מראה הפנים/בבא מציעא/א/ג

מראה הפנים בבא מציעא א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדא הילכתא לית ש"מ כלום. יש לפרש נמי מהדא הילכתא דמתני' לית ש"מ כלום לענין דינא דהמגביה מציאה לחבירו והיינו הך כגוונא דפרישית בפנים דאי אפשר למידק ממתני' דהכא לא מרישא ולא מסיפא. ובבבלי נמי למד רמי בר חמא האי דינא דהמגביה מציאה לחבירו קנה חבירו דף ח' ע"א ממשנה יתירה דלעיל בדיוקא דקתני בזמן שהן מודין וכו' ומאי קמ"ל אי לאו לאשמעינן האי דינא. והיינו דקאמר התם ר' יוחנן על משנה זו דף י' ע"א המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו וא"ת משנתינו דאמר תנה לי ולא אמר זכה לי כלומר ממשנתינו ל"ק אהאי דינא משום דאיכא למימר דהיינו טעמא דלא אמר זכה לי. ואי קשיא א"כ ליתני במתני' זכה לי ולישמעינן האי דינא בהדיא וליתני הכי ואמר לחבירו זכה לי נטלה ואמר אני זכיתי בה לא זכה בה הא ליתא משום דאיכא למימר דהא קמ"ל דכי אמר תנה לי אע"ג דלא אמר המגביה תחלה זכה ואפי' בשעת הגבהה הגביה בשביל חבירו ומטעמא דלא אמר זה זכה לי ורישא בודאי דלא אמר תחילה מיירי דהא בסיפא הוא דמיירי דאמר תחילה ותנא סיפא לגלויי רישא דלא אמר תחילה וכעין דאמר התם לעיל לאידך מ"ד ה"נ מצינן למימר להאי ועיקרי הדברים מובנים דלא אפשר למידק ממתני' האי דינא וגם כי נקטינן להאי דינא מעלמא אי אתה יכול להקשות עלה ממתני' משום דאיכא למידחי להאי גיסא ולהאי גיסא. ושמעינן ממה שנתבאר דבדאמר תנה לי מעולם אינו זוכה זה עד שיגיע לידו ואע"פ שהגביה מתחלה לצורך חבירו יכול הוא לחזור בו וכך הם דברי הטור בסי' רס"ט. ומה שדיקדק בזה התיו"ט אין דבריו מוכרחים ולא ידענא מאי קאמר וריהטא דשמעתתא וכו' ע"ש. והא משמעתתא דלעיל לא מוכחא מידי דאיכא לתרוצי ולדחויי להאי גיסא ולהאי גיסא כדאי' בסוגיא ורב נחמן גופיה דס"ל לא קנה חבירו הדר ביה מדיוקא דמתני' דבעי לאוכוחי מעיקרא אלא דטעמיה דמדמי לה לדין התופס לב"ח במקום שחב לאחרים ובהא פליגי עם ר' יוחנן וכדלקמן ומהא גופא ראיה והוכחה דלא דייקינן מידי ממתני' כדבעי לאקשויי בריש הסוגיא דהא ר"נ מהדר אחר טעמא אחרינא. אלא ודאי עיקר הדין באומר זכה לי ובזה הדבר תלוי באם עדיין לא נתנה לו וכפשטה דמתני' וכדמפרש ר' יוחנן. וכך המה מדויקים דברי הרמב"ם ז"ל בפ' י"ז מהל' אבידה הל' ב' היה רוכב וכו' ואמר לתבירו זכה לי בה. כיון שהגביה לו קנה וכו' ואמ"פ שלא הגיע לידו ואם אמר לו תנה לי ונטלה ואמר אני זכיתי בה זכה בו הנוטל ואם משנתנה וכו' הרי דקאמר ונטלה ואמר וכו' משמע שנטלה לצורך חבירו והגביהו בשבילו ואעפ"כ יכול הוא לומר אני זכיתי בה עד שיתן לרוכב וכן בתשובה לרשב"א ז"ל שהביא הא דקאמר לאחר שאגבהנה ואתננה לך ודוקא אגבהנה ואתננה ותו לא מידי בזה. יפסקו הפוסקים כר' יוחנן דלא דמי האי דינא לתופס לב"ח וכו' דקאמר ר' יוחנן גופיה בפ' הכותב דף פ"ד דלא קנה דשאני מציאה דאיכא טעמא דמגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה ותופס לב"ח נמי אם היה חייב נמי להתופס הוה זכי נמי לחבריה במגו דאי בעי הוה זכי לנפשיה כ"כ הרא"ש בשם ר"ת ז"ל וכ"כ התוספות שם ד"ה א"ר יוחנן וכו'. וכן פסק הטור בסימן ק"ה אם ראובן חייב גם כן ליהודה מהני מה שתפס לצורך שמעון ואפילו לא תפס לצורך עצמו כ"א בשביל שמעון מגו דאי בעי זכי לנפשיה וכו'. אבל הרמב"ן ז"ל מביאו הר"ן ז"ל כתב לתרץ בענין אחר הקושיא דלעיל דמה שפסק ר' יוחנן במציאה דקנה חבירו ובתופס לב"ח במקום שחב לאחרים דלא קנה דשאני במציאה דאין כאן חוב לאחרים דכיון דלא זכה בה אדם לאו חובה היא הם אינה מוצאה ובעל אבידה גופיה כבר נתייאש ממנה ולא מפסיד מידי בהאי הגבהה. ולדבריו אין חילוק בין אם היה חייב הלוה להתופס או לא דלעולם חובה לאחרים היא ולא אמרינן ביה מגו דלא דמי למציאה. ודעת הרמב"ם ז"ל נראין כסתומין בענין חילוק דין זה ולא הביאו האחרונים דעתו משום דלא חילק בהדיא. ולעניות דעתי נלמד מדקדוק דבריו שגם הוא מודה לדעת רוב הפוסקים שאם התופס גם הוא בעל חוב של הלוה מהני תפיסתו בשביל בעל חוב אחר שהרי בפרק עשרים דמלוה הלכה ב' כתב לוה וכו' וחזר ולוה וכו'. אין דין קדימה במטלטלין וכו' קדם אחד משאר אדם ותפס מן המטלטלין של זה כדי לזכות לאחד מבעלי חובות לא זכה שכל התופס וכו'. דקדק הוא ז"ל בלשונו וכתב קדם אחד משאר אדם ותפס וכו' וזה לאפוקי אם אחד מבעלי חובות תפס בשביל חבירו כמו דאיירי בהלכה זו וכמו כן נמצא בלשון הגאונים בענין דין זה כמו שכתב בס' התרומות בשער ס"ז ריש ח"ב בענין דין זה אדם מן השוק שתפס מטלטלין של ראובן לצורך שמעון וכו' וכמו שמבואר לדעת רוב הפוסקים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף