מראה הפנים/דמאי/ה/ח

מראה הפנים דמאי ה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' דר"מ. דר"מ אמר אין קנין לעכו"ם בא"י וכו'. כבר ביארתי לעיל בכמה מקומות דפסקו של הרמב"ם ז"ל שפסק כמ"ד אין קנין לעכו"ם בא"י והיינו דלא פקעה קדושתה אם חזר הישראל ולקח הקרקע ממנו וכן אם לקח פירות שלא נגמרו מלאכתן למעשרות ממנו וגמרם הישראל ומירחן דחייבין במעשרות וכמ"ש בפ"א מהל' תרומות בהלכה י' וי"א. ועוד מחילוקי הדינים המוזכרים שמה וכתבתי בפ"ד דפאה בהל' ו' ד"ה ר' יוסי בשם ר' יוחנן כמ"ד אין קנין לעכו"ם וכו' דמבוררין דבריו מההיא דסוף פ' השולח בש"ס הבבלי כרבה ורב אשי דהתם ומהש"ס דהכא דמסית דר"מ מודה דמיהת קנין פירות יש לעכו"ם בא"י כמבואר מהסוגיא דהכא וסתמא דתלמודא בהסוגיא דפאה שם. ומ"ש הר"ש שם דיש לירושלמי שיטה אחרת בהאי מתני' דהלקט והשכחה והפאה של נכרי וכו' נתבאר שם דלסתמא דהתלמודא שיטה אחת היא עם ההיא דגיטין דהתם ודהכא בסוף פרק השולח במה שהקשה הר"ש כאן וכתב וקשה אסוגיא דירושלמי דשמעינן ליה לר"מ דיש קנין לעכו"ם בספ"ק דע"ז וכו' והן הן דברי התוס' שם ובמנחות (דף סו) ד"ה מירוח העכו"ם וכו' זה כבר ביארתי במקומו בסוף פ"ק שם בהלכה ט' ד"ה שדה מצוי להתברך מתוכו ובענין מה שתמה התי"ט שם ונתבאר הכל דלדעת הרמב"ם שהוא כדעת הי"מ בתוס' שם הכל ניחא ומוכרח הוא מהסוגיא ובענין הפקעה המוזכר שם מבואר הכל בס"ד והרוצה לעמוד על זה יעיי"ש והתוס' בבכורות (דף יא) ד"ה טבלים שאתה לוקח מן הנכרי וכו' מביאין שם מקצת מפלפול הנז' וסיימו שם וההיא דע"ז יש לפרש הפקעה בענין אחר וכבר ביארתי שם מה היא ההפקעה לדעת הי"מ ודעת הרמב"ם בפ"י מהל' ע"ז ע"ש:

הלוקח פירות תלושין מן העכו"ם וכו'. יש לפרש דסוגיא דהכא מיירי דמרחינהו העכו"ם והלכך מדאורייתא פטור מן המעשרות אלא שמדבריהם ס"ל לר' סימון אליבא דריב"ל דמפריש ור' זעירא דלקמן דקאמר בשמיה דריב"ל שלשה מעשרין שלא ברשות פליג אדר' סימון כדפרישית בפנים ובבכורות (דף יא) גרסי' בהאי דינא א"ר חנינא הלוקח טבלים ממורחין מן הנכרי מעשרן והן שלו ופריך דמרחינהו מאן אי לימא נכרי דגנך אמר רחמנא ולא דגן נכרי אלא דמרחינהו ישראל בתר דלקחו מרשות נכרי מעשרן משום דאין קנין לעכו"ם והן שלו דא"ל קאתינא מכח גברא דלא מצית אישתעית דינא בהדיה וכו' ומסיק התם לחלק דתרומת מעשר נותנה לכהן והכהן נותן לו דמים. אבל תרומה גדולה נותנה לכהן בלא דמים דקרא מאת בני ישראל וכו' גבי תרומת מעשר הוא דכתיב ופסק הרמב"ם כן בפ"א מהל' תרומות בהל' יא וכתב שאם גמרן ישראל חייבין בכל מן התורה וזה מוכרח הוא לשיטתיה דס"ל אין קנין לעכו"ם בכגון זה וכדכתבו התוס' שם שהקשו על הא דאמר מעשרן דאין קנין הא אפי' למ"ד יש קנין חייב לעשרן מדרבנן כדמוכח בהקומץ רבה בשמעתא דר"ש שזורי וכ"ת שרוצה למצוא חיוב דאורייתא והא ממ"נ לקוח פטור מדאורייתא כדמוכח בפ' הפועלים ומיהו לפי' ר"ת דמפרש דהיינו דוקא לוקח אחר מירוח אבל לוקח קודם מירוח ומירחו חייב ניחא עכ"ל בתירוץ הזה ושיטת הרמב"ם כשיט' ר"ת בענין לקוח כדכתב בפ"ב מהל' מעשר בהל' ב' דאין הלוקח פטור מן התורה אלא כשלקחן אחר שנגמרו מלאכתן ביד המוכר אבל אם נגמרו ביד הלוקח חייב לעשר מן התורה וכיון שכן מוכרח הוא מדקאמר הכא מטעמא דאין קנין דג"כ מן התורה הוא שחייב לעשרן ועיין לעיל בפ"ה דפאה בהלכה ד' בסוף ד"ה המוכר את שדהו שזכרתי שם מזה:

הלכה כר' שמעון. האי אזלא כר' חזקיה בשם ר' יוחנן לעיל בפ"ד דפאה וזכרתי מזה בד"ה מתני' דר"מ דאיהו מוקי לסתמא דמתני' הלקט והשכחה והפאה של נכרי חייב במעשרות אא"כ הפקיר כמ"ד יש קנין לעכו"ם וכדפרישית שם דאסיפא קאי דס"ל אליבא דהאי מ"ד הוא דהפקירא דידיה מהני אבל ר' יוסי בשם ר' יוחנן קאמר התם דאדרבה לא מיתוקמא האי סתמא דמתני' אלא כמ"ד אין קנין לעכו"ם וכמבואר הכל שם דמינה סייעתא לפסק הרמב"ם כמ"ד אין קנין לעכו"ם אלא לפירות יש לו קנין כדקאמר ר' בא וסתמא דתלמודא בסוגיא דפאה ס"ל הכי למסקנא והא דפריך הכא בפשיטות דלא כן מה אנן אמרין ר"מ ור"ש אין הלכה כר"ש בזה אזיל האי ש"ס לשיטתו דלקמן פ"ג דתרומות בהלכה א' כייל בהאי כללא דתנאי ר"מ ור"ש הלכה כר"ש אבל בבבלי עירובין (דף מו ע"ב) גבי הני כללי איבעיא להו ר"מ ור"ש מאי תיקו:

אמר ר' שמעון שזורי וכו' ואמר לי צא ולוקחם מן הנכרי. ובתוספתא גריס א"ל צא וקח פירות מן השוק. ולכאורה הני גירסות שונות הן כהני תרי לישני דאיתמר בהאי ברייתא דר"ש שזורי בהקומץ רבה (דף לא) דללישנא קמא הוא כגי' התוספתא שא"ל לך קח מן השוק ובטבל גמור שנתערב לו בחולין מיירי וכפירש"י ז"ל בפי' הב' ומפרש התם קסבר דאורייתא ברובא בטל ורוב ע"ה מעשרין הן והו"ל כתורם מן הפטור על הפטור ולימא ליה לך קח מן הנכרי קסבר אין קנין לנכרי בא"י להפקיע ממעשר והו"ל מן החיוב על הפטור וגי' דהכא כאיכא דאמרי דהתם שא"ל לך קח מן הנכרי כך היה נראה לכאורה אלא דא"א לומר כן דהא מפרש התם להך לישנא בתרא קסבר יש קנין לעכו"ם בא"י והוה ליה מן הפטור על הפטור ולימא ליה קח מן השוק קסבר אין רוב ע"ה מעשרין ושמא הוי מן החיוב על הפטור והרי הכא משני להאי קושיא דלמה ליה למימר הלכה כר"ש וקאמר אלא בגין דתני א"ר שמעון שזורי וכו' דלא תסבור למימר תריי כל קביל תריי לפום כן צריך לומר הלכה כר"ש אלמא דהאי תלמודא מפרש לה דר' טרפון כר"מ ס"ל דאין קנין לעכו"ם וכמו שזכרתי זה בהלכה דלעיל בד"ה ובלבד לחבר במה שהר"ש רצה לפרש להא דקאמר שם שנתערב טבלו בחולין איפכא צ"ל חולין בטבל כדמוכח בהקומץ רבה עיי"ש וההיא דהקומץ רבה ע"כ דפליגא אהא דהכא באוקימתא ובטעמא דליכא לפרש הכא נמי לטעמא דקאמר התם הא דלא א"ל קח מן השוק משום דקסבר אין רוב ע"ה מעשרין הא השתא דקא"ל קח מן הנכרי נמי היה ליה מן החיוב דהא מוקי להא דר"ט כר"מ דאין קנין לנכרי ומיהו הא סוף סוף קשיא לן דהיאך מעשר מן החיוב על הפטור וכן קשיא הך להא דהלכה דלעיל ואפשר לתרץ דהכא מיירי שנתערב פירות טבולין בפירותיו שוה בשוה דהשתא איכא חיובא מדאורייתא והו"ל מן החיוב על החיוב וניחא נמי דלא א"ל צא וקח מן השוק משום דקסבר רוב ע"ה מעשרין הן והו"ל מן הפטור על החיוב וכן צריך לפרש להא דלעיל שנתערב טבלו בחולין דשוין היו וכן מוכרח לשיטתא דהאי ש"ס והא דקאמר לקמן אליבא דריב"ל שלשה מעשרין שלא ברשות וקחשיב שנתערב טבלו בחולין י"ל דר"ז ס"ל נמי כן דמי שנתערב טבל בחולין בשוה ודאי יש לו תקנה דלוקח טבל גמור ומעשר עליו אלא דה"ק דמי שנתערב לו טבל מועט בחולין ומעשר משל נכרי עליו אפ"ה שלא ברשות הויא דזהו התערובת מדרבנן מיהת מחייב לעשר דלא בטיל ברוב וזה של עכו"ם אפי' מדרבנן ס"ל שהוא פטור דהא פליג על ר' סימון דקאמר משמיה דריב"ל דמעשר מהלכה כדפרישית כך היה נראה לתרץ אבל יתבאר מגוף הדין הזה לקמן בסוף פ"ג דחלה וע"ש בד"ה אמרין לית הדא דר' זעירא תתיבא על ר' בון בר חייא מה שנתבאר מדין הזה ומעקרי שאר דינים השייכים לו בס"ד:

עציץ עשו אותו ספק והתנינן עציץ נקוב וכו'. עיין מזה מה שיתבאר במקומו בס"ד:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף