מראה הפנים/בבא בתרא/ו/א

מראה הפנים בבא בתרא ו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המוכר פירות\. נותן לו דמי זרעו וכו'. הכי מייתי לה להפלוגתא בברייתא התם דף צ"ג ע"ב ופסקו הפוסקים כת"ק דאינו נותן לו אלא דמי זרע:

מהו שיחלקו את השאר. ועיקר הבעיא דכיון דמין שאינו במינו הוא אם אמרינן דבטל ברוב לענין זה. ומשמע דהמסקנא הכא דצריך ליתן ולהחזיר לו כל הסאה והכי משמע נמי בסוגיא דביצה דף ל"ח ע"ב דקאמר התם הרי שנתערב לו קב חטין וכו' יאכל הלה וחדי וכו' אלמא כיילא חסריה וכו' דלא שייך ביטול בממונא. ולפ"ז גם בבעיא ראשונה כהן וישראל חולקין בשבח דממונא דכהן הוא אלא דיש לחלק בין ממון שיש לו תובעין לאין לו תובעין דמצי אמר לכהן אחרינא יהיבנא ואין להאריך כאן:

רבי חייה בר ווא שאל בא בסוף שבוע וכו'. האי בעיא תליא בפלוגתא דריב"ל ור' יוחנן וכבר בארתי התם דמסקנת הפוסקים כר' יוחנן ומשום דרבא בפ' בתרא דע"ז קאי כוותיה דאמר כל דריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא ומבואר בגיטין שם:

ויידא אמרה דא. ממסקנא דהכא משמע כפי' הרשב"ם ז"ל דהאי דקאמר ומיישן והולך עד החג על מיושן קאי שצריך שיהא ג' שנים שלימות וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ' י"ז ממכירה הל' ו' דעל המיושן כתב וצריך שיעמוד ולא יחמיץ עד החג. ובגיטין כתבתי דגם לפי' הרא"ש ז"ל שפי' דעל הישן משל אשתקד קאי מתפרשת הסוגיא דהכא וע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף