מראה הפנים/בבא מציעא/ז/ה

מראה הפנים בבא מציעא ז ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל שכיוצא בה בא לזיקת המעשרות. מבואר הוא דמתני' קשיתיה דקתני נתפתח חביותיו אם לא הודיעו מעשר ואוכל ואמאי הוה להו למידע דאיטביל להו למעשר וכמו דפריך התם דף צ"ב ע"ב למאי דאמרי' דפועל אוכל משל שמים והכי הוי המסקנא כדאמר התם לבסוף אלא דכ"ע משל שמים הוא אוכל וכו' ופסקו כל הפוסקים כתנא דידן והזכיר זה הרמב"ם בסוף פ"ט משכירות ומתני' טעמא משום מקח טעות הוי וגבי נתפתחו חביותיו מאי מקח טעות איכא ומשני שנתפתחו חביותיו לבור וכר"ע דאמר היין וכו' וכדתני רב זביד משישלה בחביות וכו' נימא להו איבעי לכו למישק אדעתייכו דילמא משלי באתרא דההוא שריק ההוא משלי. והשתא מתבאר ג"כ הסוגיא דהכא וכדפרישית דהאי כיוצא בו לא שכבר בא קאמר אלא שיש לומר בו שעוד הוא בא. ורישא מיירי בענין דלא היתה להו לאסוקי אדעתייהו שכבר נגמרה מלאכתן למעשר וכעין דאמר התם באתרא דההוא גברא דנגיד איהי מקפי או לאוקמתא בתרייתא בשלא נתפתחו חביותיו לבור וכו' באתרא דההיא דשריק איהו משלי. וסיפא מיירי בענין דהוה להו לאסוקי אדעתייהו ששוב לא בא לזיקת מעשרות וכלומר מפני שכבר בא נגמרה מלאכתו למעשר וכל כיוצא בזה. ודע דבתוספתא פ"ח גריס הכי כל שאינו כיוצא בו בא לעונת המעשרות איסור אחר גרם לו שכרו סתם פודה ומאכיל מעשר ומאכיל ואם קצץ עמו ה"ז אינו אוכל כל שהוא כיוצא בו אינו בא לעונת המעשרות התיר אחר גרם לו שכרו סתם ה"ז אינו אוכל ואם קצץ עמו ה"ז אוכל. ע"כ. ולפי מה שפירשתי הא דהכא וכפי הנראה ומוכרח לדינא הוה רישא דהתוספתא מתפרשת כפשטה כל שאינו כיוצא בו בא וכו' שעדיין לא בא. איסור וכו' כדפרישית וכדלקמן. ואם קצץ וכו' על בה"ב קאי שהודיע לו שהוא נטע רבעי או שעדיין לא נטלו מעשרותיו. אלא דבסיפא צריך להגיה כל שהוא כיוצא בו בא וכו'. התיר אחר היינו הך דנקט הכא כלומר שאין כאן איסור אחר. ואם קצץ עמו אפועל קאי. והאי ואיסור אחר גרם לו ע"כ באי נמי הוא מתפרש וכן הסיפא כדפרישית בפנים דהא לא שייך מעשר כלל עם איסור נטע רבעי ומסתמא ביה איירי דאמתני' קאי וקי"ל דנטע רבעי אין מפרישין ממנו תרומת ומעשרות דכולו קדש הוא וכדפסק הרמב"ם ז"ל בפ"ט ממ"ש הלכה ד' ומסקנא דהאי תלמודא הכי היא בפ' כרם רבעי. ובענין אוקמתא דקאמר התם בנתפתחו חביותיו לבור וכו' הרמב"ם בהל' שכירות שם סתם דבריו בהל' ו' וטעמו משום דקאמר התם והשתא דתני רב זביד וכו' אפי' תימא בשלא נפתחו חביותיו לבור וכו' ולא היה צריך לפרש באתרא דההוא דשריק וכו' כדמסיים התם כ"א שהכוונה שיהיה בענין שצריך הוא להודיען שכבר נגמרה מלאכתן וזהו נכלל בכלל דבריו ז"ל הרי אלו לא יאכלו שכבר נגמרה מלאכתן וכו' וכלומר שכבר הושלה בחבית כדכתב בהל' מעשר וכו' ואם לא הודיען וכו' כלומר שהוא בענין שצריך הוא להודיען וכגון שלא הוכר שהושלה או כיוצא בזה. והתם דקאמר באתרא דההוא שריק וכו' לאו דוקא אלא חדא מגווני נקט וה"ה כל כיוצא בזה דלא היה להו למידע ולאסוקי אדעתייהו. והטור בסי' של"ז נקט אוקמתא קמייתא דהש"ס משום דהתם קאמר אפי' תימא וכו' ולא צריכין לדחוקי לאוקמי בשנפתחו לבור דוקא אבל לדינא חד טעמא אית להו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף