מראה הפנים/בבא מציעא/י/ב

מראה הפנים בבא מציעא י ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הבית והעליה של שנים. רש"י ז"ל לא גרס כאן של שנים דבגמרא מוקי לה בשוכר ומשכיר וכתב הנ"י שכן דעת רוב האחרונים ז"ל וכפי הגי' שלפניו בהרי"ף ז"ל היה ג"כ כגי' רש"י וסיים שם בשם הרנב"ר ז"ל דבשותפין ודאי התחתון נותן את הכל וראיה לדבר ממתני' דלעיל דקתני שניהן חולקין בעצים ובאבנים ובעפר ואלו היה העליון נותן מעזיבה בשל תחתונה היה לו ליטול מן העפר יותר מחבירו עכ"ל ולפי מה שכתב בעצמו במתני' דלעיל באבנים שהן ראוית להשתבר שהוא ספק שוה וחולקין בשוה אע"פ שחלקו של א' מרובה וכדהביאו המפרשים ז"ל ראיה לזה מתלמודא דהכא דפ' שור שנגח וע"ש וא"כ בעפר נמי נימא הכי ואין ראיה מדלעיל. וכן דעת הרמב"ם ז"ל דבשותפין המעזיבה של בעל העליה כדפסק ריש פ"ד דהל' שכנים דאע"ג דמוקמינן למתני' בשוכר ומשכיר כבר כתבו מקצת מן המפרשים ז"ל משום דבכה"ג דוקא פליגי ר' יוסי ורבנן אבל בשותפין הכל מודין דהתחתון נותן את התקרה והעליון את המעזיבה ועיין בהלכה דלקמן ד"ה הורי ר' חנינא שם ביארתי דראיה לחילוק זה מהאי תלמודא:

נפחת מקום התנור וכו'. והיינו כשמואל דאין אדם דר חציו למעלה וחציו למטה ואפי' לא נפחתה ברובה צריך זה לתקנו אלא דהאי ש"ס מוסיף בה וקאמר דכל זמן שאין זה מתקן לו מקום התנור או הכירה יורד למטה להשתמש בה צרכו ובלבד שיעשה לו סולם לילך לדרכו כשאין לו להשתמש בביתו. ולכאורה הי' נראה לפרש הא דהכא סברי' דרב דקאמר דוקא נפחת ברובה אבל בפחות מכאן אינו צריך לתקן דאדם דר חציו למעלה וחציו למטה והלכך אם נפחת מקום התנור או הכירה לבד ירד למטה כל זמן שצריך לו להשתמש בבית. אלא דגם כן סובל הפירוש למאי דקי"ל כשמואל וכדאמרן:

הורי ר' חנינא לאילן ציפוראי. נראה לפרש דהכא בשותפין איירי ומפני שדרכם של בני ציפורי היו בכך שמכניסין הסוחרים עם השקים והתבואות לבתיהן הורה להם שגם בעל העליה יסייע בתקרה והלווחים לפי שפעמים צריך הוא בהחזקת התקרה. דאי בשוכר ומשכיר איירי א"כ הא דר"ח דלא כמאן דהכל מודים על בעל התחתון לתקן ולהחזיק התקרה ודוחק לומר דמפני שצריך גם בעל העליה לכך כדקאמר והורה ג"כ בשוכר מהאי טעמא חדא דמנא ליה לר"ת לחלק בכך ובמתני' סתמא תנן התחתון נותן את התקרה ועוד דבשוכר לא שייך האי טעמא דאין העליה מושכרת לו בקביעות ולכשיכלה זמנו המשכיר יכול להוציאו וא"כ היאך נחייב אותו בהחזקת התקרה בימים שהוא דר בהן דירת עראי ולא בקביעות אלא דנראין הדברים דבשותפין איירי ומכאן נוכל להביא ראיה לפסק הרמב"ם ז"ל דיש לחלק בין שוכר ומשכיר לשותפין ולפיכך בפ"ו משכירות הל' ד' פסק כת"ק דהמתני' דעל המשכיר שהוא התתתון לתקן התקרה והמעזיבה שהמעזיבה חוזק התקרה היא ואפ"ה בריש פ"ד משכנים שהבאתי לעיל פסק בשותפין דהתקרה של בית הרי הוא של בעל הבית והמעזיבה של התקרה הרי הוא של בעל העליה וטעמא דשאני בשותפין שהם דרים בקביעות וא"כ גם בעל העליה צריך לסייע להחזקת התקרה. והכא לא אמרו אלא בלווחין ותקרה מפני שזה תלוי במנהג המקום כדאמרי' התם בפרקין דף י"ז ע"א מר כי אתריה וכו' ומ"מ למדנו מכאן דעכ"פ יש לחלק בין שוכר ומשכיר לדין דשותפין ולמד הוא ז"ל כן גם לדין המעזיבה וכבר האריכו בזה המפרשים. והנלע"ד כתבתי שדרכו ז"ל ללמוד תמיד ובכ"מ מהאי תלמודא במקום שהי' יכול להוציא איזה חילוק דין בסברא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף