מראה הפנים/מעשר שני/ד/ב

מראה הפנים מעשר שני ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל מע"ש שאין בקרנו שוה פרוטה וכו'. נתבאר מזה בחבורו פ"ד דב"מ ומה שאמרו בענין מע"ש שאין דמיו ידועין וכו' יתבאר לקמן במתני' דהמניח את האיסר בס"ד:

מעשר שני שפדאו יותר על דמיו לא חפס את הכל. כ"פ הרמב"ם בפ"ה ממע"ש בהלכה ה' והפודה מעשר ביותר על דמיו לא נתפסה התוספת למעשר ולכאורה קשה הא ריב"ל פליג עלה דקאמר בהלכה א' אין פודין מע"ש אלא עד שלשים וששה בשויו וא"כ ביותר על דמיו מיהת פודין וקי"ל דהלכה כריב"ל לגבי ר' יוחנן כמבואר בהרבה מקומות וצ"ל דלא סמיך אהא דלעיל משום שאין טעם לדבר והיותר נראה שהוא ט"ס שהיה כתוב אלא עד שיהא לו בשויו ואהא דלעיל קאי דמיירי בשער הזול וקאמר אע"פ שאמרו בשער הזול מ"מ לא יזלזל בו הרבה ויאמר הרי במקום פלוני ופלוני הוא יותר בזול אלא עד שיהא נראה לו שהוא עכ"פ בשויו וטעו המעתיקים והיו חושבין שהוא ר"ת ל"ו ואח"כ העתיקו שלשים ושש וזהו האמת:

והתנינן לנטע רבעי לא לנטע רבעי עצמו וכו'. האי ש"ס לשיטתיה אזיל דמסיק בריש מכלתין דהמתנה אינה כמכר והלכך מסיק נמי הכא דאף במעשר סופך מימר על כרחך דבמעשר עצמו מיירי אבל בש"ס הבבלי בפ"ב דקידושין מסיק דלר"מ דהלכתא כוותיה דמע"ש ממון גבוה הוא אין המעשר ניתן במתנה ולא מיתוקמא מתני' אליבא דר"מ אלא בשנתן לו הטבל וכן בנטע רבעי כשנתן לו בעודו סמדר ועיין לעיל שם בהלכה א' בד"ה אבל נותנין זה לזה מתנת חנם ובדבורים שלאחריו ותמצא מבואר הכל לכל השיטות בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף