מראה הפנים/בבא מציעא/ט/י

מראה הפנים בבא מציעא ט י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמואל אמר למחר עובר משום ביומו תתן שכרו. מה דפירשתי בפנים הוא לפי הנראה דשמואל דהכא כדאמר התם דף קי"א ע"א דפליג על רב ור' דוסא כרב דהתם הוי ס"ל ולפיכך מקשי עליה. והיותר היה נראה לפרש דשיטתיה דשמואל דהכא כרב דהתם הוא דשכיר שעות לילה נמי אינו גובה אלא כל הלילה ובבוקר הוא עובר עליו. ואל תתמה כי כבר בארתי בהרבה מקומות שדרך הש"ס הזה בחליפין בענין סברת תנאים ואמוראים ובזה מתפרשת הסוגיא יותר בפשיטות דהיינו דקאמר שמואל למחר עובר משום ביומו תתן שכרו וכלומר דחלקן הכתוב במקרא א' לעשה ביומו וגו' ול"ת דלא תבא וכדחשיב בתוספתא שהבאתי בפנים וה' לאוין לאו דוקא אלא ה' שמות קאמר וע"כ לפרש התוספתא כן. וקסבר שמואל דשכיר שעות דלילה עובר משום ביומו תתן שכרו אם לא נתן לו ביום דאינו גובה אלא כל הלילה ולא תבא קאי על שכיר לילה ממש דגובה כל היום ובשקיעת החמה עובר עליו. ור' דוסא פליג וקסבר יום אחד הוא והיינו כסברת שמואל דהתם דהיום הולך אחר הלילה ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום. דתימר וכו' היא קושית הש"ס על ר' דוסא דלדידיה היאך אתה אומר ומקיים המקראות דחשיב בתוספתא וחשיב ביומו תתן שכרו ולא תבא לשנים ועל איזה מהן קאי ומשני אין בגלל מקיימא קראי כבר יכולין אנו לפתור בשכיר שעות דיום ודלילה ובכה"ג שפיר הוא דיש כאן שתי שמות על ב' הזמנים הללו. שוב מצאתי בספר המלחמות להרמב"ן ז"ל שפירש כעין שפירשתי בפנים אלא דבסוף הסוגיא משנה במקצת וכן הגי' נשתנית שם במקצת דגריס ר' יוסי בן חנינה בעי יום אחד הוא דתימר עובר על כל השמות הללו אין בגין למוקמי קראי תיפתר בשכיר שעות יום ולילה שהוא יכול לגבות כל היום וכל הלילה שכיר שעות ביום גובה כל היום שכיר שעות בלילה גובה כל הלילה. ע"כ העתיק הסוגיא וכתב וכך נראה פירושו שמואל אמר בשכיר שעות דלילה שהוא עובר משום ביומו תתן שכרו כלומר גובה כל הלילה וכל היום ואקשי ליה ר' יוסי ב"ח וכי יום אחד הוא שאתה אומר עובר בכל שמות הללו שאם היה יום אחד אפשר שיעבור בסוף היום משום לא תלין עד בוקר ומשום ביומו תתן שכרו אע"פ ששכרו ביום זה הואיל ונתחייב בשכירותו ביומו אבל עכשיו שהם כשני ימים שכרו בלילה היאך יעבור משום ביומו תתן שכרו והלא שכיר לילה הוא ואי משום דבעית לאוקמי קרא דביומו תתן שכרו דמשמע ביום עצמו ששכר בו תיפתר בשכיר שעות יום שהוא עובר משום ביומו תתן שכרו ובשכיר שעות דלילה משום בל תלין עכ"ל הוא ז"ל פירש דהכל מן הקושיא הוא ונוח לפי הגי' שהיתה לפניו ולפי הגי' שלפנינו א"א לפרש כן דלמאי דהעתיק הש"ס גי' הברייתא שכיר שעות ביום ובלילה מאי עבידתה להכא. ובאמת גי' זו לא מצאתיה בתוספתא כ"א כתובה בריש פ"י כמו דשמואל מפרש למתני'. שכיר שעות ביום גובה כל היום שכיר שעות בלילה גובה כל הלילה וכל היום. ולפי גי' זו פשיטא דאין אנו יכולין לפרש דהכל מהקושיא על שמואל היא. ומיהו יש ראיה לגי' הרמב"ן ז"ל וכן היה כתוב בתוספתא אשר לפני האמוראים כמו שהעתיקה שהרי מסיים בתוספתא שכיר שבת וכו' שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה. וזה כר' יהודה דמייתי ליה בברייתא התם וכרב דקי"ל כוותיה וסיפא דמתני' כר"ש אתיא וכמה שבארתי במתני' וא"כ קשיא ליה מסתמא דהתוספתא לשמואל. ובענין השמות הללו כתב הרמב"ם ז"ל בפי"א משכירות הל' ב' ועבר בד' אזהרות ועשה כדחשיב שם וזהו כגי' התוספתא וכך היא גי' הרי"ף ז"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף