מראה הפנים/בבא בתרא/ח/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואם היו אביו בכור וכו'. דין זה מוסכם הוא והביאו הרשב"ם ז"ל להתוס' ולהאי דהכא במתני' דבנות צלפתד שבנות צלפחד נטלו חלק בכורה ואפי' אם מת צלפחד בחיי חפר אביו וכן פסקו הפוסקים וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהל' נחלות הל' ז' מי שהיו לו שני בנים בכור ופשוט וכו'. וזהו דין בנות צלפחד. וסיים שם וכן הדין בבני האחין ובני אחי האב ובכל היורשים אם היה אבי אחד מן היורשים בכור נוטל חלק בכורה שלו זה היורש מחמתו. וכתב עליו הטור בסוף סי' רע"ז ואיני מבין דבריו דלא שייך בכורה אלא בבן היורש את אביו ולא בשאר היורשין. ועיין בהמ"מ במה שפירש וסיים ועוד צריך לי לשונו עיון ובמה שרצה לפרש בתחילה כבר סתר בעצמו וכתב שהוא דבר מתמיה וכו' וכן במה שפי' אח"כ שמת יעקב וכו' אם היה שם בכור ליצחק וכו' ור"ל לא שיעקב היה הבכור אלא היה שם בכור אחר ליצחק הוא או בניו וכו' וגם על זה קשה דפשיטא הוא כמו שמסיים בעצמו ע"ש. ולענ"ד דברי הרמב"ם כך הם וכן הדין אם אין בניו ממש של הבכור יורשין אותו אלא שאר יורשין וכן אם הירושה של א' מבני הזקן חזרה להאחין או לאחי האב שלו או לבניהן אם אין אחין ולא זרען כדין הירושה שחוזרת לאלו אם לא היה האב של מת קיים כדמיירי שם בדבריו ז"ל בכל אלו כשבאין עכשיו לחלוק עם היורשין הבאין מחמת זה הבכור הדין הוא שאלו זוכין בחלק בכורה שלו כמו שזוכין בחלק הפשיטות. והא דקאמר אבי אחד מן היורשין. או לגירסת הטור א' מן האחין. אין הכוונה על אביו ממש של אותו היורש עכשיו דלאיזה ענין היה אומר כן אלא הכוונה על אבי של היורש הראשון מאלו היורשין כלן הבאין מחמתו ור"ל הבכור הזה שמת והלכה ירושתו באיזה אופן שיהיה מזה לזה ע"פ סדר ירושה כולן זכין בחלק בכורה שלו ועיקר חידוש הדין דאף דחלק הבכורה לא בא לו אלא לאחר מיתה שהרי הוא מת בחיי אביו לא הוי כראוי כדקאמר הכא וכל דזוכין בירושתו מחמתן הרי הן באין תתתיו ולא חשיב כראוי גם אצליהן ואע"פ שמורישן היותר קרוב להן גם הוא מת בחיי הזקן אבי הבכור וכדי להמתיק הדבר ביותר נאמר ע"ד משל בבנות צלפחד הואיל ואנחנו קיימין בענין זה ובכעין ירושתם מיירי. בנות צלפחד זכו בחלק בכורה של אביהן אע"פ שצלפחד מת בחיי חפר אביו מ"מ לא הוי כראוי כאשר נתבאר ונטלו חלק בכורתו כשמת חפר ובודאי אם עכשיו ימותו בנות צלפחד בלא זרע הרי הנתלה חוזרת לאחי אביה שהרי אין חפר קיים וזה אין צריך לפנים שעכשיו יורשין האחין כל נחלתן וכן בניהן אחריהן ומזה לא נדבר כי אין זה חידוש דין וכבר כתב הוא ז"ל סדר הנחלות בפ"א אלא דכאן השמיענו חידוש דין שלא נחשב כראוי גם לכל היורשין הבאין מחמת הראשון הבכור וכגון שאם היה עדיין חפר קיים בשעת מיתת בנות צלפחד והן הניחו בנים כשימות חפר ג"כ זוכין הן בחלק בכורה של צלפחד אע"פ שהיה להן כראוי שהרי בשעת מיתת אמותיהן עדיין היה חפר קיים ונמצא אלו בנות צלפחד חולקין עם אחי אבי אמותיהן בנכסי חפר ונוטלין חלק הבכורה של צלפחד שהן באין מחמתו וזהו אבי א' מן היורשין בכור דקאמר הוא ז"ל אלא שאנחנו דברנו בבנות צלפחד ויורשיהן והחלוקה היתה עם אחי אבי אמותיהן שהן חלקו עם בני בנות אחיהן ומזה תקיש במה שדיבר הוא ז"ל בכה"ג שהאחין והן בני חפר היו חולקין עם בני צלפחד אם היו לו בנים וא"כ היתה החלוקה עם בני האחין ולהן מגיע חלק הבכורה אע"פ שמת אביהן בחיי חפר וכן הדין אם החלוקה היא עוד דור א' למטה ובאופן אשר דברנו וזהו דקאמר וכן הדין בבני האחין ובני אחי האב ר"ל שהן באין לחלוק בנכסי חפר הזקן וכוונת וכן הדין דקאמר אריש דבריו קאי דכמו שהדין שאמרנו בבכור פשוט ומתו שניהן בחייו והניחו בנים וכו' כן הדין נמי בבני האחין ועם בני אחי האב וכלומר שאם א' מבני בניו נפל חלק ירושתו לאחי האב שלו וכשמת הזקן עכשיו באין לחלוק בנכסיו עם שאר היורשין וכן בכל היורשין והיה בתחלה א' מבני הזקן בכור לעולם הדין כן שזוכין אלו הבאין מחמת הבכור בחלק הבכורה שלו ואע"פ שלא בא לידו בחיים חיותו לא הוי כראוי הואיל והוא היה הבכור ואלו באין לירש מכחו וגם מורישין ממש אף הוא מת בתיי הזקן וזהו עיקר חידוש הדין שבא להשמיענו והדין דין אמת הוא וכ"כ בסמ"ג עשין צ"ו ושם הגי' אבי אחד מן האחין כגי' הטור והיינו הך למאי שנתבאר דלעולם כן הדין בחלוקת בני אחין עם בני אחי האב או עם מי שיחלוקו ואבי אחד מהאחין היה בכור אלו הבאין מחמת הבכור זוכין בחלק בכורה אע"פ שמת זה הבכור הבאין מחמתו בחיי אביו. וכ"כ רבינו ירוחם במישרים נתיב כ"ה בן ובת שיורשין אביהם אם היה אביהם בכור נוטלין פי שנים בנכסי אבי אביהן כך דקדק רב אלפס פירש ואפילו מת אביהן בחיי אבי אביהן ע"כ וזהו הדין המוסכם שזכרנו דהוא נלמד מהתוספתא ומדהכא וא"כ זה הדין לעולם הוא עד סוף כל היורשין ולזה היה ג"כ כוונת הרמב"ם ז"ל. שוב ראיתי אחרי כותבי שגם הב"ח סי' הנ"ל פירש כעין זה ופי' א"נ באו בני אחי האב מזרעו של א' מבני הזקן לחלוק עם שאר יורשין שבאו ג"כ משאר בניו אם היה אחד מבני הזקן בכור וכו'. והיינו הך דאמרן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף