מראה הפנים/יומא/ח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זאת אומרת שצריך למעך את חללו וכו'. וא"כ כגרעינתה דקתני לאשמעי' לחומרא דלא תטעי לשער כמו שלימה דנפיש שיעורה אלא מכי אכיל כמוה וכגרעינתה בלחוד בלא חללה מיחייב. והיינו דאמר ר' יוסה זאת אומרת צריך למעך את חללה כדי שידבק גופה של כותבת בגרעינתה ולא ישאר בה חלל ובתר הכי משערין בה אכילה של יה"כ. וכ"כ התוס' דף ע"ט ד"ה כותבת הגסה שהביאו לזה בשם הערוך שהביא בשם רב נסים גאון ז"ל ומסיימי שם דלפ"ז היינו דקא מיבעיא ליה לרב פפא התם בגרעינתה לאחר שנתמעך חללה או שלא בגרעינתה פירוש קודם שנתמעך חללה וכברייתה ממש. ולפי פירושם בבעיא דרב פפא איכא למידק דהוה ליה למיפשט מדלא קתני נמי וכחללה כדר' יוסי דהכא ואי דשמעינן להא אדקתני וכגרעינתה דמשמע כגרעינתה בלחוד בלא חללה א"כ קשיא הכא למה ליה לר' יוסי דהכא לדייק מדלא קתני נמי חללה הא משמעות מתני' כן היא. ואפשר דמגרעינתה לא מצינן למידק משום דיש לפרש לקולא וכגרעינתה כברייתה ממש עם חללה ואיכא נמי לפרש לחומרא והיינו דמיבעיא ליה לרב פפא. והשתא יש לומר נמי דהתם לא מצי למיפשט כדר' יוסי דהכא דמדלא קתני נמי וחללה דאיכא למידחי ולומר דלא צריך למיתני וכחללה ולקולא דמדקתני כגרעינתה שמעינן לה דכברייתה ממש משערינן לה ומכיון דאיכא למימר להאי גיסא ולהאי גיסא היינו דקא מיבעיא ליה לרב פפא. וקאמר התם רב אשי לא מיבעי ליה הא דרב פפא גסה איתמר כל כמה דגסה. משמע דלרב אשי פשיטא ליה מדקתני גסה דמשערינן עם גרעינתה דכל כמה דגסה היא ואפשר דעם חללה נמי משערינן וכאידך גיסא אליבא דרב פפא דלקולא אמרינן דאל"כ למה לי דקתני גרעינתה אלא דאי קתני גסה לחוד ה"א דממעך את חללה וכדאשכחן גבי טומאה דתנן בפ"ב דעוקצין פת ספוגנית משערין בה כמות שהיא ואם יש בה חלל ממעך את חללה וילפינן איסור מטומאה להכי קתני נמי וכגרעינתה דכברייתה משערינן וא"צ למעך את חללה ולא ילפינן איסור מטומאה ויש חלוקי דיעות בוה אי ילפינן איסור מטומאה או לא וכמו שהבאתי בפ"ק דפסחים בשיטתא דר"ח סגן הכהנים וע"ש במה שפלפלתי מענין וה. והרמב"ם ז"ל לא כתב כאן כדרכו בכל מקום להעתיק כדברי המשנה שכתב בריש פ"ב מהל' שביתת עשור האוכל ביה"כ מאכלין הראוין לאכול לאדם ככותבת הגסה שהיא כפחות מכביצה כמעט ה"ז חייב. ולא הזכיר מגרעינתה דעתו ז"ל דכל האי שקלא וטריא דריש הסוגיא דהתם מעיקרא הוא קודם דאסיק לשיעורא דכותבת אם יתרה מכביצה כרב יהודה התם או לא כדשקיל וטרי שם. ובעיא דרב פפא ומה דאיתמר עלה נמי להא דס"ד מעיקרא אבל לבתר דמסיק בסוף הסוגיא דש"מ כותבת הגסה שאמרו פחות מכביצה תו לא נ"מ מידי אם ממעך את חללה או לא דכל שהוא פחות מכביצה כמעט היינו שיעורא דיה"כ ואפשר דלהכי נקט התנא כמוה וכגרעינתה לאשמעינן הא דשיעורא הוא פחות מכביצה בדבר מועט ובהכי הוא דהויא יתובא דעתא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף