מראה הפנים/בבא מציעא/ט/ה
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים רידב"ז
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
המקבל שדה מחבירו יאכלה חגב וכו' פי' רש"י ז"ל הא ליתא אלא בחכרנותא וכו' כמה שהבאתי בפי' המשנה והרמב"ם ז"ל בפ"ח משכירות כתב בדין זה הלכה ה' השוכר או המקבל שדה מחבירו ותמה עליו הה"מ ע"ש שתירץ ולא כלום. ובשי' למב"א ז"ל מביא בשם הרמ"ך ז"ל אהא דקאמר התם אילו זרעתה חיטי הוה מיקיים בי ותגזר אומר ויקם לך ונראה לומר דהאי דינא דיינינן בין בחכרנותא בין בקבלנותא למחצה לשליש דכיון דשני משלחותי' פושע הוא ומצי נמי א"ל אילו לא שנית הוה מקיים בי ותגזר אומר וגו' וכן נראה מלשון הר"מ שכתב השוכר או המקבל עכ"ל וזה נראה דדבריו שכתב המקבל משום סיפא נקט לה והב"י קבע בש"ע לפי פי' הה"מ ופי' הרמ"ך הוא הנכון ועיין לקמן הלכה ח':
רב הונא אמר בשנשדפה כל אותה הרוח. זהו כדעולא התם ורב יהודה קאמר כגון דאישתדוף רובא דבאגי וכתב הרי"ף ז"ל וסוגיין כרב יהודה. ומשום דשקיל וטרי הש"ס אליביה וכ"כ הרמב"ם ז"ל שם וכן הסוגיא דהכא לקמן מוכרחת כרב יהודה וכדפרישית דאזלא כסוגיא וכמסקנא דהתם בענין החילוק דאישתדוף שדות המחכיר ובין אישתדוף שדות החוכר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |