מראה הפנים/בבא מציעא/א/ו

מראה הפנים בבא מציעא א ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני בשם ר מאיר וכו'. כבר הערתי בפנים בזה דגירסת זו א"א להעתיקה ואם נאמר דטעות יש כאן צריך לשבש הברייתא כולה. אם לא נאמר דברייתא זו באנפי נפשה מיתניא ולא שייך להא דלקמן ואפשר כך מצאו איזה ברייתא השנויה בשם ר"מ הכי. ומאי דקאמר על דעתיה דר"מ וכו' לא מצינן לפרש על הברייתא ולא על המתני' וא"כ צ"ל דחסר הגי' בכאן וצריך להיות עוד ברייתא א' בשם ר"מ כמו שהיה שמואל שונה בשמו בבבלי דף י"ג ע"א אומר היה ר"מ שטר שאין בו אחריות נכסים אינו גובה לא ממשעבדי ולא מבני חרי ומפרש על דעתיה דר"מ וכו' כמה דאיתמר התם וטעות דמוכח הוא וא"א לפרש בענין אחר ואם נפרש דעל דעתיה דר"מ על האי ברייתא קאי ולפי האי סברא דר"מ מוקי הש"ס להמתני' בשאין חייב מודה וא"כ מדינא הוא דלא יחזיר ובאין בו אחריות יחזיר לצור ע"פ צלוחיתו. וא"כ צריך לדחוק ולומר דביש בו אחריות לא יחזיר לו כדי לצור וכו' דלא ניפוק מיניה ריעותה דאתי למיגבי מיניה כיון שיש בו אחריות. וכל זה דוחק דהא שוין הן לר"מ לפי האי סברא ולא נאריך בדוחקים:

שמואל אמר דאיקני אינו גובה ממשועבדין. כבר ביארתי לעיל בפ' הגוזל בתרא הלכה א' בזה. דע"כ עיקר פלוגתייהו במלוה ע"פ הוא דעל מילתי' דרב קאי דקאמר כשם שמלוה בעדים וכו' ועלה קאמר שמואל אנא דאיקנא הכי דדוקא ממשועבדים הוא דאינו גובה הא מבני חרי גובה לא שנא מדידיה ול"ש מיורשין דיורש אינו כמשועבדין. וזה מוכרח מהענין דהתם דמפרש לכל חד להמתני' דהגוזל דמלוה ע"פ היא וכן מהכא דקאמר אינו דומה וכו' למי שלא שיעבד כל עיקר ומילתי' דשמואל היא ושטר שאין בו אחריות גרם ממלוה בעדים כדאמר התם אליבא דהך ברייתא לר"מ וכדפי' רש"י ז"ל ועיין במה שנתבאר לעיל פ' הגוזל. ובבבלי סוף פרק ג"פ בענין מלוה ע"פ קאמר רב ושמואל דאמרי תרווייהו מלוה ע"פ אינו גובה לא מן היורשים וכו' וכבר נודע דמצוי הוא בש"ס הזה בחלופי דעות לתנאי ואמוראי והאי תלמודא כמהדורא קמא לתלמודא דילן במו שאתה מוצא נוסחא דהכא הכסף קונה את הזהב והיא נוסחת רבי בילדותו. ומ"מ אשכחן סייעתא מהאי דיוקא דשמואל דהכא כדדייק ממתני' דהתם למאי דקי"ל כמסקנא דהתם מלוה ע"פ אינו גובה מן הלקוחות אבל מן היורשין גובה דשיעבודא דאורייתא וכר' יוחנן דגיטין בהאי תלמודא ובלבד בעדים אבל מלוה ע"פ בלא עדים לא הוי שעבודא דאורייתא וכמבואר בתוס' כמה שנתבאר הכל לעיל בהלכה א' ד"ה משנים אוחזין בטלית דר' חייה רובא וע"ש מ"ש בס"ד:

ותליתהון מתברן. כדי לבאר תוכן סוגיא זו אבאר מסוגיא דאיתמר התם לפי האוקימתות דאמוראי בפי' המתני' ומה דשייך לענין זה ובקצרה מה שמצאנו בס"ד. ועיין בקונטרס אחרון בביאור הסוגיות והשיטות סי' א':

אם היה זמנו יוצא לבו ביום. עיין לקמן בד"ה אדם מצוי שם יתבאר מקור הדין והשייך לזה בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף