מראה הילדים/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מראה הילדים א

ספר מראה הילדים

א

אב. חייב (אדם) בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות. וי"א אף להשיטו במים (קידושין כ"ט.) וד"ל ע"ב, וכן הוא במכילתא פרשת בא, ושם מוסיף ר' אומר אף ישוב מדינה ע"ש. והרב מלבי"ם ז"ל בס' התורה והמצוה שם כתב שטעם המצוה אינו מסיבת האב רק מסיבת הבנים, וכן בכל מצות האב על הבן - עיקר החיוב חל על הבן עצמו יעו"ש. תנו רבנן הוא ללמוד ובנו ללמוד - הוא קודם לבנו, ר"י אומר אם היה בנו זריז וממולא בתלמודו ותלמודו מתקיים בידו בנו קודמו. ללמוד תורה ולישא אשה - לומד תורה ואח"כ נושא אשה, ואם אי אפשר בלא אשה נושא אשה ואח"כ לומד תורה. ור' יוחנן אמר רחיים בצוארו ויעסוק בתורה? ולא פליגי הא לן והא להו שם יעו"ש. כ"פ הרמב"ם ז"ל פרק קמא מהלכות ת"ת והטור יו"ד סי' רמ"ה ורמ"ו ועיין מ"ש בעניותי בזה בסה"ק. פרשת ראה. סדר בראשית לך נא ראה:

ב

אב. האב זוכה לבן בחמשה דברים: בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים. (ילקוט שמואל רמז קמ"ב) ועיקרו במשנה ט' פ"ב דעדיות יעו"ש, ועיין פי' הרמב"ם ורבינו עובדיה לפי שקרוב טבע הבן להיות דומה לטבע האב, והנוי והכח והחכמה והשנים אדם זוכה בהם מתחילת יצירתו כפי טבעו, והעושר אדם מורישו לבנו, וחכמה דאמרינן הכא היא הסברה הישרה והיא באדם כפי טבעו, והשנים אריכות הימים, ולי נראה שאם אדם זוכה הויין ליה בנים נאים בעלי כח בעלי חכמה עשירים ומאריכי ימים עכ"ל. והראב"ד ז"ל בפי' על משנה הנז"ל הביא דברי הירושלמי וז"ל: בנוי דכתיב והדרך על בניהם. בכח דכתיב גבור בארץ יהיה זרעו. בעושר דכתיב נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וכו'. בחכמה דכתיב ולמדתם אותם את בניכם. בשנים דכתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם. גרסינן התם וכשם שהוא זוכה לו בחמשה דברים כך הוא חייב לו בחמשה דברים, מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל ומנהיג דכתיב וכו'. ובתוספתא מפרש כי חכמים חלוקים עליו וחכמים אומרים עד הפרק זכה לו, מכאן ואילך הוא זוכה לעצמו. פירוש עד הפרק עד עשרים שנה שאין אדם נתפש על עונותיו עכ"ל. והתנא במסכת אבות פרק ו' משנה ט' הוסיף עוד שני מדות: הכבוד והבנים. וז"ל רשב"י אומר הנוי והכח והחכמה והשיבה והבנים והעושר והכבוד נאה לצדיקים ונאה לעולם, וכולם נתקיימו ברבי ובניו יעו"ש:

ג

אב. נוסח התפלה שיתפלל האב בשעת מילת בנו הלא היא כתובה על ספר סנסן ליאיר סי' ו' וזה תוארה:

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה וכו' הנה אנכי בא לקיים מצות עשה וביום השמיני ימול בשר ערלתו, לתקן את שרשה במקום עליון, והריני מוסר בני למוהל ואני ממנה אותו שליח גמור שימול את בני כדת מה לעשות. ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתעלה עלי כאלו קיימתי מצוה זו עם כל הכונות הראויות לכוין במצות מילה ופריעה ומציצה, ויתגלו החסדים במשפט האורים, ותהא מצוה זו חשובה לפניך כריח ניחוח ותשפיע נשמה קדושה לילד ואליא'ו הנביא ז"ל יברך הילד לשמור בריתו ושלא יחטא כלל, ותזכני לי ולאמו לגדלו לתורה ולמצות ויהיה חכם וחסיד ובעל מדות טובות ובריא מזלו ונשמח בו ובתורה ונגיעהו לחופה. ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי לקיים מצותך וביראה ואהבה ושמחה רבה באתי היום לעשות רצונך. ואתה ברוב רחמיך תברכנו מברכותיך ותשמחנו לעבודתך ותצילנו מכל חטא, ותזכנו לקיים כל המצות שבתורה חנני ה' כל אליך אקרא כל היום. עזרנו אלק'י ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך. ויהי נועם ה' אלק'ינו עלינו וכו':

ד

אב ואם. צריך לטהר מחשבתם בעת הזיווג ולהרחיק ממחשבות רעות. וידעו כי בזה תלוי תקון או קלקול והמחשבה עיקר גדול ומקלות יעקב אבינו ע"ה יוכיחו ולפי מחשבת איש וביתו כך תמשך נפש לילד או מסטרא דקדושה או מסט"א ב"מ והרבה בנים חצופים חבל על דמשתכחין שגרמו להם אביהם ואמם לפי מחשבתם ודבורם וכל חטאת הבנים אם הם גרמו במחשבתם הם נענשים עליהם וחרפתם לא תמחה ואשרי השם רעיוניו ויכונו מחשבותיו לה' וכל מעייניו לקיים מצותיו יתברך ואשרי בניו אחריו כ"כ חכמי המוסר עיין חק"ל פ' יתרו:

ה

אבא לא מזכי ברא. היינו כשהבן עע"ז וי"א דבעה"ז מזכה ברא אבל לא לעוה"ב, וי"א דזכות האב אינו מועיל בלא תפלה אבל תפלה מועלת. א"נ לא מזכי כשלא נטל את שלו בעוה"ז אבל אם נענש על חטאו אבא מזכי ברא. רוב הסברות האלו כתבו התוס' פ"ק דסוטה דף יו'ד ע"ב, ועמ"ש בספר הבהיר אש דת פ' וארא וספר הנחמד שארית יעקב דף י"ב. וכתבו המפרשים דמי שזוכה למעלות דלא ניתן ליאמר בו מי הקדימני ואשלם, בכי האי גוונא אבא מזכי ברא, ועמ"ש בעניותי בס' הקטן פתח עינים סנהדרין על דק"ד ע"ש, כן כתב בס' מדבר קדמות מערכת א' סי' ל"ד:

ו

אבות. תפילת אבות על בנים בער"ח סיון במנחה בס' חמדת ימים והיא ל'ו נדפס'ה בסוף ספר בית הבחירה התחלת ספר בית ה'. לך נא ראה יצא עתק מפיכם:

ז

אבן. אשר יהיה בכיס או בגיד - יבשל כרפס במים או ביין וישתה או יקח ג' דבורים שחוקים מעורבים בדבש או ביין וישתה או יבלע ג' טיפות משמן שטיגנו בו עקרב.

מרבני מערב ובס' ימלט נפשו כתב: למי שיש לו אבן בגיד אם תקח ארנבת קטנה ותשימנה בקדירה בלי מים ותכסה אותה בטיט, ושים אותה בתנור של אש ולמחר תמצאנה כאפר דק. אם ישתה מהאפר ההוא ביין תתפוצץ האבן ותצא.

ובס' אביעה חידות כתב וז"ל: ראה זה דבר הפלא ופלא מה שראיתי כתוב בספרים קדמונים ואם הוא מנוסה אין ערוך אליו, והוא שיקח גלד דק מגלדי הבצלים ויעשה ממנו פתילה וישים בנקב האמה עד שתכנס הפתילה, אח"כ עשה נקב גדול בביצה גדולה ולא יהיה הנקב מפולש. ותנקוב הנקב ביתד ולא בסכין ושים הנקב בתוך הגיד ותמתין עד חצי שעה ותצא האבן בלי איחור והוא פלא שאין כמוהו בכל העולם. או יקח עלי גפן ישן ושרוף עד עפר וישתה בכל יום עם מעט מים קרים ויצא האבן. או יקח ג' חתיכות קטנות מצואת יונה בעוד שהוא חם ותקח חרדל וכתוש אותו דק וערב הכל ויקשור על בטנו חם בשעה שרוצה להשתין מסכ"י. ועיין לקמן מע' שי"ן סי' ל"ב ול"ג:

ח

אבן. עין החתול הנקרא בערבי עי'ן א'ל הר'ר אמריו אנשי הודו שסגולתו מי שנושא אותה לא יבא לידי עניות ובמקום עניות לא יבא לידי עשירות. עיין שלטי הגבורים פ' מ"ט ד"ן ע"ד ובס' מדרש תלפיות כתב מנוסה היא כשישים אותה בסמרטוט פשתן מהודק בו יפה לא ישרף הסמרטוט באש. ובערי מערב הפנימי ראה ראיתי שלובשים אותו הנשים כדי שלא יתעברו כל ימי משך כ"ד חדשים של היניקה של היניקה של הילד הראשון שלא ינזק. וגם בארץ ישראל תוב"ב יש לובשים אותו בעבור זה:

ט

אבעבועות. תנאים לחולי אבעבועות כתבו הרופאים אלו הח' תנאים. ראשונה יסעו להשכין החולה במקום חם. אמנם בדרך ממוצע ולא חם ביותר. ואשר על ידו השנ'י לכסות אותו בבגדים אדומים דומים לדם שמסייע לצאת החוצה . אמנם שלא להכביד עליו שלא ירבה חום הקדחת ולא קלים הרבה אלא בינונים. ויבא השלישי ליתן לו מים של שעורים ולשום בו תאנים וקרן של הצבי או מים של אלמציטיק'א תמצא באפטי'ק. ועל רבעים קודם שיצאו אבעבועות אין להניחו לישן הרבה. וחמישיתו יוסי'ף עליו ליתן במאכלו שמן שקדים מתוקים וכן מיץ של רמונים ומיץ של תפוחים. ואת הש'ש למנוע ממנו בשר ובצים ודבש ויין ובפרט דברים מלוחים כי הם סכנה גדולה. ואת שבע שלא ליתן לו דבר המשלשל ואף אם הגוף עצור עשרה ימים אין חשש שלא יצא וכן תזהר להשקיטו ולפייסו לבל יכעוס כי הכעס מזיק לו הרבה. ספר רפואות ק"ק ויע"ש. ולענין הרכבת אבעבועות עיין להרז"א ח"ב חיו"ד סי' ל"ב העלה להתיר הרכבת אבעבועות ע"י רופא מומחה ויעו"ש. ס' אביעה חידות מע' א' סי' יו'ד:

י

אבעבועות. עיין באר היטב או"ח סי' תקע"ו ס"ק ג' דהביא משל"ה דכשיש חולי אבעבועות כל אחד יבריח בניו מהעיר ואם לא יעשה כן הם חייבים בנפשותם יעו"ש והן עתה נדפס ס' זרע אמת עי"ש בחיו"ד סי' ל"ב דהאריך בזה ומסיק דחולי אבעבועות אינו נכנס בסוג דבר לחייב לאבותם להוציאם מן העיר ודלא כהרב של"ה יעו"ש זכור לאברהם:

יא

אבעבועות. קבלתי מהחכם השלם הר"ר יצחק צרפתי שהיו מתים לו בניו קודם המילה עד שמצא בס' אחד שהתינוקות שמתים קטנים הוא מסיבה שיוצאין בחיכו כמין אבעבועות קטנות ומסיבה זו אינו יכול לינק ומת. ולכן מיד בראותו שאינו יונק יקחו חתיכה של פשתן דק ויכרוך באצבעו וישפשף בחיך התינוק ב' או ג' פעמים באופן שיבקעו האבעבועות ויתרפא. והוא כן עשה וחיו בניו משם ואילך. הרב שבט מוסר פל"א. וס' הזכירה:

יב

אשריו למי שבניו זכרים רז"ל בקדושין דפ"ב ובב"ב דט"ז ובפסחים דס"ה ולכן הנה הבאתי כמה סגולות להיות בניו זכרים הלא המה:

א) ללדת בנים זכרים כשתלד תקח מהטבור מעט ותערבנו עם דבש ומי ורדים ותן לה לשתות והשאר תשים בתיק כסף ותתלה עליה ותלד זכרים סכ"י.

ב) מ"כ אם תשתה האשה מרת זאב תתעבר בבן זכר. ובהיותי בערי המערב שמעתי שעושים טיפה א' בתוך האף ותתעבר בבן זכר אחד ואם תטיף ב' טיפות תתעבר בשנים והוא בדו"מ. והרב חיד"א ז"ל כתב בס' כף אחת סי' ג' לעורר רחמים להוליד בנים זכרים יום שתטבול האשה יתן שמם למאור לעילוי נשמת רמב"ה זיע"א ויאמר קודם הריני מתנדב שמן זה למאור לעי"ן רמבע"ה זיע"א כדי שהקב"ה בזכות ר"מ יזכני להוליד הלילה הזו הבאה לשלום ותתעבר אשתי פב"פ מבן זכר לחיים ולקיימא זרע אנשים לעבודתו יתברך אלק'א דר' מאיר ענני. ובלילה אחר ק"ש קודם שישכב יאמר זה: יהרמ"ה אהיה אשר אהיה [יכוין קבלתו שיש בו ד' אותיות אל'ף ה'א יו'ד ה'א וכחו גדול פשוט או מורכב לכל דבר סודו אהיה מורה על סוד הא-להות היה הוה ויהיה] שהלילה הזו תתעבר אשתי זו פב"פ מבן זכר וחכם ונתת לאמתך זרע אנשים ונפש חכמה בכחך הגדול לעבודתך כן יהי רצון אמן:

ג) אם יראה שנתעברה כל ארבעים יום יתן פרוטה לצדקה לעילוי נשמתו של רמבע"ה כדי שיהיה בן זכר אלק'א דרבי מאיר ענני עכ"ל. ועיין מ"ש בזה בסה"ק טובת מראה ובקונטריס אור המערכה. לך נא ראה:

ד) ובס' ימלט נפשו כתב סגולה לזכות לבנים זכרים ות"ח יקבל העניין בסבר פנים יפות. עיין ספק חרדים מעשה נורא ע"ז. וישמח בשמחת יו"ט. ויזהר בהנחת תפילין כראוי. וירגיל עצמו להביא מתנות לת"ח. ויאמר פרשת הבכורים עיין ס' המדות למהר"ן וס' כסא אליהו ק"ק ד"ע ע"א:

ובהיותי בשליחותייהו דרבנן קדישי. דארעא קדישא טבת"ו. אנכי בדרך נחני ה' בעוב"י בבל רבתי ושמעתי מפי מע' הרב כמהרי"ע בן הרב החסיד כמוהר"ר יוסף חיים הי"ו כי שם זה תצלממקי הוא יוצא מפסוק תורה ציוה לנו משה וכו' ויכוין בו בעת הזיווג במחשבה דוקא ויתלה אותו עליו שלשה חדשים ותתעבר בבן זכר ולא בנקבה כן כתב בס' שרשי שמות. (עי"ל במע' בנים זכרים):

יג

אזן. אם נכנס פרעוש או זבוב בתוכה ימלא האוזן מים פושרין עם שמן ויריקנו ואזיצא חי או מת. אבל אם מין גדול אל יהרגנו שם כי אולי לא יצא וישאר באזן אלא יתן בו מים פושרין או מיץ עלי אפרסקין מזוג במים עד שיתמלא האזן ואז יצא חי ואחר שיצא תוציא המים ותטיף באוזן שמן זית והוציאנו בקנה צמר גפן. ס' רפואות וסגולות:

יד

אזן. אם יקרה לאזן כאב מאד ראוי שלא יאכל בשר. ויטיף בהם מיץ שומים או שמן חרדל או חלב שועל או חלב אווז או חלב האשה חם מן הדד או שתן צאן. או מרת כבשה עם שתן כבש ועם חלב אשה ביחד או תבשל שמן זית עם קליפי רמונים חמוצים ויטיף באזנו ויתרפא סכ"י מערבי:

טו

אזן. אם יקרה לאזן המיית קול ויתיילד מאד לחה רעה הנולד בהראש. וראוי להזהר מהשמש ומהמרחץ ומן התנועות החזקות וירתיח מרה של כבש ושמן זית יחד ויטיף בו. או מיץ צנון. או מיץ כרתי מעורב בשמן ורדים עם חלב אשה. ס' רפואות וסגולות:

טז

אזן. אם יקרה באזן תולעים. ירתיח על האש חמאה ומלח הרבה יחד ויטיף חם כמו שיוכל לסבול או ישים עליו פת חם שם בס' הנז'. ועיי"ל מע' ח' אות חרש:

יז

אזן. אם יקרה נגע באזן יטיף שתן אדם. או מרת התיש. ואם יקרה שיצא דם פתאום בלי כאב דע כי ממותר הראש נדחה. וטוב לנקות האזן מהדם פן יקפא ויסתום האזן. ולכן טוב להטיף בו מיץ כרתי מעורב עם מעט חומץ או עפצים שחוקים בחומץ ויטיף בו פעמים רבות. ס' הנז':

יח

אגרת בת מחלת ראיתי שכתב הרב הגדול מהר"י טאייטאצק זלה"ה הובאו דבריו בס' מאיר תהלות מזמור צ"א משם המקובלים וז"ל ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים היא בת כשדיא"ל המכשף המצרי וגרשה ישמעאל במצות אביו והיתה מעוברת וילדה מחלת והאם והבת נשתתפו במדבר ההוא מלא כשפים ורוח א' שולט עליו אגרתיא'ל ונמשך הרוח אצל מחלת שהיתה יפה מאד ונתעברה וילדה בת וקראתה אגרת על שם הרוח ואח"ך יצאה מחלת מהמדבר והיתה אשת עשו ואגרת בתה נשארה במדבר והיא ונעמה ופ' ונגע מושלות על ד' תקופות. פ' מזנה עם כל אדם, נעמה עם א"ה לבד. נגע עם ישראל לבד. אגרת משולחת להזיק בלילי רביעיות ולילי שבתות. וליראי ה' נאמר ונגע לא יקרב באהליך. עכ"ל מדב'ר קדמו'ת מע' א':

יט

אחים. שנולדים בזה אחר זה אינם אוהבים זל"ז ויש שנאה ביניהם הרבה ואם תרצה שיאהבו זל"ז תעשה להם בדרך סגוליי והילך מעט מזער שהם בלי צער ובלי עמל וטורח. והאחת שהיא הנה בס' אביעה חידות מע' א' סי' כ"א וז"ל. קח דג אחד קטן ועין ימין של ארנבת ותקשרם יחד בבגדי פשתן על שמם וילכו שניהם על הקישור ויאהבו זה לזה בעל כרחם סכ"י קדמון עכ"ל. וזה יועיל ג"כ לאהבת איש לאשתו. ובס' כ"י כתוב שיקח עפר מתחת רגלו הימנית ותקשור אותו בסודר וישא אותו עמו וכ"ז שהוא עמו יאהבהו אחיו אהבה עזה. או יקח מרה של עז וירחץ פניו ויאהבוהו כל הבריות ובכללם אחיו הגדול. ומי שירצה לנצח אויבו יכתוב שם האויב בכתב אשורית ישר והפוך וישים אותו תחת מנעלו וילך אצלו ואל ימנע ממנו שום דבר. סגולה אחרת לאהבה חתוך אצבע קטנה של ידך עד שיצא הדם והטיף ג' טיפות בכוס של יין ותן לשונא לשתות. ושמך כתוב על פת ותן לו לאכול ותהיו אהובים וריעים. ואם תשא עליך לשון עטלף או עין ימין של נחש או עין ימין של זאב לא ישלטו עליך שונאיך. ואם תתלה על צואריך עין ימין של זאב נקבה יאהבוך כל אדם ובין הלסטים תעבור ולא יראוך וכל החיות והבהמות יכבשו לפניך וכל רוחות ומזיקים יברחו מלפניך. ואם תתלה עליך לב הדוכיפת תנצח כל אדם עד כאן סכ"י:

כ

איום. לא יאיים על התינוק שיכהו לאחר זמן אלא אם רואהו עושה מעשה רע יכהו מיד או ישתוק לגמרי. ומעשה בתינוק שברח מבית הספר והפחידו אביו שיכהו הלך התינוק והמית את עצמו. כ"כ בס' שמירת הנפש בשם מס' שמחות פ"ב. והרב חיד"א ז"ל בס' צפורן שמיר סי' י"א אות קפ"ט כתב וז"ל לא יפחיד לתינוק לומר כלב קח אותו וכיוצא כי סט"א נקרא בשמות כאלו והוי כנותן לו רשות לבוא לקחת התינוק ושמעתי מאדם גדול מעשה נורא בזה עכ"ל. וכ"כ של"ה הק' והרב יעב"ץ:

כא

אכילה. יש להזהר ממאכלים הרעים שלא לאוכלם לעולם שהם קשים לגוף כמו סם המות ב"מ הדגים הגדולים המלוחים הישנים. והגבינה המלוחה ישנה והכמהין והפטריות. והבשר המליח הישן. ויין מגיתו ותבשיל שסרח עד שריחו נודף וכן כל מאכל שריחו רע הרי אלו לגוף כמו סם המות רח"ל. עיין בס' הנמצא להרמב"ם ק"ק דפוס שאלוניקי בש' ויש'ם מדבר'ה כעדן עכ"ל אביעה חידות. ועל כן נכתוב פה איזה מיני אכילה שיוצא מהם הנאה לילדי בני ישראל. ויש מהם שמועיל ג"כ לגדולים :

א) אתרוג קליפותיו מסירים כל כאב פנימי ומחזיקים את הגידים. גם גרעיניו טובים לכל כאב פנימי ומביא הזיע. ומועיל לקטנים המוציאים חולי האבעבועות:

ב) אפרסק בל' ערבי צ'יראקין פריו ופרחיו ועליו וקליפתו כולם טובים לגרש התולעים. וקטף הנוטף מעצו מעורב עם יין אדום טוב לכל בעלי ראיה והקאת דם ומרפא כל נגע שבגרון ולכל חולי הכליות והמקוה. כי מגיר השתן ומפוצץ האבן:

ג) אגור כן הוא בל' רז"ל ובל' ערבי צמאק עץ זה פירותיו אדומים וחמוצים טוב לעצור כל שילשול והגרה יתירה בין באנשים בין בנשים. גם עושים ממנו קלורית לעינים וביותר לתינוקות כאשר מוציאים אבעבועות הנקרא בל' ערבי גודרי שורין מעט מפירותיו בתוך מים של ורד ונותנין עם פשתן על גבי העינים ויתרפא:

ד) ולוט הנקרא בערבי בלוט. שבחוהו הרופאים מאד בכל שלשול והגרה בין בדם בין בלא דם וביותר בישול הנעשה ביין אדום וכפי הנסיון המתמיד בשתית אבק שלו. או בישולו ארבעים יום יצא חפשי מכל נגע וצרעת וזה ברור. ולא זו בלבד אלא אף זו כל העוסק ברחיצת בשרו עם בישול הנז' ימצא תועלת גדול. וביותר אם נעשה במים חמין בחמי טבריה ת"ו עד כאן:

ה) הדס פירותיו עוצרין מאד ומחזיקין הגוף ויפים בכל שילשול. והרוחץ בשרו בעלין שלו יסיר ריח רע ועוצר הזיעה יתירה בבני אדם וטובים לכל שברון הכיס באנשים. ונפילת הרחם בנשים. ולחמימות העינים עצו ועליו טובים לרחיצת הראש ולחזק אותו גם לטהרו מן הסובין אשר בראשו:

ו) עץ הזית עליו שחוקים עושין מהם תחבושת לכל נגע וצרעת. בישול עצו לא זו בלבד שמרפא נגעי הפה והגרון אלא אף זו שמסיר תבלול שבעין גם ספוג טבול בבישול הנז' בתתו על הטיבור יעצור כל שילשול דם והגרת הוסת. גם טוב לרפאת נגעי הבשר שבעפעפים ושבאזנים:

ז) חצלבאן כן נקרא בערבי ובלעז רומירי ובערי מערב הפנימי קורין לו אזי"ר עצו כולו רפואי חם ויבש ושבחו הרופאים את בישול עצו ועליו וביותר פרחיו לכל חולשת הגידים כמו תרדמה ולכויה ורעש האברים והנכפה ב"מ ולכל נזילה יתירה מחמת חולשת הראש. גם אפרו טוב להסיר כאב השינים ולטהרם:

ח) ערבה עלין של עץ הנז' מקררין ומיבשין ועוצרין מעט ושבחוהו הרופאים מבושלים ביין אדום לרקיקת הדם וכן מבושלים ביין לבן ויפזר בתוכו מעט פלפל ויתרפא האדם מחולי הקוליק'א ממיו הנוזלים בחדש ניסן טובים לפוצץ האבן שבכליות ולהגיר השתן ולגרש התולעים מבני מעיים גם להמיתם ועלין שלה יש בהם תרופות חוץ לגוף. רחיצת רגלים להביא השינה גם מבטלים חום בעלי קדחות כמו רטיפת הדם מן החוטם גם מפזרים אותם בחדר החולה וסביב למטתו לקרר אויר בעל הקדחת:

ט) רמון יש בו שני מינים א' חמוץ וא' מתוק החמוצים עוצרין כל שלשול בין דם בין בלא דם והם טובים לרוות את הצמא ולקרר את חום הכבד ולחזק האיצטמוכא. והמתוקים טבעם לשלשל ולרכך הבטן אבל שניהם יחד טבעם לשמח את הלב. קליפתן עוצרות מאד בין כשהם מבושלים בתוך מים או יין ונעשה משקה עפציי ובין כשלוקחים אבק הנעשה מהם בכמה אופנים:

יוד) תפוח עץ התפוח עושים ממנו בישול תוך חומץ וטובלים בו ספוג או בגד ליתן על הבטן או על פי הטבעת וטוב לתחתוניות או לשילשול הדם גם מוציאים מים מעץ זה בעודנו רטוב וירוק והם טובים להצהיל הפנים וימצא יוס'ף חן. כ"ז ראתה עיני בס' נפלאים מעשיך אב'י אס'ף איש טהור מס' הרופאים מאוצר הספרים אשר בערי איטלייא לך נא ראה:

כב

אסכרה. אמרו ז"ל בש"ס ובילקוט ושו"ת הגאונים דמאן דשתי מיא בין השמשות ימות באסכרה וכן כתבו הפוסקים המקובלים דאסור לשתות מים קודם הבדלה וכתב בס' אביעה חידות בשם הרב כנסת הגדולה סי' רצ"ט הגהות ב"י דבין השמשות היינו בין בערב שבת בין במוצאי שבת שקולים הם ואסורים בשתיה. וכתב הרב הנז' וז"ל כמו צער בנפשי בראותי קצת מבני עמנו שמקילים ושותין מים ושמשקים לקטנים קודם הבדלה וגורמין להם שימותו באסכרה וכמעט כמו שופכי דמים רח"ל. לכן מי שנגע יראת אלק'ים בלבו יזהיר בנו ובני ביתו ע"ז ולא ישמע שוד ושבר בגבולם אמן. ועיין במס' שבת פ"ב דחולי זה מתחיל מן המעיים ומסיים בגרון יעו"ש ועיין בזוה"ק פקודי ועיין במד' תלפיות מערכה זו משם ס' הנהגת האדם ועיין מרן ומור"ם סי' רצ"א ועיין מס' ברכות ד' מ' ע"א וז"ל אר"י הרגיל בעדשים אחת לשלשים יום מונע אסכרה מתוך ביתו אבל כל יומא לא מ"ט משום דקשה לריח הפה ואמר ר"י הרגיל בחרדל אחת לל' יום מונע חולאים מתוך ביתו עכ"ל: ועיי"ל מע' ג' אות גרון:

כג

אם. על הבנים תתפלל בח' עיבורה שיהיה מתוקן באיבריו ולא יהיה נפל שפיר וסנדל או חולני כדי שלא יעכב חוליו לימוד התורה שהתפילה מועלת לבטל הגזירה אף אם נגזר על הולד הזה איזה דברים מהנזכרים ולאה תוכיח שהפכה לדינה מזכר לנקבה כמארז"ל. כן כתב הרב שבט מוסר ז"ל פר' כ"ד והרב חיד"א ז"ל בס' סנסן ליאיר ראו הביא לנו סדר תפילות שיתפלל בעל האשה בחודש הג' לעיבורה וכשנכנסה ג"כ בחדש הט' וז"ת. כשנכנסה בח' ג' לעיבורה יאמר לך ה' הגדולה והגבורה והת"ת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך' הממלכה והמתנשא לכל לראש. רבש"ע בלב נשבר ונדכה אני מתפלל לפני כסא כבודך והגם שידעתי שאיני כדאי כלל שמתי רחמיך לנגד עיני כי רחום אתה. ובכן יהרמ"י או"א שתתמלא רחמים על כל עוברות עמך ישראל ובפרט על אשתי פב"פ ותקל מעליה צער העיבור ועשה למען רחמיך שיתקיים העובר בבריאות ויגמור לטובה בכל איבריו וגידיו והכל מתוקן ולא תפיל אשתי למען רחמיך המרובים בשמך הגדול והקדוש אל חד. וימלאו ימיה ללדת ולא תהיה משכלה כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כיר"א. כשנכנסה לחדש ט' לעיבורה יאמר יהרה"י או"א שתרחם על כל עוברות והיולדות מעמך ישראל ובפרט על אשתי פב"פ ובעת לידתה תקל מעליה צער הלידה ותלד בנקל בלי שום צער בטרם יבא חבל לה והמליטה עוברה לחיים טובים ולשלום בשעה טובה ומזל טוב לנו ולולד ולא יארע לה ולא לולד שום צער ושום נזק ושום מקרה רע ח"ו. אל מלא רחמים יהמו נא רחמיך על אשתו הנזכרת ותצילה מכל כאב וטירוף ובהלה ותצא השליא בזמנה ותהיה בריאה וטובה לעבודתך לב נשבר ונדכה אלק'ים לא תבזה ובשם אראריתא תשמע תפילתנו ותענה עתירתנו כי רחום אתה ושומע תפלת כל פה. יהיו לרצון וכו' עכ"ל:

וכתב עוד הרב שבט מוסר שם שתזהר האשה שלא תכעוס בימי עיבורה ואע"פ שהכעס רע בכל זמן כ"ש וק"ו בימי עיבורה שמזיק לולד שתחלה ונחלש ואפשר שמרוב כעסה תפיל ונמצא הורגת בניה בידיה בכעסה ונמצא בשביל כעס רגע מצטערת כל ימיה שאם יוצא הולד חולני כמה מצטערת ואם תפיל אין צריך לומר שכל ימיה מכאובים. גם תהיה נזהרת האשה בימי עיבורה בענין המאכלים עיין בראשית חכמה ז"ל שמאכלים הרעים מזיק לולד עיין שם מה שתאכל לתיקון הולד ומה שלא תאכל שהמאכל הרע מטפש לולד שכל מה שהאם אוכלת הולד טועם כארז"ל וגם הולד מתאוה כפי מאכלה ומעשה אותה מלכתא יוכיח שהיתה אוכלת אתרוגים בימי עיבורה וילדה בת שהיתה מריחה ריח אתרוג כדאיתא במדרש. גם תהיה נזהרת בפרט בימי עיבורה שלא תכנס במקומות של טומאה ובמקומות שיש שם ריח רע לפי שהולד נוצר כפי ראות עיניה ועובדא דההיא מלכתא יוכיח שילדה בן כושי על שהיתה בחדר משכבה צורת כושית ונוצר הולד כפי הצורה שראתה באותה שעה כדאיתא במדרש. גם אמרו רז"ל עשרה דברים משכחים התלמוד וחד מהם העובר במקומות מריח רע והאשה העוברת בימי עיבורה במקומות אלו נוצר הולד טיפש או חסר דעת כי הריח רע מטפש דמו אלא תשב בימי עיבורה במקומות קדושה וטהרה בבתי כנסיות ובביהמ"ד ותמיד לראות ת"ח חסידים ואנשי מעשה ותשמע ד"ת שהדברים נכנסים באזנה ומתקדש הולד בקרבה שהאזן לגוף כקנקן לכלים כארז"ל שהולד שומע הכל ומבין כעובדא גבי אותה מעוברת שלחשו באזנה ביוה"כ ונח כנודע מרז"ל ויצא צדיק גמור והדברים בהפכו במעוברת אחרת שנתאוית ולחשו באזנה ולא נח והאכילוה ויצא הולד רשע לכן תהיה ישיבתה במקומות מקודשים בבתי כנסיות ומדרשות כדי שתשמע תמיד ד"ת וכדרז"ל גבי ר' יאושוע בן חנינא אשרי יולדתו דאמו גרמה לו להיות חכם כי מיד שילדתו גידלתו בביהמ"ד דקול תורה נכנס באזני הילד ומקדש כל איבריו, גם אעפ"י שהיתה האשה גדולה בשנים ובן אין לה אל תתיאש מן הרחמים אלא בתפלה ובמצות והמעש"ט אפשר תועיל לה איזה זכות שיחדשה ה' להחזירה כימי נעוריה כאשר חידשה לשרה אמנו אחר צ' שנים ונתפשטו קמטיה ולחנה אחר ק"ל שנים כמארז"ל. גם אם היה לה בנים ופסקה מלדת ונתרבו עליה השנים אל תתיאש. גם אם היה לה בנים ופסקה מלדת ונתרבו עליה השנים אל תתיאש כי עוד השמש במרומים לחזור לילד ויוכבד אם מרע"ה ילדה מבת ק"ל כארז"ל וכמה מתמיה על אותן הנשים שעברו מבן מ' ולא ילדו שמתיאשות מן הרחמים ואין שמין על לבם לנזכרות שחידשן הקב"ה בזקנותן אלא לעולם תהיה בטחונה של אשה בהקב"ה שיכול לחדשה כאמהות שאעפ"י שבית מטרין לא היה להם וילדו. גם צריכה האשה שלא תרבה בתעניות בעבור הבנים אלא תקבל גזירתו ית' באהבה ותהיה מתפללת לפני הקב"ה כי התעניות מזיק לה ולולדה ומבטלת אותה מצרכי ביתה והמחלוקת מתרבה בבית דקשה מחלוקת בביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג כארז"ל. גם אין ראוי לאיש או אשה להרבות בתעניות ותפילות דכמה הפצירו ע"ז בתענית ותפלות ויצאו להם בנים בלתי מהוגנים ומובדלים מבני אדם במדות משונות ומכוערים והורידו שיבת אביהם ביגון שאולה.

ושמעתי מפי זקן חכם דלפעמים מונע הקב"ה בנים מאיש ואשה אף עפ"י שהן צדיקים גמורים. משום שרואה במזל שלהם שמחוייב להיות להם בנים בלתי מהוגנים כאשר היה מחייב מזלו של חזקיה שלכך לא היה רוצה ליקח אשה כנודע וכדי שלא לצערם מונע אותם מהן אך כשמרבים בתפלה הוצרך לעשות שאלתם ובקשתם שרצה למונעו ממנו על היותו בלתי הגון וראוי ומטעם זה תראה לפעמים חסידים שאין להם בנים הגונים והוא על שמרבים בתפלה עליהם. לכן טוב לגבר ולאשה שלא להרבות בתענית ותפלה פעם אחר פעם על ענין הבנים דאין טוב להפציר הרבה דכמה הפצירו והיה לרע להן. כמה מהמעלה והשכר לעוה"ב לאשה הנמצאת עקרה או שמתו בניה והיא זקנה לתת רשות לבעלה לישא אשה אחרת לחוליד בנים וגורמת בזה לקרב הגאולה שאין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף והיא גורמת לזה וגם טוב להם שבהתקרבה הגאולה אז עתיד הקב"ה לחדשן כלבנה כארז"ל על פסוק ועלהו לתרופה להתיר פה של מטה וגם אז עתידה אשה שתלד בכל יום ולפעמים בזכות שמשתדלת כשיולידו בעליהן בנים נפקדו גם הם וכמה פעמים אירע זה ומעשה האמהות הקדושות יוכיחו שרה נתנה הגר לאברהם ולאה נתנה זלפה ליעקב ורחל בלהה וגרמו להרבות נשמות צדיקים בעולם וגם הם נפקדו הרי מבואר כמה מעלת הנשים הזריזות שמניחים בעליהן לינשא עכ"ל:

כד

אבן. להכיר אם יש בכיס כתבו חכמי הרופאים אלו הסימנים. א) שיש לו בכיס תאוה גדולה לגרר תדיר: ב) ומתאוה להוציא רעי ולהשתי': ג) כובד בתוך הכיס וסביביו: ד) קושי הגיד תדיר אינו יכול לנוע ומתנועע תמיד ממקום למקום: ה) השתן הוא בקושי וטורח והשתן יוצא טיפין: ו) דבצירוף הסימנים הנ"ל כשמשתין יוצא חול. ואף אם חסר איזה דבר מן הסימנים הנ"ל מכל מקום יעשה הפעולות הללו והא לך הרפואות. ומצאתי כתוב בס' כ"י מבבל תביא יונה ותרעבינה ולא תתן לה לאכול ג' ימים רצופים ואח"כ תן לה זרע פשתן לאכול וקח צואתה ותערבה בדבש ותאכל אותה בדוק ומנוסה. אם לא תאמין הבא אבן שיצא מן אבר אדם ותשים זה הצואה עליו ויהיה חתיכות חתיכות. ועוד אם לא תאמין אותה היונה תמות או בזה היום או בזה הלילה בדור ומנוסה. ובס' כ"י מערבי כתב וז"ל לפוצץ האבן יקח עז שחור וישקנה יין טוב ואח"כ יקח מי רגלים שלה וישתה אותו ויועיל. ואם תרצה לנסות קח אבן שיצא מאבר אדם ועשה בתוך מי רגלים הנז' ויהיה נמוח. או יקח עדשים וישלוק אותם במים ויקח אותם המים ויערבם עם הדבש שוה בשוה וישתה ג' ימים ויתרפא. או יקח מיץ בצלים לבנים ותן בו מעט זעפראן וישתה ב' פעמים בכל יום דהיינו ערב ובקר כוס אחד בכל פעם ובסוף ז' ימים תתפוצץ האבן. או יקח אפר עקרבים שרופים והשקהו עם מרת עוף בבוקר אליבא ריקניא ולא יעבוד ד' שעות עד שישתין ויפול האבן. ובס' רפואות וסגולות אשכנזי כתב וז"ל לשבר האבן בכל מקום שיהיה. קח גרעינים פרי הזית ואידירא מכל א' שלשים וכתוש אותם ותשקהו במשקה. ע"א אם האבן יהיה בשלחופית ימשח האמה מדם השועל וישברו האבנים או מדם התיש ומזה הדם ימשח השלחופית והאמה. וכשיבש הדם יכנס למרחץ וישפשף עם מים חיים ובודאי יתרפא בע"ה. ע"א לשבר האבן ולעורר השתן ולהבריח הכאב קח ז' אגוזים לחים עם קליפתם יקח א' מנפולי מברושים בלתי רחיצים וכתשם יחד והוציא המיץ בכלי זכוכית או חרס חדש ותן לו לשתות ערב ובוקר עם מעט דבש ספוסטי ומשח האמה והבצים עם לובן ביצה ופיטרי זוליא וישבר האבן. ועיין בס' תולדות אדם כמה וכמה רפואות בלשון אשכנזי לך נא רא'ה:

כה

אוהב האדם את בנו יותר ממנו או לא פלוגתא דתנאי. ראב"ן דל"א ע"א מדב"ק מע' א' סי' ל"ו ובס' דבש לפי מע' זו סי' ל"ג ביאר עליה דבן עזאי סובר אדם אוהב את בנו יותר מגופו ורע"ק סובר אוהב את גופו יותר מבנו ומה שהקשו לו מתלמוד דידן בתרא דקל"ו ע"ב דבריה עדיפא ליה מנפשיה עיין שם שתירץ אך בחלקו'ת ישיב למו בין ממונא לאהבת הגוף יעו"ש. גם את זה כתב הרב שם סי' ל"ה וז"ל האב אוהב לבנו אהבה עצמית לא רצונית שאם בנו רוצה בדבר המזיק לו אביו אינו מניחו שאהבתו אינה רצונית לעשות רצון בנו אלא אהבה עצמית הגאון מהר"א בספר כתובה בהקדמתו ע"ש:

כ

אמן. כל האומר צ' פעמים בכל יום אין המכשפות יכולות להזיק לו. כך שמעה אשה אחת מברוש'א ששלחוה חברותיה ליקח הילוד החי והיתה היא ישנה והשיבה הברוש'א שאינה יכולה שאמו ענתה צ' פעמים אמן ונתעוררה האשה ושמעה זה. כך מ"כ בקונטרס ישן כ"י מהרב החסיד מוהר"ר אליעזר נחמן פואה מכתב ידו ידה"ק: ועין בס' אביעה חידות סי' כ"ג:

כז

ארכובה. יקח זבל בקר ויניחו על עלה אחד גדול ויניחו על האש שיחמם היטב וטרוק העלה ויניחו חם על הארכובה או הגיד הנשה ויועיל או תמשכנו בדבש היטב כנגד האש ואח"ך תפזר עליו מלח ויחבוש היטב. או צואת בקר תיכף כשיצא חם מעורב בחומץ ובעוד שהוא חם יתננה על הארכובה. או צואת יונים וצואת בקר וזרע פשתן מבושל בחומץ ויניח חם. בס' רפואות וסגולות אשכנזי ובס' כ"י מערבי:

כח

אצבעות. לחולי אצבעות ידים ורגלים. וגם לנפח. יצוק מים מלוחים חמים או יבא למרחץ וימשחם בשמן ורד או בצלים סחוטים ביין ניגע באצבעות הרגלים מצרות הנעל יחבוש בריאת כבש או טלה או שועל או מרת עז אחר שיריק מה שבתוכו יניח המרה עליו ובס' האח נפשנו כתב וז"ל ידים לקמטל'ץ שקורין בערב'י ובלשון מערב קורין להם סאבאיונ'ס ועל הרוב הם באצבעות הידים ורגלים נערים גם בתולות מחככים הרבה ובהיותם כאובים אזי בזמן הקיץ דהיינו בחודש תמוז יתן עלוקות המושכים דם שקורין סולו'ק אזי לא יבא לו זה הכאב בימי החורף כך שמעתי שהוא מנוסה:

כט

אהבה. לעורר אהבה ולמצוא חן. עוף הנקרא דרור ב' אבנים קטנים נמצאים בקרקבן שלו והוא עוף שחור וכריסו לבן האבן הא' אדומה והא' שחורה הנוגע באדומה בבגד האדם מעורר שנאה והנוגע בשחורה בבגד האדם מעורר אהבה. ע"א קח שתן אדם משקל ד' גרעיני שעורה ותאכיל או תשקה ממנו למי שתרצה ולא תפריד ממנו כ"א המות. בס' כ"י ובס' נפלאים מעשיך כתב וז"ל צפור דרור שעושה קן בקורות הבתים. יש ב' אבנים בקרקבן שלהם א' שחור והב' נוטה לירקון ובכל צפור מהם ימצאו לעולם ב' אבנים אלו יחד וסגולתם בפרט סגולה היא טובה ומעולה כשיוקחחו האבנים הנז' מצפור הנז' בח' אלול והאבן שהיא נוטה לירקון אם יקשרו אותה בעור עגל או איל תחת האצילים של צד שמאל היא טובה להסיר הסכלות הבא מחמת חולי ולרפאת הכאבים הישנים והיא טובה לשמור את נושאה פן יפול בחולי הנופל ויש מי שאומר שהיא טובה לישא חן וחסד בעיני הבריות והשחורה היא טובה נגד הלחות הרעות והקדחות וכעס הלב. ואם ירחצו אותה במים אזי המים ההם ירפאו חולי העינים ועפרם השתוי עם מים למשקל ד' אוקיו"ס יועיל לחולי אסכרה. ובס' כ"י מרבני מערב כתב וז"ל יש טבע כשתלד האשה התן הב' אזי הראשון מתקנא מאחיו וירצה להכותו וכיוצא לכן רפואה להסיר הקנאה הנז'. וכן בין אדם לחבירו. ובין איש לאשתו תקח מעט עפר מקן צפור דרור הדר בקורות הבתים והוא עוף טמא שחור כעור ובלשון המקרא בישעיה סוס עגור ובל"ע סנונו ובלע'ז קולונדרינ'א ותשקה למי שיש לו הקנאה מי המשרה של עפר הנז' ויועיל בע"ה. ועין לעיל סי' י"ב:

ל

אבעבועות. לפתוח כל מיני אבעבועות עיין מ"ש לעיל סי' י"א והן קו'ל חדש מצאתי ראיתי בס' האח נפשנו יקח מוח וחוט השידרה של כבש וצימוקים שחורים ותכתשם יחד ותערב עמהם חלמון ביצה ומשח בו אבעבועה ויפתח ד"י. ובס' כ"י מערבי כתב שיקח קמח של שעורים ויערבנו עם חלמון ביצה ויעשה בצמר שאינו מכובש ויעשה על המכה ותפתח פיה. או יקח יין ישן ודבש וחטים לועסם בשיניו ויחמם הכל על האש עד שיחום ויניח על האבעבוע ויפתח עכ"ל. ובס' נפלאים מעשיך כתב וז"ל סגולה למכה היוצאה בבשר אדם ב"מ ולא נתבשלה ולפעמים היא מוצאת תחת אצילי ידיו וכיוצא. ככה תעשה עשה רקיק א' ואחר שתאפה אותה בעודה חמה תעשה עליו מעט דבש נקי ועליו מעט זעפראן כתוש וכתוב עליו שם ריטא ותן על המכה ותראה תשועת ה' כהרף עין וזה בו"מ אלף פעמים. מסכ"י ונפלאים מעשיך:

לא

אשה. שילדה פעם א' ועמדה מלדת תשב על המשבר של אשה יולדת דהיינו תיכף שעמדה היולדת מהמשבר תשב היא במקומה על אותו משבר ובלבד שלא יהא שום דבר מפסיק בין בשרה להמשבר אף הכתונת שלה ומשך הישיבה יהיה כמו חצי שעה או יותר קצת. ע"א קח דג הנמצא בתוך דג וקיבת ארנבת ותיבש במחבת על אש ותכתוש אותם דק דק כמו הקמח וקח הקמח ומים ותערב הכל ביחד ותן לה לשתות ותתעבר: לב) אשה. שמת ולדה במעיה כתוב וקשור על מתניה ויצא הולד מיד וכשתלד תסיר אותם וזמ"ש:

יהי

דהי

יוד

יד

טהי

טי

ע"א למקשה לילד או למי שמת ולדה במעיה אם היא בסכנה ככה יעשה יקח מים שתוקים ויאמר לפני האשה הלחש הזה שלשה מלאכים נחתו מן שמיא ועמהון שלשה שרביטין חד חוורא וחד אוכמא וחד סומקא. חוורא סליק ומחי לשמייא ואתי מטרא. סומקא מחי לשמייא בשרביטו ופלגינהו. ואוכמא מחי לסטרא דפלונית' ואייתיה מולדתה ושלייתה בשלום. ואח"ך תתן לה מים לשתות לאשה מן המים הללו מעט או הרבה כפי רצונה ותלד בעה"ו חי או מת מסכ"י. ע"א למקשה לילד אפי' מת בבטנה יצא כתוב אלו הש' תורמוס"ט טפתנס"ט פתחט"ל וכשתלד תסירו ממנה שלא תסתכן. ע"א להפיל העובר ממעי אמו תקח מעט זרני"ך וזעפראן ותשתה עם לובן ביצה ותפיל. ע"א תקח צפורן סוס ותשרפנו לאפר ולוש אותו במים ותעשהו כמו בצק ותשים ברחמה ויצא הולד מת או חי. מספרי כ"י. ובס' תולדות אדם סי' נ"ח כתב וז"ל להפיל ולד מת מהאשה קח מרה משור ותערב ביין טוב ותן לה לשתות ותפיל:

לג

אשה שבניה מתים תקח עקרב עודנו חי ותצרור אותו בצרור ועל הצרור תשים כסף או בדיל באופן תיק אחד ותתלה על הילד ויחיה. ע"א אחר שתטהר האשה מאותו ולד הנולד ותטבול טבילה ראשונה מאותה לידה ותזדווג עם בעלה מאותו זרע א' בשעה שמשתמשת עם בעלה אחר שיפרד ממנה תקח האשה מאותו ש"ז אפי' ששהוא מעורב עם ש"ז שלה ותטעים ממנו לאותו ולד ועוד לא ימותו בניהם קטנים לעולם. ובו"מ. ע"א כתוב על קלף צבי הפסור תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה ומחוק ביין כשר ובפושרים ותשתה האשה וצריך שרטוט ותגין על האותיות שעטנז גץ וכתב אשורית ועיין בספר דרך ישרה כ"י שכתב וז"ל כשנכנסה לחדש ט' לעיבורה תלך למקום שהכלבתא ילדה ותעמיד רגלה הימני על כלב קטן שדרסה עליו ותניח אותו בתוך חיקה על בשרה ממש ותשים ראשו לצד ימינה ורגליו לצד שמאלה ותלך האשה עם אותו כלב קטן לנהר ותסיר חגורה כדי שיפול הכלב מעצמו ותאמר לנהר עד ג' פעמים קח לך המות ותן לי החי בדוק ומנוסה. ע"א קח ז' מטבעות כסף מז' נשים מעוברות ויעשה מהם שם שדי: וילד הנולד ונראה כמת קח תרנגולת ושים פיו לתוך פי הטבעת של ילד או אם יהיה מאת ה' שיחיה יחיה והתרנגולת ימות. וסגולת בגדי פשתן לבן הוא תועלת לחיים ולמתים לקטנים ולגדולים כי כל מת שמתלבש בבגדי פשתן לבן ואין מעורב בו בבגדיו אפי' חוט א' ממין אחר אפי' אם מת בח"ל כל קטיגור מתהפך לו לסניגור ועל כן טועים רבים כי יעטרו את המת על תכריכין טלית של צמר ולא ידעו בינה כי אם צריך שילבישו אותו בטלית וחוטי פשטן במינו בל יתערב מין אחר בתריכין והוא תועלת גדול לו. ואמרו המקובלים כי אפי' תינוק שאביו מוחזק שמתו לו בנים הרבה ע"י לילית או רוח רעה או כל רוחני מסטרא דשמאלא. תינוק זה בטוח בסגולת לבישת בגדי פשתן בלי מין אחר כלל חיה יחיה. ופרעה השיג בחכמתו סגולת בגדים אלו ועל ידם היה מתגאה בפני שריו חכמיו ומתנשא לומר אני א' עשיתני. ונתן מופת להם שכל חכמיו וחרטומיו לא יכלו לשלוט בו ברוב כשפיהם והם לא ידעו שהדבר הזה היה תלוי בסיבה שהיה מלובש בבגדי פשתן וכן עשה ליוסף וילבש אותו בגדי שש וכו' כלל הדברים שסגולת בגדי פשתן להנצל מכל דבר רוחניי חוץ מרשות הבורא ב"ה שאין דבר עומד לפניו אבל אין שולטין עליו כל מיני טבעי וגשמי כגון מים ואש וקור וחום ואבן וברזל וכל מיני מקרה וטבע רע כי לא היה מסוכן בעולם כמו כה"ג ביוה"ך שהיה נכנס לפני ולפנים במקום שאין הרשות למלאך המות ליכנס וכדי שלא יתקנאו עליו קנאה גדולה ותחרות לקטרגו לכך האל ית' אשר כל מצותיו לטוב לנו צוה שיכנס הכה"ג ביוה"ך בגדי פשתן לבן להיות לו סגולה להפך לו המקטרגים לסניגורים. כן מי שבניו אין מתקיימין ח"ו ובא אחר ונתן סלע לאביו ואמו פדיון זה מבני ויחיה טוב לעשות כן ואין בזה משום דרכי האמורי מי שבניו אין מתקיימין לפעמים השם גורם ואם אחיו קראו שם זה גם כן ונתקיימו אז תדע שהמקום גרם ויצא משם. וסגולה אמת. מי שיש לו בן קטן חולה ח"ו יקבלו האב והאם שיהיו בתענית ביום שנולד הילד בכל שנה עד י"ג שנים ואם יהיה איזה אונס יתן פדיון תעניתן לעניים. וכן האשה מעוברת או מינקת יתן פדיון לתעניתה לעניים. גם יקבלו ליתן נר כל ערב ר"ח לביהכ"נ עד י"ג שנים ויועיל בע"ה והבן יביא הנר בעצמו. סגולה כשראה תינוק קטן שוחק בתוך השינה יכה על פיו באצבע ועי"ז מבטל הלילית מהתינוק וסגולה לחשוכי בנים לגדל תינוק יתום בתוך ביתם ומעלה עליו כאלו ילדם ואשרי חלקם:

לד

אשה המפלת נפלים תקח דונג דהיינו שעוה ותכרוך בעור צבי ותקשור בבטנה ולא תפיל ואם תרצה לנסותו קשור על התרנגולת ולא תלד:

ע"א כתוב לה אדם ידע פתגמא משה קיים פתגמא. נח ירד לתיבה ויסגור ה' בעדו. ובהגיע תור הלידה תסיר מעליה הכתיבה הזאת ואם לאו תסתכן ב"מ.

ע"א תקח קליפת ביצה שיצא ממנה אפרוח ושרוף אותה לאפר ותן לה לשתות תוך משקה קודם שתתעבר או תקשור אבן אודם הנקרא רובין על צוארה ויועיל בע"ה.

ע"א תזהר ביום טהרתה שלא לקוץ צפרניה על בגדיה. ואם תתלה עליה לב ארנבת מתייבש בעשן בלא מלח לא תפיל בע"ה ס' כ"י מאשור וממצרים. ובס' ר' אברהם ילוז כתב סגולה למפלת תקח מעים של בהמה דקה ותסבב אותם על בטנה בשעה שהיא מעוברת ותתן לחולדה מעוברת לאוכלת ויהפך הענין בע"ה.

ע"א תקח עקרב חי ותעשה אותו בתוך קנה ותסתום עליו בשעוה ותתלה אותו עליה כל זמן שהיא מעוברת ומעשה היה ומצאו אותו חי אחר עיבור י"א חדשים.

ע"א תכנס תחת בטן סוסיא מעוברת ותצא מעבר אל עבר פעמים ג' ומה שהיה באשה יהיה בסוסיא והאשה לא תפיל.

ע"א ישחטו תרנגולת על שמה ויוציאו ממנה הקרקבן וינקוהו וישרפוהו בכלי ברזל ותשתה האשה אפרו ביין או במרק ולא יפול העובר אם הוא חי אבל אם הוא מת יפול. ובדרך ישרה כ"י כתב שתקח לב שפן ותשים בעור ותתלה עליה ולא תפיל. ובס' האח נפשנו כתב סגולה בדוקה תשקה מי אפר עור נחש ולא תפיל לעולם.

ע"א אם תתלה בצוארה עקב החלודה לא תפיל. ובס' כ"י ר' אהרן ברזאני כתב סגולה שלא תפיל תחגור במלבוש הנחש אשר דרכו להחליף בכל שנה ונמצא הרבה בבתים ובחצרות ובשדות תחגור בו על בשרה כל ימי הריונה ולא תפיל:

· הבא >מעבר לתחילת הדף