מראה הפנים/סוכה/א/ג

מראה הפנים סוכה א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שני סככין זה על גבי זה וכו'. סוגיא דהכא אינה עולה כפי הסוגיא דהבבלי בדף י' בענין סוכה ע"ג סוכה וכל האמור שם בענין זה דהתם קאמר וכמה יהא בין סוכה לסוכה ותהא התתתונה פסולה וכו' ופליגי אמוראי כדפליגי הכא ומיהו לא קאמר התם אלא כדי לפסול התחתונה משום סוכה ע"ג סוכה אבל הכא אהכשר דהתתתונה קאי כדפרישית בפנים ומוכרח הוא למאי דקאמר כמה יהא ביניהן ויצטרפו וזהו משום דע"י זה וע"י זה התחתונה צלתה מרובה מחמתה היא כדקאמר בהסוגיא ובהא הוא דפליגי הני אמוראי דהכא ומיהו אפשר לומר דמכל מקום תליא נמי הא דהכא בענין הפלוגתא דגריס התם דכמו דפליגי התם בענין לפסול התחתונה דלמר אהל טפח ולמר ארבעה ולמר עשרה הוי הפסק דלא נימא חד סוכה היא ה"נ בענין צירוף דאיירי הכא וכדי להכשיר התחתונה בהאי גונא דלמ"ד התם טפח הוי הפסק א"כ ה"ה בענין דאיירי כאן לענין צירוף דעד טפח הוא דמצטרפי להכשיר התתתונה ולא יותר ולמ"ד עשרה הוי הפסק ה"ה הכא עד עשרה הוא דמצטרפו וכן למ"ד ארבעה. ובענין פירושא בדברי ר' יהודה דקאמר אם אין דיורין וכו' ואמר התם בפשיטות מאי אין דיורין אילימא דיורין ממש אטו דיורין גרמי אלא לאו מאי אין דיורין כל שאין ראוי לדירה וכו' והכא הוא מכריע דדיורין ממש קאמר וזה למאי דתנא האי סב אפי' התחתונה כשרה ומשמע דגם העליונה כשרה קאמר ר' יהודה ואם כן מוכרח הוא דדיורין ממש קאמר וכלומר אם אין עכשיו דיורין בעליונה אז אף התחתונה כשרה וכן העליונה אם רוצה להיות דר בעליונה ולאפוקי אם אין העליונה ראויה לדירה כלל דאז ודאי העליונה פסולה. ובענין דינא דמתני' העושה סוכתו תתת האילן וכו' קאמר רבא התם לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה וכו' אבל חמתו מרובה כשרה ופריך וכי חמתו מרובה מאי הוי הא קמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אמר רב פפא בשחבטן וכן מוקי לה להמתני' דהדלה עליה את הגפן וכו' דאם היה הסיכוך הרבה מהן כשרה דמיירי נמי בשחבטן דאי לאו הכי הא קמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופי' רש"י ז"ל בשחבטן השפיל ענפיו למטה ועירבן עם סכך כשר ואין נראין בעין וסכך כשר רבה עליו ומבטלו דמדאורייתא כל מילי בטלי ברובה וסיים עוד שם לקמן וכתב וכל לשון חבטה שבהש"ס לשון השפלה והמפרש חבטה תלישה או שליפה טועה דאי מחובר הוא מאי אהני ואי תלוש הא קתני אי קצצן מכלל דרישא מחוברין ועוד אי תלוש הוא צלתה מרובה מחמתה אמאי לא הלא נפלו על הסכך וגבי הדלה עליה אמאי בעי סיכוך הרבה מהן עכ"ד בזה. והרמב"ם ז"ל כתב בפ"ה בהל' י"ב וי"ג וז"ל העושה סוכתו תחת האילן כאלו עשאה בתוך הבית הדלה עליה עלי אילנות וסיכך על גבן ואח"כ קצצן אם היה הסיכוך הרבה מהן כשרה ואם לא היה הסיכוך שהיה מתחלתו כשר הרבה מהן צריך לנענע אותן אחר קציצתן כדי שתהיה עשויה לשם סוכה עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו אף על פי שהכשר יתר על הפסול פסולה. עכ"ל. וכך הם דבריו ז"ל בפי' המשנה שכתב אם היה סיכוך הרבה מהם כשרה ובתנאי שיקוץ אותן שאם לא קצצן יצטרף סכך כשר לסכך פסול לפי שאין מותר לסכך בצמחים בעודן מחוברין לקרקע מן הטעם שנבאר עוד אמר או שקצצן בתנאי שינענע אותן ואז תהיה כשרה ואעפ"י שרוב הסוכה מזה הגפן והדלעת כדי שיהא נעשה לשם סוכה כי העיקר אצלנו חג הסוכות תעשה לך תעשה ולא מן העשוי וכו' עכ"ל ובודאי זה צ"ע כמו שהקשו המפרשים וכן הניח בהגמי"י בצ"ע דהא משמע דבסיכוך הרבה מהן כשרה אפי' בלא קציצה דהא או קתני וכו' וזהו כדברי רש"י ואי בתלוש הא קתני או שקצצן מכלל דרישא במחוברין והה"מ ז"ל כתב בזה דרבינו מפרש חבטן שהפרידן זה מזה אבל אם היו מעורבין זה בזה אעפ"י שהסכך כשר רבה מצטרפין זה בזה ופסול וזהו הדין שכתב בסמוך עירב דבר שמסככין בו כו' עכ"ל. וזה אינו מובן וצריך ראיה לפירוש הזה דהיכן מצינו דחבטה לשון הפרדה הוא. וגם על פירש"י יש לדקדק שכתב כל לשון חבטה שבהש"ס לשון השפלה הוא והרי מצינו חבטה לשון הכאה או נשירה הוא כדאמרינן בב"ק דף נ' ע"ב בור שאמרה תורה לחבטו וכו' ולא שייך שם אלא לשון הכאה ולא השפלה דהא קאמר שם אלמא קסבר חבטה קרקע עולם הוא דמזקה ליה וכן לקמן וא"ת לחבטו אמרה תורה ולא להבלו התורה העידה על הבור ואפי' מלא ספוגין של צמר ופירש"י בעצמו דליכא חבטה ואי השפלה הא איכא וכן לשון נשירה מצינו בחיבוט ערבה ובפ' לולב וערבה דף מ"ד ע"ב אתא לקמיה ההוא גברא ואייתי ערבה שקיל חביט חביט ולא בריך ושם פירש"י לשון נענוע ומיהו מההיא דבור קשיא ונראה דהרמב"ם מפרש בשחבטן שנשרן ואח"כ קצצן שכתב אעלין קאי שהשיר את העלין מהענפים וכן פי' בעל המאור ז"ל שחבט ענפי האילן עד שנשרו כל העלין ממנו דגלי אדעתיה דלא ניחא ליה בצלו של אילן כלל ונעשה האילן כעומד בפני עצמו ולא מצטרף לצל סוכה וזה דווקא באילן שחמתו מרובה אבל אם צלתו מרובה מחמתו אעפ"י שחבטן אם סיכך תחתיו פסולה דהוי ליה סוכה שתחת האילן וכו' והיינו דתנן הדלה עליה וכו' כלומר שהדלה על דפנות הסוכה וסיכך על גבן פסולה ואם היה סיכוך מרובה מהן כשרה ואוקימנא בשחבטן שאין רוב הסיכוך מבטל את האילן עד שיחבוט אותו וישייר את עליו וכו' ע"ש ומחמת זה אין באילן צילתו מרובה מחמתו והא דהקשה רש"י מדקתני סיפא או שקצצן מכלל דרישא במחוברין אין ודאי דברישא במחוברין מיירי ומטעם זה פסק הרמב"ם בדין עירב דבר שמסככין בו וכו' והיינו שהן מחוברין ולא קצץ את עלי האילן לא מהני העירוב דאע"ג דמדאורייתא בטל ברוב והוא ז"ל כתב פסולה משמע מדאורייתא היינו טעמא דכאן לא בטל הסכך פסול מכיון שעדיין נראה בעין דמחוברין הן ולפ"ז דין דעירב וכו' שכתב אהא דלעיל קאי והיינו שעירב ולא קצץ את עלי האילן. וזה הפירוש בשחבטן שהשיר וקצץ את העלין הוא הנכון וכ"כ בעל המאור וז"ל למדנו זה מחיבוריהם של הגאונים ז"ל שכתבו הדלה עליה את הגפן וכו' פסולה ואפי' היה הסכך כשר מהן הרבה ואם חבטן עד שנשרו עליהן כשרה ויש לרבינו שלמה ז"ל פי' אחר שהוא מפרש אותן בענין חבוט ורמי כלומר שהשפילן ועירבן עם הסכך כשר וקשיא לן על הדין פירושא הא דתנן הדלה עליה את הגפן וכו' דאוקימנא בשחבטן והרי הסיכוך למעלה מהן הוא דקתני וסיכך על גבן ואין זו השפלה אלא העלאה עכ"ל בעל המאור. הנה בענין קושיא זו י"ל דרש"י גריס וסיכך על גבה ואסוכה קאי והגפן והדלעת למעלה מן הסיכוך וכך היא הנוסחא במשנה בהבבלי ולק"מ מיהו הפי' חבטן בשנשר וקצץ העלין מן הענפים היא העיקר וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל כמו שנתבאר ובזה תבין במה שכלל הוא ז"ל דין העושה סוכתו תחת האילן ודין הדלה עליה וכו' בדין אחד לפי שבא זה ולימד על זה וכתב דין שתחת האילן סתם ולא חילק בין אם צלתו מרובה או לא כדמחלק רבא משום דלמאי דמסיק רב פפא דלא מיתכשר אף בחמתו מרובה אלא בשחבטן א"כ זהו כדתנינן הדלה וכו' ומוקמינן נמי בשחבטן וריש דבריו בשלא חבטן מיירי וא"כ לעולם פסול הוא ולפיכך אתם בזה ולא חילק וממילא מתרצא שפיר נמי הקושיא שהניחו בצ"ע דמדקתני או שקצצן מכלל דרישא במחוברין דודאי דרישא במחוברין איירי אלא בשחבטן והשיר את עלי האילן ולפיכך מהני רוב הסיכוך לבטל הסכך פסול דגלי אדעתיה וכו' כדלעיל וסיפא שקצצן לגמרי עסקינן וכדמסקינן כדשמואל שצריך לנענע משום תעשה ולא מן העשוי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף