מראה הפנים/כלאים/ב/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png כלאים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא כר' ישמעאל וכו'. למאי דמוקי המתני' כר' ישמעאל דוקא דהואיל ואין איסור כדי עבודה לגפן יחידית משו"ה הוא דעולה אכילת הגפן למדת בית רובע ומתנ' דיוקא קמ"ל דדוקא מה ששייך לעבודת הגפן הוא דעולה במדה משום דמקום זה אינו נאסר אם יש שם כלאים הא גפן עצמו אינו עולה משום דנאסר ואיסורו ניכר והיינו האוסרו הוא ניכר כדפרישית בפנים דאלת"ה הא אף הקבר הוא ניכר והשתא למאי דקיי"ל דגפן יחידית אוסרת כל הנזרע בתוד עבודתה ו' טפחים לכל רוח כדתנן לקמן רפ"ו א"כ אין עבודת הגפן עולה במדת בית רובע שהרי האוסרו ניכר הוא וכדמוכח מהסוגיא דלבתר דמשני הקבר אין איסורו ניכר ופריך ואין עבודת הגפן אסורה בהנאה אלמא איסורו ניכר חשנינן לה ולפ"ז יש ליתן טעם לבא דכתב הרמב"ם בפ"ד מכלאים בהלכה ג' וכל דבר שיהי' בתוך בית רובע שמרחיקין בין שני המינין עולה מן המדה כגון הקבר והסלע וכיוצא בהן והשמיט אכילת הגפן ומה טעמיה דזה דוחק לומר דכללו במ"ש וכיוצא בהן דאין מקום העבודה דומה לקבר וסלע לרמז עליו בהאי כיוצא בהן אלא כוונתו על כל דבר שיש שם ואף שאינו ראוי לזריעה כמו הקבר והסלע כגון נקעים מלאים מים וכיוצא בהן ועוד דהו"ל למינקט מה שהוזכר בתחלה במתני' אלא דיראה דבכוונה השמיט לעבודת הגפן היכא דנאסרה בשביל הזרע שנזרע שם שאינו עולה במדה בהרחק בית רובע שבין המינין שנזרעו מכאן ומכאן לאותו מקום ההרחק ומטעמא דאמרן שאיסור הניכר הוא ומתני' דקאמרה דעולה ומשמע אפי' בגוונא שבמקום העבודה של הגפן יש שם זרעים לא אתיא אלא כר' ישמעאל:

כהדא דתני הרוצה לעשות שורה של ירק לתוך שדה של תבואה וכו'. והרמב"ם ז"ל. לא פסק כהאי תוספתא בענין אורך השורה אלא ששה טפחים הוא דסגי גם באורך כמ"ש בפ"ג בהלכה י"ג בדין זה דאפי' ברורה של דלועין בתוך שדה תבואה מרחיק ביניהן ששה טפחים וטעמו דסמיך אמתני' דפרק דלקמן דתנינן בהדיא כן ומשמע דלדעתו אורך השורה ו' טפחים ורחבו כעמקו כמ"ש בהלכה דלעיל שם בדין התלם בשורה של ירק בתוך שדה ירק וכן הוא נמי בשורה ירק בתוך שדה תבואה אלא דבב' שדות ירק השיעור הוא בין האורך ובין הרוחב ו"ט וכמ"ש שם לעיל בהל"י גבי שדה של ירק בצד שדה של ירק דההרחקה היא ו' על ו' טפחים מרובע וכו' והכא חדא דינא אית להו לשורה של ירק בין היא בשדה של ירק מין אחר או בשדה של תבואה וכדאמרי' הכא לעיל בספ"ק ועיין שם במה שנתבאר מענין איסור ולוקה בדינים אלו:

חד אמר אפי' ג' לתוך ו' וכו'. כדפרישי' בפנים במאי דפליגי דמ"ס הרחקה כדי יניקת זרע סגי וזהו טפח ומחצה ומ"ס הרחקה ג"ט בעינן שיעור יניקה לזה ושיעור יניקה לזה ושלא יתערבו אף היניקות מזה עם זה ואזלא פלוגתייהו כעין פלוגתא בין השיטות במתני' דערוגה דריש פ' דלקמן דלשיטת רש"י והראב"ד ז"ל הרחקה ג"ט בין מין למין בעינן ולשיטת הרמב"ם ז"ל בהרחקת שיעור יניקה חדא שהוא טפח ומחצה סגי כמו שיתבאר אי"ה בשמעתתא דערוגה ומהכא סייעתא לשיטת הרמב"ם מדמהדר הש"ס להסתיים מילתי' דרב שמואל בר יצחק דאיהו הוא דקאמר בשם ר' יוחנן אפי' א' מכאן וא' מכאן וא' באמצע ש"מ דהך שמעתתא דקאמרי ר' יוסי ור' חייא בשם ר' יוחנן היא עקרית והלכך מהדר הש"ס להכריח דר' שמואל הוא דקאמר לה לאידך שמעתתא כדי לאוקי מילתייהו דר' יוסי ור' חייא כהלכתא דהלכה כתרי לגבי חד ושמעינן מכאן דבהרחקת טפח ומחצה בין מין למין סגי ועיין בשמעתתא דערוגה ומה שיתבאר שס בס"ד:

ותני בר קפרא וכו'. נראה דבהא פליגי דתנא דברייתא קמייתא ס"ל דהואיל דבזמן שהיא מביאה את הטומאה והיינו במחוברת לקרקע כדמוכח מאהלות שם במתני' ה' ובמחוברת לקרקע נמי חוצצת כדפרישית כחדא חשיב להו ושם טומאה חדא הוא ותנא בר קפרא ס"ל דמכיון דתרי ענייני הוו חשבינן להו בתרתי:

סליק פירקא

ערוגה פירשתי בפנים לפי דרך הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה ובחיבורו שדרך הזה הוא העיקר להבין תוכן הענין מדין הערוגה במשנתנו בענין סדר זריעתה והחילוק בין ערוגה שאין לה גבול גבוה טפח ובין יש לה דאילו לשאר השיטות נשאר בקושיא הסיפא דמתני' ביש לה גבול גבוה טפח כמו שתראה לקמן ובענין דברי ר' יהודה דאמר ששה באמצע מבואר הוא בדבריו ז"ל בפי' המשנה וכבר ביאר התי"ט בזה בפי' דבריו ועוד אוסיף לבאר הענין וגם להביא המופתים ההכרחיים לידיעת הענין מרבוע המיתר שהוא כמו כל שני הרבועים מהצלעות מקיפי זוית הנצבת ומפני שדבר זה צריך ביאור רחב מעט יעדתי מקום לזה בסוף המסכת כי לא יכילנו הגליון כאן ושם תמצאנו בס"ד (לפנינו ליתא שם כלל וחבל על דאבדין) וכאן נבאר מה שצריך לתוכן ענין הדין והבנת המתני' והסוגיא דהכא והסוגיא דהתם בפ ר"ע ובדרך קצרה בכל היכולת וטרם כל דבר ראיתי להכריח דעת הרמב"ם בענין שיעור ההרחק בין מין למין שאינו אלא טפח ומחצה ובזה יהיה עיניך פקוחות להבין הסוגיא דהכא ולא כמה שרצו קדמונינו לפרש במה שהביאו אפס קצתה ובדרך דילוג ואראה לך באצבע כי ת"ל באתי על אמתת הענין בפלוגתא דר' יוחנן ור"ל דלקמן אשר על קוטב זה סובב והולך הבנת תוכן הענין וההכרח לההרחק שאינו אלא טפח ומחצה ועוד ראיות משאר מקומות לזה אשר עמדתי עליהם אחר השקידה והיגיעה ועיון היטב הדק והנה אמת נכון הדבר לפני המעיין ומודה על האמת ומקבלו ממי שמטריח עצמו בשקידה יומם ולילה להבין הש"ס על הסדר ולא בדרך דילוג וקפיצה ממקום למקום ולהבין דברי הראשונים ז"ל אשר דרכו בדרך הש"ס הזה ובדרך הש"ס דהתם ובתוספתא והשייך לברייתות העיקריות ונטו קו האמת על יסוד הפעולה לפעול ולא הטו ימין ושמאל. וזה החלי בס"ד. הר"ש ז"ל הסכים כפי דרך הרמב"ם בענין ההרחק בין מין למין שהוא טפח ומחצה והקשה על שיטת רש"י והתוס' בפ' ר"ע דדעתם שההרחק הוא ג"ט וכפי אשר מבואר שם כאו"א לפי פירושו בהסוגיא דר"ע ובענין ההרחק הושוו שהוא ג"ט וכתב הר"ש על זה ולא יתכן דלא בעי הרחקה אלא טפח ומחצה כדפרישית מההיא דעבודה פוגעת בעבודה וכו' ועוד דבירושלמי דריש זרועיה מיעוט זרעים שנים א"ר שמואל וכו' עד נקב אחד פנוי ליטע את האמצעית וסוגיא זו א"א ליישב לפי אותה שיטה דמה שייך ומיצר והולך אם אין רוחב השורה אלא כמדת גרעין הנזרע אלא כך הוא הדין דא"צ להרחיק המינים זה מזה אלא טפח ומחצה כשיעור יניקתן פלוגתא בין השיטות במתני' דערוגה דריש פ' דלקמן דלשיטת רש"י והראב"ד ז"ל הרחקה ג"ט בין מין למין בעינן ולשיטת הרמב"ם ז"ל בהרחקת שיעור יניקה חדא שהוא טפח ומחצה סגי כמו שיתבאר אי"ה בשמעתתא דערוגה ומהכא סייעתא לשיטת הרמב"ם מדמהדר הש"ס להסתיים מילתי' דרב שמואל בר יצחק דאיהו הוא דקאמר בשם ר' יוחנן אפי' א' מכאן וא' מכאן וא' באמצע ש"מ דהך שמעתתא דקאמרי ר' יוסי ור' חייא בשם ר' יוחנן היא עקרית והלכך מהדר הש"ס להכריח דר' שמואל הוא דקאמר לה לאידך שמעתתא כדי לאוקי מילתייהו דר' יוסי ור' חייא כהלכתא דהלכה כתרי לגבי חד ושמעינן מכאן דבהרחקת טפח ומחצה בין מין למין סגי ועיין בשמעתתא דערוגה ומה שיתבאר שס בס"ד:

ותני בר קפרא וכו'. נראה דבהא פליגי דתנא דברייתא קמייתא ס"ל דהואיל דבזמן שהיא מביאה את הטומאה והיינו במחוברת לקרקע כדמוכח מאהלות שם במתני' ה' ובמחוברת לקרקע נמי חוצצת כדפרישית כחדא חשיב להו ושם טומאה חדא הוא ותנא בר קפרא ס"ל דמכיון דתרי ענייני הוו חשבינן להו בתרתי:

סליק פירקא
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף