מראה הפנים/הוריות/א/ג

מראה הפנים הוריות א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואתיייא כמאן דאמר הוצאה והכנסה אחת היא וכו'\. פירושא דהאי מילתא מתבאר מריש הסוגיא דשבת והבאתי קצת בריש שבועות דקאמר התם מנין שהוצאה קרוייה מלאכה ר' שמואל בר נחמן שמע לה מן הדא ויצו משה וגו' נמנעו העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגיזברים ר' חזקיה בשם ר' אילא אפילו הכנסה את שמע מינה כשם שנמנעו העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגיזברים כך נמנעו הגיזברין מלקבל מידן ולהכניסן ללישכה. וא"כ בהא פליגי דלמר לא היה הציווי אלא על ההוצאה מבתיהן אלא דממילא לא היו הגיזברין מכניסין כשנמנעו העם מלהביא ואין הכנסה מפורשת בתורה ולר' חזקיה הכנסה בכלל ציווי היתה וכלומר אפי' יביאו להם ימנעו הגזברים מלקבל מידן ולהכניסן. והיינו דקאמר הכא ואתייא וכו' וכדפרישית בפנים. ועוד גריס שם ר' חזקיה בשם ר' אחא שמע כולהן. להוצאה ולהכנסה. מן הדין קרייא לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו. וכלומר דלא הוזכר שם אלא מלאכת משא וא"כ וכל מלאכה לרבות הכנסת משא. והתם בפרקין דף ד' גריס הוצאה הא כתיבא לא תוציאו משא מבתיכם דאמרי הוצא' הוא דאסור הכנס' מותר ואב"א דאמרי הוצאה והכנסה הוא דאסירא מושיט וזורק שריא. ומבואר הוא דהיא גי' הנכונה וא"צ למחוק כלום דהני לישני פליגי בפלוגתא דאמוראי בהאי תלמודא אם דרשינן מהאי קרא לשניהם להוצאה ולהכנסה או לא והלכך נמי מייתי קרא דירמיה ולא מייתי קרא דמפורש בתורה בהוצאה דאף דר' חזקיה בשם ר' אילא קאמר דמקרא דויצו וגו' איכא למישמע להכנסה נמי מ"מ איכא למידחי דעיקר הציווי היה להוצאה וממילא היו גיזברין נמנעין מלהכניס. והיינו דר' חזקיה בשם ר' אחא מייתי נמי התם האי קרא דירמיה דטפי משמע למילף לתרווייהו מהאי קרא ולי' קמא דגמרין בפרקין ס"ל כהאי מ"ד קמא בסוגיא דשבת דלא ילפינן אלא להוצאה וכן מקרא דירמיה ס"ל דאינו מוכרח דוכל מלאכה וגו' אהכנסה קאי ולי' בתרא כר' חזקיה בשם ר' אחא ס"ל. ועיין בריש שבועות במה שכתבתי הנ"מ בין הסוגיא דהכא ובין סוגיא דהתם בריש הזורק. והרמב"ם ז"ל כתב בדין דהכא בריש פ' י"ד שם אבל אם טעו והורו ואמרו המוציא מרשות לרשות הוא שחייב שנא' אל יצא איש ממקומו אבל הזורק או המושיט מותר או שעקרו אב מאבות מלאכת והורו שאינה מלאכה הרי אלו חייבין. היינו כסוגית הש"ס דילן דריש הזורק כמבואר התם דחשיב להוצאה מפורש והכנסה סברא הוא מה לי עיולי וכו' וא"כ צ"ל דלא עקרו אלא להזורק ומושיט דהא הכנסה בכלל הוצאה ומרשות לרשות היא ומ"ש או שעקרו אב מאבות מלאכות וכו' ר"ל באותן שאר אבות שאינן מפורשין בתורה אלא סמכו חכמים להני דהוו במשכן כדחשיב להו בשבת דומות להן כדכתב הוא ז"ל בפ"ו מהל' שבת והא דבעי רב יוסף בפרקין אין חרישה בשבת וכו' אי הוי עקירת כל הגוף בעקירת חדא מלאכה או לא משמע לכאורה דלא איפשיטא הך בעיא מיהו הא ליתא דדחויי בעלמא נינהו דקאמר כדשנין דמהכא לא תיפשוט מידי אבל מכל מקום לדינא ודאי בחדא מלאכה לא הוי עקירת כל הגוף דהא איכא קיום שבת בשאר כל המלאכות וכדאמר הכא לא שהורו מותר לאכול חלב וכו' וכלומר לא שעקרו כל איסור חלב לגמרי אלא שאמרו התורה נתנה רשות להורות בחלב מן החלבים והה"ד בשבת וכיוצא בזה וכבר נודע דבענין מה שנסתפק לו ז"ל מהתם למד מפשיטותא דהכא. ובענין בעיא דר' זירא דהתם דיליף לה מנביא המדיח עיין בדיבור דלקמן:

רבי מנא שמע לה מן דבתרה. נראה דר' מנא פליג אפשיטותא דלעיל מנביא המדיח דהיאך ילפינן מהתם הא קאמר באל תתן תפילין היום אל תשמע להן ונהי דבהא אפשר לומר דהתורה אמרה אל תשמע להן ומ"מ שמעינן דביטול מקצת הוי ולא עקירת כל הגוף מדפטרה התורה להנביא ממיתה בכה"ג וכדפרישית בפנים עם כל זה קשיא היא ועוד דמן הסברא הוא דלא תניח תפילין היום לא הוי עקירת הגוף כמו חלב זה מותר לעולם וחלב זה אסור דעוקר איסור חלב הזה לעולם והלכך פשיט ליה מן הא דאמרו אמה מותרת וכו' דדמיא ממש לחלב זה מותר וחלב זה אסור. והתם פשיט לה רבינא לבעיא דר' זירא אין שבת בשביעית מנביא המדיח דדמיא לגמרי אין שבת בשביעית לאל תתן תפילין היום דלא הוי עקירה אלא לפי שעה. ולפי מה שנתבאר היה לנו ליתן טעם בהא דלא הביא הרמב"ם ז"ל שם לדין דאין שבת בשביעית וכפשיטותא דרבינא דלא הוי עקירת הגוף משום דנלמד מן חלב מהחלבים שביאר לעיל דאפי' בעוקר מקצת איסור חלב לעולה לא הוי עקירת הגוף ומכ"ש בעקירת לפי שעה וכמה שהוזכר דיש ללמוד סברא זו מן הא דר' מנא דהכא ומיהו עדיין לא נתיישב זה לפענ"ד אם היה גרסתו ז"ל כפי הגי' שלפנינו בפשיטות רבינא ואפשר דגי' אחרת היה לו שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף