מראה הפנים/ביצה/ב/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל עמא מודייא באשם מצורע שסמך עליו מאתמול לא יצא. נראה דהא אתיא כמ"ד סמיכת אשם מצורע דאורייתא דהא מחמיר ביה בסמיכה דלכ"ע בעינן ביה תכף לסמיכה שתיטה וזה כהאי דבעי למימר בפ"ג דזבחים דף לג גבי כל הסמיכות שהיו שם קורא אני עליהן תיכף לסמיכה שחיטה חוץ משל אשם מצורע שהיה בחלל שער נקנור לפי שאין מצורע יכול ליכנס בעזרה וכו'. ואלו למאי דאסיק התם כאיכא דאמרי וכו' אלא איפוך סמיכת אשם מצורע לאו דאורייתא ותיכף לסמיכה שחיטה דאורייתא א"כ כיון דסמיכה זו מדרבנן מהיכי תיתי דנחמיר בה אפי' אם הסמיכה היא מאתמול וכן אין לחלק בין בזמנו לבין עבר זמנו כדמחלק ר' יוסי לקמן ואין כאן מקומו להאריך:

אמר ר' יוסי בר בון דוד מת בעצרת וכו' משמע דלא בא ר' יוסי בר בון אלא לתרץ הפסוק דמפני מה לא הקריבו הכל ביום ההוא וזה למאי דפריך לב"ש הרי היו יכולין להקריב כל השלמים היום. ולכאורה לב"ה נמי ע"כ דצריך להאי שינויא ואי דנימא משום דלא הספיקו להקריב הכל ביום אחד וכדכתיב וזבחים לרוב לכל ישראל א"כ גם לב"ש נימא הכי וצ"ל דהאמת הוא דמשני שכך קיבל דמטעם שהיו אוננים לא הקריבו היום וה"ק דהשתא ניחא בין לב"ש ובין לב"ה. והתוס' בחגיגה דף י"ז בד"ה אף עצרת יש לו תשלומין מביאין לזה וכתבו בירושלמי אמר ר' יוסי בר' בון וכו' כלומר מהתם משמע שהיו לו תשלומין וכו' ע"ש ובאמת האי דהכא לא איירי לענין תשלומין כלל אלא די"ל דממילא משמע דאם הקריבו למחרת מפני שלא הקריבו בראשון א"כ ש"מ דעצרת יש לה תשלומין ומיהו תשלומין כל ז' ליכא למילף מהאי קרא דלא כתיב אלא למחרת היום ההוא ועוד דלמאי דקיי"ל כר' יוחנן שם דף ט' גבי תשלומין דכולן תשלומין דראשון הן ולדידיה מאן דלא חזי בראשון לא חזי בשני כדקאמר התם ופשיטא למאי דכתבו התוס' שם ד"ה תשלומין זה לזה וההיא דלקמן דילפינן תשלומין לחג העצרת מחג המצות כל ז' לא מסתבר למימר תשלומין זה לזה כיון דחול גמור הוא. א"כ לכ"ע בעצרת תשלומין דראשון הוא לפ"ז קשה והרי לא היו ראוין להקריב בראשון מכיון שהיו אוננים ובאנינות ודאי לא שייך לדמות לטומאה וכדקאמר התם לר"י שאני טומאה דיש לה תשלומין בפסח שני דלא מצינו זה באנינות דהא קיי"ל אונן טובל ואוכל פסחו לערב ואין לנו לתרץ קושיא זו לסברת התוס' שרוצים ללמוד מכאן לסמך תשלומין לעצרת אם לא שנאמר שהן מפרשי להא דר' יוסי בר' בון דהכא דלאחר שהתחילו להקריב שלמי חגיגה היום אירע זה שמת דוד ונעשו אוננים וכעין שרמזתי זה בפנים וע"כ לומר כן דהא ביום ההוא כתיב ויזבחו לה' זבחים אלא שלא הספיקו להקריב הכל עד שאירע זה והוצרכו להקריבן למחר והשתא ראוין היו בחתלה בראשון ומכיון דרמי חיובא עלייהו תו לא פקע מינייהו ודמיא הא למאי דכתבו התוס' בפ"ק שם ד"ה כיון דלא חזי וכו' וצ"ע אם היה פשוט בראשון וחזר בשני מי אמרינן כיון דחיובא עליה רמיא בראשון או לא פקע מיניה וכו' וזה שנסתפקו למ"ד תשלומין זה לזה נינהו כדסיימו שם ואלו למ"ד תשלומין דראשון סברא קיימת הוא ועיין עוד במאי שכתבו התוס' ריש חגיגה ד"ה תשלומין דראשון וכו' ולא המ"ל חיגר בשעה ראשונה ונתפשט בשני דהא פשיטא הוא ור"ל פשיטא הוא דהשתא חזי וא"כ מכ"ש לגוונא דאמרן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף