מראה הפנים/נזיר/ב/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png נזיר TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא דמיא אלא אמר הריני נזיר מכבר כו'. כדפרישית דלענין זה דומין דמונה את שלו מיד כמו דמונה נזירות מעכשיו מיד ואע"ג דהכא בנזירות בנו אמרינן מפסיק את שלו ומונה של בנו ואח"כ משלים את שלו ומשמע שאינו מפסיד מה שמנה תחלה לנזירות שלו והתם בנזירות מעכשיו ונזיר לאחר עשרים אמרינן שמונה כל הנזירות מעכשיו ומגלח וחוזר ומונה שלשים אותן שקבל עליו לאחר עשרים ואינו מפסיק למנות הנזירות לאחר עשרים הראשונים התם היינו טעמא שאם אתה אומר מונה עשרים ופוסק ומונה שלשים ומגלח נמצא שלא נשארו מנזירות הראשונה אלא עשרה ימים שהרי בסתם נזירות אנן קיימין ואין בין תגלחת טהרה לתגלחת טהרה פחות מל' יום והלכך אמרינן שמונה הנזירות שקבל עליו אחר כ' לאחר שהשלים כל נזירות הראשונה. וה"נ במתני דקאמר שמשלים את שלו ע"כ דמיירי שהיתה נזירות שלו יותר משלשים יום דהיינו שעכ"פ נשארו מנזירותו ל' יום בשעה שהפסיק בתוכן למנות של בנו דבהא אמרינן משלים אח"כ ואם נשארו פחות מל' יום מונה באמת עוד שלשים אחר נזירות בנו מהאי טעמא שאין בין תגלחת כו' וכדמשמע מהלכה דלקמן וכן נמי מסוגית הבבלי דף י"ד גבי הא דקאמר חדא מגו חדא קמיבעיא ליה דכיון דעשרה ימים הוא דיתירין לא סליקין ליה הלין עשרה. ומהכא סייעתא לדברי הרמב"ם פ"ד הלכה ו' דדעתו שם לפרש דמיד נוהג הנזירות של מעכשיו אפי' בעשרים הראשונים כמ"ש הכ"מ שם ולא כפי' המפרש דלאחר העשרים מונה שתי הנזירות. וזהו מדקאמר הכא דדמיא למתני' דקתני התחיל מונה את שלו כו' וכן התם מונה נזירות של עכשיו מיד ולא שימתין עד לאחר עשרים:

תמן הוא אומר טמא מת כו'. הכי אמרינן בבבלי פ"ג דף י"ז אין בין טמא שנזיר כו' ולאו דוקא שהוא עומד בבית הקברות ונזר כדפירש המפרש שם אלא ה"ה בטמא מת דעלמא כדאמר הכא וכ"כ הרמב"ם בפ"ו הל' ד':

נטמא בנזירות בנו והתרו בו משום נזירותו לוקה. משמע נמי דסותר הוא את שלו וכדאמר רבי יוחנן בבבלי שם ועיין בהלכה דלקמן ד"ה סותר שלשים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף