מראה הפנים/בבא בתרא/ג/ב

מראה הפנים בבא בתרא ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלשה שנים מעת לעת. פלוגתא דרב ושמואל גם התם בד' ל"ו ע"ב ואמרי' מאי בינייהו אמר אביי דקל נערה איכא בינייהו ופי' רשב"ם ז"ל דקל ילדה ובחורה דפחות מג' שנים שלימות טוענת ג' פעמים והכריע הרמב"ן ז"ל כפי' הזה מדהכא דאמר ג' שנים קציר וכו' אלמא לשמואל נמי ג' שנים בעינן אלא דאינן שלימות ולא כפי' ר"ח ז"ל ע"ש. ונראה דהיינו נמי דקאמר כך חלוקין בשני אליהו דמה שייך חלוקין במאי דהוה אלא כל א' מתרץ הפסוק לפי דעתו דלמר ג' שנים דאמרי' בעלמא לאו דוקא שלימות והה"ד הכא ולמר ג' שנים דקרא שלימות היו והה"ד כאן ולכ"ע עכ"פ ג' שנים בעינן ויהיב הש"ס לסימנא כדרך שחלוקין וכו' לומר דלא תטעה לשנות לדשמואל דלאו דוקא ג' שנים כפי האחר אלא כדכתיבי קראי ג' שנים אבל בחידושי הרמב"ן ז"ל מצאתי שכתב גבי מה דאמר התם לעיל לרבי ישמעאל ור"ע דכ"ע ניר לא הוי חזקה והכא פירא רבא ופירא זוטא איכא בינייהו ובירושלמי גרסינן כשם שחלוקין כאן כך חולקין בשני אליהו פירוש שהיו זורעין שדותיהן על דעת תבואה ולא היתה באה לכלל תבואה אלא לכלל שחת מתוך שלא היו גשמים יורדין לרבי ישמעאל לא הויא חזקה ולר"ע הוי חזקה אמר רבי חנינא שני ערלה ביניהן פירוש שהערל' פרי האסור לרבי ישמעאל דבעי פירא רבא לא הויא חזקה ולר"ע דאמר פירא זוטא נמי הויא חזקה ערלה נמי הויא חזקה דהא איכא פירא זוטא כגון עלין וקנוקנות וסמדר לדברי האומר שאינו פרי ומכאן אתה למד שמחלוקותם בדבר שלא הגיע נגמר בישולו כך פי' לי רבינו נ"ע. אחר כך מצאתי מדרש האגדה בויקרא רבא בפרשת זבה שדורשין ויהי ימים ויהי דבר ה' אל אליהו בשנה השלישית לאמר רבי ברכיה רבי חלבו בשם רבי יוחנן ג' חדשים בראשונה וג' חדשים באחרונה ושנים עשר חדש באמצע הרי י"ח חדש וחרונא אמר חדש אחד בראשונה וחדש אחד באחרונה וי"ב חדש באמצע הרי ארבעה עשר חדש ומזו האגדה אמרו בזה בירושלמי שכשם שהן חלוקין כאן כך הם חלוקים ממש בשני אליהו לא ראה מורי ז"ל המדרש הזה והוצרך להוציא פי' אחר מפילפולו ואין הענין אלא כמו שכתבתי ומה שאמרו בירושלמי בדליכא זמורות אבל אכל זמורות כל שנה ושנה כשהגיע זמנן אכילה רבתי היא ואפילו לרבנן הויא חזקה עכ"ל. למדנו מדבריו ג"כ דהגי' שלפנינו משובשת במה דגריס להא דרבי חנינא בהלכה דלקמן וטעות המעתיקים היא ומקומה כאן אחר תיבות בשני אליהו וכמו שכתב הוא ז"ל. מיהו הא דפירש בענין ערלה דר"ל זמורות הולך לשיטתו דדעתו כדעת הראב"ד ז"ל לפרש הא דרב יהודה שם אכלה ערלה אינה חזקה ובכתובות דף ס' קאמר עבד רב יהודה עובדא בחבילי זמורות רב יהודה לטעמי' דאמר אכלה ערלה ה"ז חזקה ומחלקי בין זמורות לפירות אבל אין דעת הרמב"ם ז"ל כן שכתב בפי"ב מטוען הל' י"ב אכלה ערלה וכו' אף ע"פ שנהנה בעבירה ה"ז חזקה וגירסתו בגמרא כגי' הרי"ף ור"ח ז"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף