מראה הפנים/בבא בתרא/ב/ח

מראה הפנים בבא בתרא ב ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מפני שהיא תדירה. מהכא משמע דמפרש לה תדירה ברוחות ושייך הא דבתרה מה דא"ל אביי לר' מנא וכעין דאמרינן התם בכתובות בסוף פ' המדיר מכריז ר' יוחנן הזהרו מזבובים של בעלי ראתן רבי זירא לא היה יתב בזיקיה. אבל בבבלי דף כ"ה ע"א מסיק לפירושא דתדירה תדירה בשכינה וכדפרישית במתני' כשם שזה מרחיק זה מזה וכו'. והתם בדף י"ח ע"ב בהסוגי' דמפרש לה לפלוגתייהו דת"ק ורבי יוסי קאמר בפשיטות דקא"ל להו ר' יוסי לרבנן תינח משרה וירק דהני מזקי הני והני לא מזקי הני אלא חרדל ודבורים תרווייהו מזקי אהדדי וכו' וא"כ משמע דבצלים וכרישין ג"כ לא מזקי תרווייהו אהדדי נינהו דהא לא פליג ר' יוסי מהאי טעמא עלייהו דרבנן אלא בחרדל ומשרה וירק דנקט משום דבבא דרישא נקט והה"ד לכרישין ובצלים הני מזקי הני וכו' וכר"א בר"ש דברייתא וכפשטה דת"ק דמתני'. והמסקנא התם לעולם רבי יוסי על הניזק להרחיק את עצמו ס"ל ולדבריהם דרבנן קא"ל וכו' והשתא הדר ביה משינויא דלוקח דלעיל כן פי' הר"י הלוי ז"ל בפירושיו וכן הסכים הרמב"ן ז"ל בחידושיו וכן פי' הרא"ש ז"ל שם. ופסקו הפוסקים הלכה כרבי יוסי דמתני' וכן הוא דעת הרמב"ם ז"ל בפ"י משכנים הלכה ה' אלא שהוא ז"ל הצריך שם שירחיק בכל הדינים השנוים במתני' שלשה טפחים בכדי שלא יהיה היזק בידים דבכולא פירקין אמרי' מודה רבי יוסי בגירי דיליה. והרבה האריכו בזה האחרונים ומ"מ לא ביארו מהיכן למד הוא ז"ל לשיעור הרחקת ג"ט. והטור בסי' קנ"ה כתב וה"ר משה מיימון ז"ל כתב שצריך להרחיק משרה וכרישים וחרדל מירק ובצלים ודבורים ג"ט וכ"כ רב אלפס ואין נראה כן בגמרא ותמהו ע"ז מן האחרונים דהב"ח כתב דבספרי האלפסי שבידינו לא נמצא כתוב דבעי הרחקה ג"ט אלא במשרה וירק וכמו שהעתיק הרא"ש. ולא נמצא כתוב בפירוש ג"ט אפי' במשרה וירק בדברי הרי"ף ז"ל שבידינו אלא דכתב הוא ז"ל אלא מיהו צריך ודאי לארחוקי משרה מירק כי היכי דלא ליהוי גיריה כי היכי דמרחיק בור שיח ומערה וכו' ומזה למדו לשיעור ג"ט. והקשו גדולי המפרשים על הרמב"ם דפסק כן גם באינך והרי"ף לא כתב אלא במשרה וירק כן וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל בחידושיו בשמעתתא דמרחיקין סולם מן השובך וז"ל ומה שכתב רבינו הגדול ז"ל לקמן מיהו צריך ודאי לארחוקי משרה מירק בכדי דלא ליהוו גיריה משמע דג' טפחים קאמר ואע"פ דבג"ט מיתם תיימי והדר אזלי אפ"ה הוא דמשרה מקלקל ליה לירק ומתונתא דידיה מטי ליה בג"ט כי היכי דמטי לכותל אבל כרשים ובצלים לא מרחיק כלל כדעת רבינו ז"ל ודברי הרב רבי משה הספרדי ז"ל אינן כלום עכ"ל. והנה מבואר זה אם נאמר דמר פירש דברי הרי"ף ז"ל כך ומר פירש דאכולה מתני' קאמר ובבא דרישא נקט ליה בלישניה דלכאורה אין לחלק להטעם שכתב הוא ז"ל בעצמו במשרה וירק וכן באינך אלא דמוסיף אני מה שלמדתי מתוך דבריו ז"ל לקמן ומשם נדע לטעם הרמב"ם ז"ל בענין הרחקת ג"ט לכולי דיני דמתני' וממקום אחר הוא דלמד לומר כן דבמשנתינו דהכא כתב וז"ל תמהני בה למה לא פירש כמה מרחיקין אותן ולא שנו בכולהו מתני' הרחקה סתם חוץ מזאת ולא מצאתי לא בתוספתא ולא בירושלמי כמה היא אלא שאני רואה מן התוספתא דהרחקת חרדל מן הדבורים חמשים אמה היא והרחקת משרה יש ללמדה מנברכת שהיא ד' אמות וכרישין מן הבצלים אינה כל כך אלא יש ללמדה מדין כלאים ביניקתן וגם זה תמה שעירבן במשנתינו ולא פירש ולא חלק ביניהם וכו' ובסוף דבריו כתב ויש לפרש שהרחקת משרה וכרישין ודבורים חמשים אמה היא ואדלעיל קאי ומרחיקים נ' אמה את המשרה מן הירק וכו' ואין זה מחוור עכ"ל בחידושיו. והנה הפליג הוא ז"ל בהרחקתן ואם דמהתוספתא אינה כ"כ ראיה בל"ה דשם נשנית לענין הרחקה מן העיר ורבי יוסי קאמר לה דתני התם וכן היה רבי יוסי אומר מרחיקין את הדבורים מן העיר חמשים אמה כדי שלא ינשכו את בני האדם וכך היא בנוסחת התוספתא כתיבת יד אשר לפני ונוסחא דווקנית היא כתובה על קלף ישן נושן לערך אלף שנה ובכמה וכמה מקומות מצאתי שם מוגה וכן מה שחסר באיזה מקומות בספרי הדפוס הועתקה שם בשלימות. וכן הביא הוא ז"ל בעצמו להאי תוספתא דהכא בשמעתתא דריש פרקין ורצה הוא ז"ל ללמוד משם הפלגת הריחוק דעד נ' אמה באים הדבורים שם. וזה הוא לת"ק וגם רצה להשוות כל דינים השנוים במתני' וא"כ למה לא נאמר לענין הרחקת דגירי דיליה למאי דקי"ל כרבי יוסי ולהשוות כל הדינים כדברי הרי"ף דלעיל. אבל האמת יורה דרכו ומדבריו ז"ל בעצמו שהראה לנו את הדרך נלמד דעת הרמב"ם ז"ל דהכל למד מן דין דכלאים וכדנראה להדיא מהאי תלמודא במס' כלאים דמשוה דין הרחקת הזרעים בנזקין ליניקת כלאים דהכי איתא התם אריש פ"ז אמתני' המבריך את הגפן בארץ אם אין עפר ע"ג שלשה טפחים לא יביא זרע עליה. תמן תנינן מרחיקין את הזרעים וכו' שלשה טפחים רבי ירמיה מקשי תמן את אמר אין השרשים מהלכין מן הצד והכא את אמר השרשים מהלכין מן הצד. פירוש תמן במתני' דהתם המבריך וכו' דלא קתני אלא על גבה אלמא דמן הצד לא חיישינן דהזרעים אין מהלכין מן הצד והכא בנזקין את אמר מרחיקין וכו' ש"מ דהשרשין מהלכין מן הצד. א"ר יוסי כאן וכאן אין השרשים מהלכין מן הצד אלא שהן עושין עפר תיחוח והן מלקין ארעיתו של כותל תדע לך שהוא כן דתנינן תמן מי רגלים ומי רגלים מהלכין מן הצד. בתמיה אלא דטעמא שהם עושין עפר תיחוח במקומן ומתוך כך נתקלקל יסודו של כותל התיב רבי יוסי ברבי בון והתנינן מחרישה אית לן מימר מחרישה מהלכת מן הצד. כלומר דרבי יוסי ברבי בון ג"כ התיב לסייע לשינויא דרבי יוסי דהא מחרישה ג"כ אין דרכה להלך מן הצד אלא טעמא כדאמרן. ע"כ. ועכ"פ למדנו מהאי סוגיא דמדמה נזקין לשיעור יניקת כלאים וא"כ ילמד סתום מן המפורש דשיעור ג"ט בכל מקום הוי כגירי דיליה לענין נזקין דהא גם למאי דקי"ל כרבי יוסי במתני' וכן בדין דבור קי"ל ג"כ כדינא דמתני' דריש פרקין וגם רבי יוסי מודה בהן וש"מ דג' טפחים חשיב גירי דידיה לכל דיני הרחקת נזקין מה שלא פירש לנו התנא במתני' בהדיא וזהו טעמו של הרמב"ם ז"ל בזה. ובענין דעתו בגירי דיליה מבואר הוא שם בזה הדין בעצמו דלא נקרא גירי דידיה אלא היכא דההיזק מזומן בשעת מעשה וזה נלמד מדין מרחיקין את הסולם מן השובך דמוקמינן דרבי יוסי מודה בדוקא שמזומן הוא כעת מעשיו של זה כדציינתי לעיל בהלכ' ה' ד"ה הדא דתימר לימין וכן בדיבור דלקמן ולפ"ז מפרש בהסוגיא הנזכרת דכד הדר משינויי דלעיל וס"ל לרבי יוסי על הניזק להרחיק את עצמו וכו' ואין על המזיק להרחיק כ"א בדבר שהוא מוכן ומזומן ההיזק מעשה שלו ויתבאר מזה לקמן פ"ג הל' י' בענין סוגיא דהאי תלמודא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף