מראה הפנים/נדה/ג/ב

מראה הפנים נדה ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדא ילפה מן ההיא וכו'. חלוקה הראשונה פשוט הוא דאם לא נמחו טהורה בשאין עמהן דם אלא משום דלא גריס הכא ברישא בהדיא ואם לאו טהורה כדגריס בנוסחת משנה דהבבלי הלכך קאמר דהדא ילפת מן ההיא ומיהו הא דקאמר בחלוקה שניה וההיא ילפת מן הדא דסיפא המפלת כמין דגים וכו' יליף נמי מרישא דאם אין עמהן דם תטיל לפושרין ואם נמחו טמאה לכאורה לא משמע הכי בגמרא דילן דשאני הכא דבריה הוי ולא דם כדנראה מלישנא קמא אליבא דר' יוחנן בדף כ"ב ע"ב דקאמר דבהא דר' יהודה נמי מודה דעד שיהא עמהן דם משום דחתיכה הוא דעביד דקריש אבל בריה לא הוי ומיהו ממאי דקאמר התם לעיל גבי דם יבש דטמאה ומייתי ראיה מרישא המפלת כמין קליפה וכו' דקתני נמחו טמאה אלמא דם הוי ופריך אי הכי בלא נמחו נמי ומשני כי לא נמחו בריה בפני עצמה היא אלמא אפילו בבריה כי נמחו טמאה אלא דיש לדחות דה"ק כי לא נמחו אמרינן דבריה היא וכי נמחו דם הוא והשתא אין ראיה לסיפא דהמפלת כמין דגים דנראה שהן בריה ועד שיהא עמהן דם כדין חתיכה והכי משמע מהא דקאמר שם ולהך לישנא דאמר ר' יוחנן בא"א לפתיחת הקבר בלא דם קמפלגי מתני הכי דגם ר' יוחנן ס"ל דבמחלוקת שנויה ורבנן היא וא"כ הוי ממש בדין החתיכה דעד שיש עמהן דם וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל שם בהל' ט"ו שפסק כהך לישנא דר' יוחנן וכחכמים דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם וכדבריו בהל' י"ג שהוזכר בריש פרקין והכי נמי בדין זה וכתב אם יש עמהן דם טמאה ואם לאו טהורה ולא כתב כאן דתטיל לפושרין אם נמחו טמאה כדכתב בדין דהמפלת קליפה וכו' בהל' י"ד. ובעיקר הדין שפסק כחכמים דר' יהודה נתבאר לעיל והה"מ כתב דמכאן נמי ראיה דהרי הכא קאמר להך לישנא דר' יוחנן דכרבנן אתיא והויא מחלוקת ואח"כ סתם והלכה כסתם. ומכאן יש ראיה דלא כהאי כללא שכתב הר"ש בספר כריתות בשם האי ש"ס דכל היכא דהסתם בצדו אין הלכה כסתם דהא הכא בצדו היא וכבר בארתי מזה לעיל בספ"ק דע"ז ושם מבואר דגם מהאי ש"ס דפ' החולץ אין ראיה כמפורש התם ועוד ראיה מההיא דפ"ה דע"ז גבי נכרי המעביר כדי יין וכו' דפסקינן הלכתא כר"ש בן גמליאל משום דסתם לן תנא בסיפא כוותיה היה אוכל עמו על השלחן וכו' והרי הסתם בצדו ועוד ראיה מכמה מקומות בהש"ס ואין להאריך והמעיין בתשובת הרשב"א סי' קי"ד במה שכתב שם לענין סתם ואח"כ מחלוקת יראה ג"כ לענין מחלוקת ואח"כ סתם שלא היה דעתו ז"ל לחלק בין בצדו או לא בצדו אלא כל היכא דמחלוקת אחר הסתם אין הלכה כאותו סתם וכן אין הלכה כאותו המתלוקת אלא הולכין אחר דמסתבר טעמיה. ואם הוא מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם אין חילוק אם הוא בצדו או לא כדמוכח מדלעיל. ובהא דאמרו אין סדר כבר נתבאר ברפ"ב דע"ז ע"ש:

תמן תנינן וכמה הוא שרייתן וכו'. משמע מדמייתי לה הכא דדעת הש"ס הזה לדמות דינא דהכא להתם דמעת לעת בעינן והתם בפרקין בעיא דלא איפשיטא וכ"כ הרמב"ם שם דאם שהו בפושרין מעת לעת ואח"כ נמחו ה"ז ספק טמא. וכן בהא ביהודה בן נקוסה גריס התם בפ' דם הנדה לרשב"ג דאמר הכי ואיהו ס"ל תחלתו אע"פ שאין סופו במ"ש הרמב"ם ז"ל ברפ"ב ממשכב ומושב לחומרא:

המפלת דם יבש וכו'. ומסקנא דלית לה קיום להא דר' יוסי בן חנינא וכדמסיק נמי התם כר"א:

אמר ר' יוחנן הלידה הזאת ככל הלידות שבתורה. עיקר פלוגתייהו בשאר הלידות שבתורה מתבאר בסוף פרקין ור"ל ס"ל לקמן כר' אלעזר במחותך או מסורס דעד שיצא רובו דוקא והכא קאמר דאפי' אי נימא בשאר לידות בראשו והיינו ברוב גלגלתו ופדחתו סגי הכא כיון דבפניו תליא מילתא עד שתצא הכרת פניו ועיין לקמן בסוף פרקין מה שנתבאר שם בס"ד:

אבל לטהרות תשב לנקבה. לא חילקו בהא בסוגית הש"ס דילן ולא נמצא מבואר מזה ומשמע דס"ל דסתמא קתני תשב לזכר והוא הדין לטהרות:

עד דאת מקשי לה על דר"מ וכו'. כעין האי מילתא קאמר התם בדף כ"ג ע"א גבי האי בעיא דר' ירמיה קבל בה אביה קידושין מהו וכו' למימרא דחיי האמר רב יהודה אמר רב לא אמר ר"מ אלא הואיל ובמינו מתקיים דודאי אינו מתקיים לכולי עלמא ומינה נמי שמעינן לר"מ כדפרישית בפנים:

לא סוף דבר כל הסימנין וכו'. יש לפרש להא דר' יוחנן דאליבא דר"מ קאמר דאפי' באחד מן הסימנין מפניו דומין לאדם ולד הוי ולדברי חכמים מכל צורת אדם בעינן והויא כדר' יוחנן דהתם שם ע"ב ודברי ר' בא ר' ירמיה בשם רב דהכא כהאי דחזר ביה התם ואמר להו אי תניא תניא ולדברי חכמים מצורת אדם סגי וכזה פי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה ואחר זה נמשך הר"ב בפירושו אבל בחיבורו חזר בו כמ"ש בפ"י מא"ב הל' ט' איזו היא צורת פני אדם שיהיה המצח והגבינין והעינים וכו' וטעמיה דרבי יוחנן הוא דאמר הכי והלכתא כוותיה לגבי דרב. וכל דיני' דנשנו לקמן נשנו התם ובחילוף מקצת שמות התנאים והאמוראים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף