מראה הפנים/יומא/ב/ד
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים עמודי ירושלים
|
מראה הפנים יומא ב ד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במה דברים אמורים בקרבנות צבור וכו' עי' לקמן סוף פרקין מה שיתבאר מזה בס"ד:
אמר ר"ע כל ששמועו מרובה וכו'. התוס' בסוכה דף ה' הביאו לברייתא דת"כ. זו וכדפרישית וע"ש:
והלא בבן בקר הכתוב מדבר וכו' כעין דמתרץ לה עילא בר ישמעאל בשם ר' אלעזר ה"נ גריס התם בדף כז קשיא ליה לר' אלעזר האי בבן בקר כתיב וניחא ליה על העצים אשר על האש וכו' איזהו דבר שנאמר בו אש ועצים ומזבח הוי אומר זה טלה וכדפרישית בפנים להא דהכא ולא ניחא ליה לשנויי כדמשני שמעון בר בא וכו' דיליף עריכה עריכה מפ' דאבתרה משום דהתם בעולת יחיד משתעי אבל רישיה דפרשה אע"ג דנמי בעולת יחיד מישתעי מ"מ מדכתיב כאן עצים ואש ומזבח על כרחך לרמז על התמיד בא דטעון ששה:
מכאן לפרו של יחיד שיהא קרב בששה. לאו דוקא בששה אלא הואיל ונרמז כאן בהכתוב ששה ובפר היחיד משתעי למדין אנו לחלק בין פרו של יחיד לפר צבור דלא בעינן בפר היחיד כ"ד כהנים כמו בשל צבור. אלא או בפחות או ביותר. ושמעינן מיהת דגם בקרבן יחיד היה פייס ומי שזכה זכה ראשון בעבודה ראשונה ואח"כ העומדים אצלו בשאר עבודות וכמו בקרבן צבור אלא שהולכת האברים לא היה צריך כל כך כהנים כמו בקרבן צבור וזהו כמו שפי' הרמב"ם בפי' המשנה להא דקתני אם רצה להקריב מקריב עניינו הוא שיכול להקריב באיזו ענין שירצה פחות מאלו או יתר על אל וכן בחיבורו בפ' ששי מהל' מעשה הקרבנות בהל' י"ט ביאר זה שכתב אבל עולת היחיד אם רוצה להוליך נתחיה בפחות מאלו או ביותר מוליכין. א"כ אין חלוק בין עולת יחיד לבין עולת הצבור אלא בענין הולכת אברים. וכן פירשתי במתני' ומשמע דאלו בשחר עבודות היה פייס גם בקרבן יחיד ולעבודה ראשונה כדאמרינן לעיל. ורש"י ז"ל פי' אם רצה להקריב כהן יחיד את הכל ובלא פייס ודקדק התי"ט וכתב קשיא לי אמאי לא חיישינן דאתי לאנצויי ושיבואו ע"י כן לסכנה. ולי קשיא טפי דהא רש"י בעצמו לא רצה לפרש כן בריש מכלתין בהא דקאמר ואימא כפרה דקרבנות וכו' וכפירש"י כגון קרבנות יחיד דכתיב בהן בכמה מקומות וכפר עליו הכהן ועלה קאמר מי ידעינן הי כהן מתרמי דבעי ליה פרישה ופי' והלא ע"י פייס היו עובדין כדאמרינן לקמן. וזה צ"ע לפירושו דמפרש כאן בלא פיוס וע"כ בלא פיוס כלל הוא דקאמר דהרי כל פייס לא היה לכל עבודה ועבודה אלא לעבודה הראשונה היו מפיסין ומי שזכה אחיו הכהנים נמשכין עמו כדמסקינן לעיל בדף כה ע"ב. וכ"כ הרמב"ם בפ"ד מהל' תמידין בהל' ז' ע"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |