מראה הפנים/יבמות/יג/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png יג TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא פסל הקטנה. וכן גי' הרמב"ם ז"ל וכמ"ש שם הל' כ"ז שאם בא תחילה על הקטנה וחזר ובא על החרשת לא פסל את הקטנה והחרשת צריכה גט שביאת הקטנה מעולה מביאת החרשת שהקטנה ראויה לאחר זמן לפיכך יקיים הקטנה שנבעלה תחילה ע"כ דלא גזור דילמא קדים ובעיל החרשת ברישא. ובביאת החרשת תחילה כתב שם הל' כ"ח וז"ל בא היבם תחילה על החרשת וחזר ובא על הקטנה פסל את החרשת ומלמדין הקטנה שתמאן והחרשת יוצאה בגט ע"כ וכתב עליו הרשב"א ז"ל וזה תימא שהרי עקרה זיקתה לגמרי אחר שמיאנה בביאה ובזיקה דהרי קי"ל כמ"ד ממאנת אף לזיקתו וקי"ל נמי כר"א דאמר בכולן מלמדין שתמאן וא"כ תשאר החרשת עמו שהרי עקרה הזיקה במיאוני' לגמרי וכמי שלא היתה צרתה כלל ועוד שהוא ז"ל כתב גבי גדולה וקטנה בא על הקטנה וחזר ובא על הגדולה מלמדין את הקטנה שתמאן ויקיים את הגדולה שבעילה זו קונה קנין גמור ע"כ ואם איתא דחרשת יוצאת בגט מפני שנפסלה תחילה בביאת קטנה ואין מיאונ' דקטנה מתירה מאי שנא גדולה והלא אפילו הגדולה נפסלה בביאת הקטנה תחילה ואם מיאונה מתירה אף בחרשת כן וצ"ע עכ"ל הרשב"א ז"ל בשילהי פירקין. ואפשר לומר לדעת הרמב"ם ז"ל דשאני גבי גדולה וקטנה דנהי דהגדולה נפסלה כשבא על הקטנה תחילה משום בית אחד הוא בונה ולא ב' בתים וזהו כוונת הרשב"א ז"ל מ"מ לאו פסולה לגמרי מיקריא דנימא שלא תתירה אחר כך מיאון דקטנה דודאי ביאת הגדולה מעולה ביותר וקנין גמור הוא ופוסל' לגמרי לביאת הקטנה אלא שצריכה מיאון מפני ביאתה ואע"ג דנפסלה עכשיו וכמ"ש הוא ז"ל שם הלכה י"ג כל יבמה שנבעלה בין ביאה כשרה בין ביאה פסולה כו' הרי זה צריכה גט שהרי נעשית אשת איש בבעילה עכ"ל אלא דהקטנה יוצאת במיאון לביאתה וכשתמאן תשאר ביאת גדולה דקנין גמור הוא ומותרת אבל בקטנה וחרשת דביאת החרשת ביאה גרועה היא וכשבא אח"כ על הקטנה פסלה לגמרי מפני שביאתה מעולה יותר משל חרשת ומ"מ הקטנה נמי אינה ראויה לקיימה דנפסלה בביאת החרשת תחילה וקנינה לאו קנין גמור הוא ותצא במיאון מפני ביאתה אבל החרשת נשארה בפסולה והילכך תצא בגט ולא שייך הכא שתעקור הזיקה במיאון אחר שנפסלה החרשת ואין כאן קנין גמור כללא דמילתא דלא אמרינן הכא במיאון להתיר ולעקור הזיקה אלא היכא דיש כאן קנין גמור ומה דמלמדין למאן בקטנה וחרשת אינו אלא להתיר הקטנה מביאתה זהו הנלע"ד לדעתו ז"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף