מראה הפנים/בבא בתרא/א/ד

מראה הפנים בבא בתרא א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיני אורחא. טעמא דאמר התם לרשב"ג מפורש במתני'. והיינו הך דמי שאין ידו משגת כל כך אינו בונה סמוך לרה"ר ואינו צריך לבית שער:

תני שהא שם שלשים יום הרי הוא כאנשי העיר לקופה. האי תוספתא מייתי הש"ס לעיל בפ"ח דפאה וגריס למזונות שלשים יום לכסות ששה חדשים וא"כ למזונות היינו לקופה שהעניים מתפרנסין ממנה מע"ש לע"ש ומסיק נמי התם דליתן קאמר דהרי הוא כאנשי העיר ליתן לאלו הדברים ופסק הרמב"ם ז"ל כן בפ"ט מהלכות מתנות עניים בהלכה י"ב ואף דבגמרא דילן גרסינן בפרקין דף ח' שלשים יום לתמחוי ג' חדשים לקופה כבר כתב מהרי"ק ז"ל בשורש י"ז סי' ד' דכך היה גי' הרמב"ם בגמרין כמו גירסת הירושלמי ונתן שם טעם לסברת הרמב"ם משום דתמחוי אינו דבר קצוב אלא איש כפי נדבת לבו והלכך אין מחייבין אותו עד לאחר שלשה חדשים אבל קופה דבר קצוב לפי הממון הוא ומשום כך מתחייב מיד אחר שלשים יום עכ"ד ולי נראה דה"ט דתמחוי הואיל ונגבה בכל יום וזה דבר כבד להבה"ב ולפיכך אין מחייבין אותו עד לאחר שלשה חדשים אבל קופה כיון דאינה נגבית אלא מע"ש לע"ש מחייבין אותו מיד אחר שלשים יום:

לחיטי הפסח בין לישא בין ליתן. והיינו דוקא לענין זה אבל לענין דברים שהוזכרו ברישא דברייתא כבר כתבתי בדבור דלעיל דהמסקנא היא דלענין ליתן לחוד הוא דמיירי וכן אמרינן בבבלי פרקין ולפי גי' הספרים שנתבאר לעיל. ובפאה שם גריס לפסין והן פסי העיר לחיזוק. והמרדכי הביא לזה בפרקין וכן במישרים בנתיב ל"ב ח"ב ומביאם הב"י בי"ד סי' רנ"ו וכתב שם בשם הסמ"ק דעתה מרוב הגלות נהג העם דין שלשים יום לכל הזמנים שהוזכרו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף