מראה הפנים/חלה/א/ג

מראה הפנים חלה א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תיפתר שהקדימו בשיבלין. וכ"כ הרמב"ם בפ"ו מהל' בכורים בהל' ג' גבי מעשר ראשון ובמעשר שני סתם וכתב שם ומע"ש והקדש שנפדו והא הכא מוקי לה נמי שהקדימו בשיבלין וזה מוכרח הוא כמבואר בפנים וצ"ל דסמיך על מה שכתב במעשר ראשון וה"ה במעשר שני דהקדימו בשיבלין איירי:

בשמירח ואח"כ הפריש וכו' לפי גי' הספר קשה דמה טעם בדבר ונראה דנתחלפה הגי' בהעתקה ואיפכא צ"ל בשהפריש תרומת מעשר ואח"כ מירח אבל בשמירח ואח"כ הפריש תרומת מעשר לא בדא אמרו שפטור מתרומה גדולה וה"ז דומה למה דאיתמר בבבלי פ"ז דברכות ובכמה מקומות א"ל רב פפא לאביי אלא מעתה הקדימו בכרי נמי א"ל עליך אמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו ומה ראית האי אידגן והאי לא אידגן ויש לפרש נמי לפי גי' הספר דדוקא בשמירח הלוי לאחר שהקדימו בשבלין ואח"כ הפריש ממנו התרומת מעשר אבל אם הפריש התרומת מעשר בעודו בשבלים ואח"כ מירח לא בדא אמרו שפטור הוא בכך משום שצריך הלוי לדוש ולגמרו וליתן התרומת מעשר מן דגן הגמור והכי אמרינן נמי בבבלי פ"ק דביצה דף י"ג דקנס קנסו חכמי' להלוי על שהקדימ' להכהן בשבלים וכ"פ הרמב"ם בפ"ג מהל' תרומות בהל' י"ד והבאתי לזה לעיל בתרומות במקומו ומיהו הא דמחלק הכא דאם מפריש התרומת מעשר ממקום אחר לא בדא זה לא מצאתי מבוא' במקום אחר ואפש' דה"ק דכשנותן לו התרומת מעשר ממקום אחר מהדגן הגמור לא בדא אמרו לקנסו וזה פשוט הוא:

חלה חייבת בתרומה וכו'. כדפרישית דחלק חלה שיש בהטבל חייבת בתרומה וחלק התרומה שיש בו חייבת בחלה והכא פליגי אמוראי אליבא דר"ל בדין זה ותוספת' הוא בפ"ג דתרומות והובאה לעיל בפ"ה דדמאי בסוף הלכה א' העושה עיסה מן הטבל בין שהקדים חלה לתרומה בין שהקדים תרומה לחלה מה שעשה עשוי חלה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה וכו' וכ"פ הרמב"ם בפ"ו מהל' בכורים בהל' ז' וכבר זכרתי מזה לעיל בדמאי וע"ש. ומיהו קשה דהיאך פליגי בהא דתנינן בתוספתא סתמא ובלי שום חולק לכך נראה לפרש דפלוגתייהו אליבא דר"ל אהאי ענינא דלעיל קאי דקחשיב דלפעמים שהוא לחלה אחת ולמעשרות שתים ולפעמים איפכא ואהא קאמר בנתיים מהו והיינו שאם עשה עיסה מן הטבל המעורב הזה שיש בו מה שנחשב לענין חלה לחדש ולמעשרות לישן או איפכא ואנן קיי"ל דבעלמא העושה עיסה מן הטבל צריך תרומה מן חלק החלה וחלה מהחלק התרומה שבו כדתנינן בתוספ' וכדמייתי לקמיה העושה עיסה מן הטבל וכו' והשתא פליגי בטבל המעורב הזה היכי דיינינן ליה דלמר בשם ר"ל בנתיים כבראשונה כלומר שהולכין אחר מה שצריך להפריש מן טבל דעלמא בראשונה וזהו תרומה והלכך כאן הדין הוא שאם לתרומה נחשב' מן הישן הולכין אחריה ואינו יכול להפריש ממנו התרומה שהוא על חלק חלה שיש בו לפי שלענין חלה נחשב מן החדש ואין תורמין מן הישן על החדש וא"כ צריך להפריש על חלק החלה שבו מן החדש שיש לו במקום אחר ואם איפכא איפכא ולמר בשם ר"ל בנתיים כבאחרונה כלומר שהולכין אחר מה שמפרישין מהטבל דעלמא באחרונה וזהו חלה שנפרשת באחרונה וא"כ ה"ה כאן לענין חדש וישן וכדאמרן ולפ"ז בעיקר דינא דהתוספתא העושה עיסה מן הטבל וכו' לא פליגי ולא מידי:

רבי יוסי אמר ר' יוחנן כל שהאור מהלך תחתיו חייב בחלה וכו'. וזהו מעשה אילפס דפליגי נמי בבבלי פ' כל שעה דף ל"ז ע"א דר' יוחנן ס"ל דמעשה אילפס חייבין אע"פ שהאור מהלך תחתיהן והני דקחשיב במתני' דפטורין בשעשאן בחמה כדמשני הכא אליבא דר' יוחנן וכ"פ הרמב"ם בהל' בכורים שם בהל' י"ב כר' יוחנן וכדכתבו התוס' שם ע"ב ד"ה דכ"ע מעשה אילפס וכו' דר"י פסק כר' יוחנן ולא כר"ח דפסק כר"ל מדלא חשיב לה בהחולץ בהדי הני דהלכה כר"ל לגבי ר' יוחנן ובמה שסיימו עוד ואומר ר"י דעל ידי משקה מודה ר' יוחנן דמעשה אילפס פטורה וכו' כדמוכח בירושלמי דמסכת חלה בפ"ק וכו' בזה אין דעת הרמב"ם כן שהרי כתב שם עיסה שנילושה ביין או שמן או דבש או מים רותחין וכו' אם אפאה בין בתנור בין בקרקע בין על המחבת וכו' הרי אלו חייבין בחלה ולא פטר אלא דווקא בעושה עיסה לייבשה בחמה בלבד או לבשלה בקדרה וטעמיה דהרמב"ם דהא דא"ל ר' יוחנן לר"ל ובלבד ע"י משקה לא דמודי ליה בהא אלא לשיטתיה דר"ל קאמר הכי כלומר אפי' לדבריך צריך שיהא ע"י משקה אבל לר' יוחנן אליבא דנפשיה לא ס"ל הכי אלא כללא דמילתא אליבי' דכל שהיא נאפית לעולם כלחם חשיב לה ובין ע"י משקה או לא אלא שמדרך מעשה אילפס לאפות בו ע"י משקה וזהו ג"כ טעמו במה שכתב דלבשלה בקדרה פטורה מפני שאין זה דרך אפייה כדמסיים שם והכ"מ שציין שם על לבשלה בקדירה הכי אמרינן בירושלמו וכו' לא זה הדרך ולא זו העיר אלא טעמיה כדאמרן ומה שאמרו בש"ס דילן על תנאי דמייתי ר' יוחנן דלכ"ע מעשה אילפס פטורין וכו' זהו דחייה בעלמא ואליבא דר"ל אמרו כן כלומר דאימא לך דכ"ע וכו' וזהו פשוט:

והמדומע פטור. כדפרישי' ומדרשת הספרי הוא וכתב הר"ש דבחלה בזמן הזה דרבנן איירי כדאמר ביוצא דופן (דף מז) דלאאתי דימוע דרבנן ומפקיע חלה דאורייתא אבל דעת הרמב"ם אינו כן דסתם וכתב בפ"ו מהל' בכורים בהל' ד' המדומע פטור מן החלה וידוע הוא דאף דלדעת הרמב"ם הכל הוא מדרבנן בזמן הזה בין תרומה בין חלה כמ"ש בסוף פ"א מהל' תרומות מ"מ מבואר הוא בכל המקומות דין הנוהג מן התורה ודין דמדבריהם כדביאר בדין חלה בפ"ה ובפ"ז ובפ"ח שם וכן בדין תרומה ומעשרות כמו שביאר הכל במקומם וא"כ דעתו ז"ל דמדומע פטור אף מחלה דאורייתא ונראה דאף דס"ל דדימוע דרבנן כמו שכתב בסוף פ' י"ד מהל' תרומות מ"מ לא קשיא עליה מהאי סוגיא דנדה דכל הסוגיא התם דשקיל וטרי אליבא דמ"ד מופלא סמוך לאיש מדרבנן ומותיב עליה מהאי דר' יוסי דפ"ק דתרומות ומשני קסבר ר' יוסי תרומה בזמן הזה דרבנן והדר פריך עלה מהאי דסדר עולם וכו' ע"ש דאף דמשמע דהאי סברא דלא אתי דימוע דרבנן ומפקע חלה דאורייתא בפשיטות איתמר מ"מ כל זה אליבא דהאי שקלא וטריא דלעיל הוא דבעי לאוכוחי היאך ס"ל לר' יוסי ושקיל וטרי בה והכל אליבא דהאי מ"ד מופלא מדרבנן הוא אבל אנן קיי"ל דמופלא מדאורייתא הוא וא"כ אין ראיה מהתם דיש לומר דאף דימוע דרבנן לענין לאסור החולין הוא משום דמדאורייתא חד בתרי בטל אבל לענין לפטרו מהחלה הא מ"מ אית ביה תרומה כל זמן שלא העלה אותה וקיימת דרשת הספרי ולא את אשר כבר נתרמה:

כהנא שאל לשמואל וכו'. הר"ש הביא לזה ופי' מה שפירש והאמת יורה דרכו דהא על הא דקאמר מיליהון דרבנן פליגי קאי ואין כל זה שייך כלל וכלל להך מתני' דהכא אלא בפ"ד דתרומות איתמר כולה הך מילתא והתם קאי וכמו שציינתי בפנים והכא אגב גררא הוא דנסבה:

ספק מדומע וכו' חייב בחלה. כן פסק הרמב"ם בפ"ו מבכורים בהלכה ד' וסתם וכתב ספק מדומע חייב בחלה ולא חילק בין אם הן בשיעור מצומצם או לא כדבעי ר' יוסי בר' בון לחלק כאן וטעמיה דהואיל ומספקא הכא אם על הדא איתמר הך דר' אבונא או על הקדמייתא לפיכך פסק כסתם לישניה דר' יוחנן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף