מראה הפנים/דמאי/ו/ג

מראה הפנים דמאי ו ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המעשרות לבעלים. וכדמפרש בתוספתא שם דאם כהן הוא בעל השדה התרומה שלי ומעשר ראשון ומעשר שני חולקין ביניהן ואם לוי הוא מעשר ראשון שלו והתרומה ומע"ש חולקין ביניהן וכ"כ הרמב"ם בפ"ו שם בהלכה יז. ותו גרסי' בתוספתא אח"כ כהן ולוי שמכרו פירות לישראל במחובר לקרקע מעשרות שלהן בתלוש מן הקרקע עד שלא מירחו מעשרות שלהן משמירחו מעשרות שלו מפריש תרומה ומעשר ונותן לכהן והשאר שלו מכר הוא להן פירות עד שלא מירחו מעשרות הרי אלו שלו משמירחו מעשרות הרי אלו שלהן ופסקה הרמב"ם שם לעיל בהלכה י"ו להרישא דהתוספתא. וטעמא דהך מילתא משום דכל זמן שלא נגמרו מלאכתן למעשר לא היה לו להמוכר להפריש והלכך אמרינן דמסתמא לא מכר לו חלק המעשרות אלא דמה שלא הפריש מפני שעדיין לא נתחייבו במעשרות ומשו"ה המעשרות להמוכר אבל אם מכר אחר שמירחו א"כ היה לו להפריש המעשרות ומדלא הפריש אמרינן דאת הכל מכר לו והמעשרות של הלוקח ולפ"ז חדא טעמא הוא דהויא להרישא ולהסיפ' וכמו שהיא שנויה בהתוספת'. והיינו מדינא דוקא דהא לכאורה קשיא על הסיפא דהא אנן איפכא תנינן במתני' בפ"ק דפאה כהן ולוי שלקחו את הגורן המעשרות שלהן עד שימרח אלא דהתם טעמא משום קנסא הוא כדמפרש לה הש"ס סתם ולא קנסו להם כ"א בשלקחו אחר המירוח כדפרישית שם ומיהו אף דהיינו יכולין ליישב סיפא דסיפא דהתוספתא דהא דקתני משמירחו המעשרות שלהן היינו מדינא מ"מ אכתי תקשה רישא דסיפא דקאמר עד שלא מירחו הרי המעשר של ישראל המוכר והיינו טעמיה דהרמב"ם שלא פסק כ"א להרישא דהתוספתא משום דמתני' דפאה קשיא להסיפא וכדכתבו שם בדין דלעיל להמתני' וכטעמא דהש"ס ועיי"ש בהשגת הראב"ד במה שמשיג על טעמיה דהרמב"ם בדין דלעיל וכתב שם טעם אחר וכבר ביארתי דעתו וטעם דעתו של הרמב"ם בפ"ק דפאה בהלכה ה' ד"ה קנס קנסו להן ועיי"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף