הבית בקרן זוית לא נפרצה התקרה עמו אלא הקורה היא שלימה מלמעלה על אורך הפירצה משני צדדיה מותר שרואין אותה שירדה וסתמה. והוא שלא תהי' באלכסון כלומר שמלמדנו בזה להבין שדוקא שהקורה דאמרי' בה פי תקרה לא תהי' באלכסון שלא תהא נפרצה ג"כ באלכסון עם המחיצות בקרן זוית שאם נפרצה ג"כ בקרן זוית והוא באלכסון לא אמרי' בה פי תקרה יורד וסותם. ומ"ש הר"ב כאן במתני' ולא אמרי' הותרה מקצת שבת הותרה כולה אלא לענין עירוב וכו'. נמשך בזה אחר לשון הרמב"ם בפי' המשנה והעיקר כמו שהשמיענו בחבורו בסוף פ"ג מה' עירובין. ובהכי ניחא הא דבמתני' לעיל חצר גדולה וכו' כדפרישית הכל במתני' וזהו כללא דמילתא כל היכא דאתנהו למחיצות אמרי' בכל מקום הותרה מקצת שבת הותרה כולה וכ"כ הרא"ש ז"ל בפ"ק דף י"ז וכן הכא בשלהי פרקין:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף