מראה הפנים/חגיגה/ב/א
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז עמודי ירושלים גליוני הש"ס
|
מראה הפנים חגיגה ב א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אין דורשין בעריות בשלשה. דר' עקיבא הוא וכו'. כדפרישית בעריות היינו לסתרי עריות מה שאין מפורש בתורה בהדיא אלא דמדרשא דחכמים הוא דאתיא והכי מפרש לה נמי בבבנ"י ריש פירקין דבסתרי עריות קאמר דאין דורשין לשלשה וטעמא דמלתא כדפרישית במתני' ורש"י ז"ל פי' סתרי עריות כגון בתו מאנוסתו וכו' כדאמר התם בשלהי פרקא דלעיל דלא כתיבא אלא דאתיא הנה הנה ואתיא זימה זימה. ונראה דחדא מגווני נקט אלא דהוא ז"ל מפרש במה דכ"ע מודים בה להאי דרשה ואלו למאי דמפרש הכא במלתא דתליא בפלוגתא היא דלהכי מוקי לסתמא דמתני' כר"ע ולא כר' ישמעאל דלדידיה נפקא מיניה לעובדא איכא ושפיר דורשין בהא כדי להורות הלכה למעשה וכמבואר הכל בפנים. ועיין בפרק ז' דסנהדרין בהלכה ז' מה שנתבאר שם בהאי פלוגתא דר' ישמעאל ור"ע בס"ד:
ולמה בבי"ת שהוא בלשון ברכה. הר"א אבן עזרא הביא זה בהקדמה שלו והלעיג על הדרש וכתב ויש דרש וכו' ובמה שכתבתי בפנים נתיישב הדרש והלכו להן טענותיו וכך מצאתי בספר תפארת ישראל שחיבר הרב הגאון בעל ג"א ז"ל וכל דברי אגדה המוזכרים בהלכה זו ולאחריה נשתנו קצת בבבלי פרקין בנוסחא אחרת. ובבבלי פרק הקומץ ג"כ מקצת ובבבלי פרק נגמר הדין ובמקומות המצויינין בהאי תלמודא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |