מקור ברוך (גינצבורג)/א/י
|
< הקודם · הבא > |
כתב הרמב"ם ז"ל בה' ביאת מקדש פ"ט ה"י הטמא ובעל מום ושלא רחוץ ידים ורגלים ששימש במקדש אינן חייבין אלא על עבודות שהזר חייב עליהן מיתה ועל שאר עבודות באזהרה. ובמל"מ דין שתוי יין לא ביאר רבינו אי בעינן עבודה תמה וכן במשנה בסוף זבחים לא הוזכר ומסוגיא דזבחים די"ח נראה דמחוסר בגדים ושתוי יין דינם שוה כו' עכ"ל, ועי' בספר אספת זקנים בפנים מאירות בסוגיא שכתב דשתוי יין חייב מיתה אפי' בעבודה שאינה תמה, וטעמו דשתוי יין אתקיש לפ"ר ופ"ר חייב מיתה אפי' בעבודה שאינה תמה כמו שכתבו התוס' בדף ט"ו ע"ב ד"ה אתי בק"ו יעו"ש, והנה באמת דברי התוס' צ"ע איך אפשר דפ"ר חייב מיתה בכל העבודות וכבר עמדו על זה הקרן אורה ועוד ועי' בהגהות הרש"ש מ"ש בזה אכן תמיהני על כל אלו הגאונים נוחי נפש זי"ע שכולם לא הביאו דברי רש"י ז"ל בזבחים דף י"ג ע"א שכתב בד"ה קבלו פסולין זרים ושאר חייבי מיתות כגון שתוי יין והדומין להם, אין חייבין עליו מיתה דבעיא עבודה תמה שאין אחריה עבודה בסדר יומא ובפרק בתרא דהכא נמי תנן אין בהם משום זרות ולא משום טומאה ולא משום מחוסר בגדים כו' עכ"ד, הרי יוצא לנו מפורש דשתוי יין ג"כ אין חייב מיתה כי אם בעבודה תמה ואעפ"י דלא תנן לה במתניתין בפ' בתרא דתנן אין חייבין עליהם משום זרות כו' אין מזה ראיה דהני חייבים בכל העבודות דתני ושייר ועי' בכסף משנה בשם הרי"ק ז"ל בה' ביאת מקדש, ודברי הפמ"א תמוהים במחכ"ת ודוק.
ודבר פלא ראיתי בספר גבורת ארי בתענית דף כ"ו שכתב וז"ל דהא דשתוי יין במיתה אינו אלא בעבודה תמה שאין אחריה עבודה כדתנן בפרק י"ד דזבחים אבל הקומץ כו' ולא שתוי יין כו' יעו"ש, והוא פלא דהביא כבוד מרן בשם המשנה ובאמת ליתא כן במתניתין וכמו שהעידו כל רבותינו כן.
וראיתי להרמב"ן ז"ל בנמוקיו לפ' שמיני שכתב גבי שתוי יין ונראה עוד שאין החיוב הזה במקריב בבמה ולכך אמרו שם אין לי אלא אהל מועד מנין לרבות שילה ובית עולמים ת"ל חקת עולם כי האזהרה לכהנים בעבודתם ואין כהן מקריב בבמה יעו"ש, ולכאורה לפי"מ שביארתי בסי' ב' דגבי טומאה במקדש, דדוקא כהנים מוזהרים על שימוש בטומאה כמ"ש הרמב"ם ז"ל בהל' ביאת מקדש פ"ט והתוס' יבמות ל"ב דזרים לא הוזהרו אטומאה דכתיב דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו כו' ומ"מ זר בבמה מוזהר על שימוש בטומאה כיון דבבמה הוא ראוי לעבודה ומצותו הוא לעבוד והרי הוא כמו כהן במקדש וכמו שהוכחתי כן מכ"מ והכ"נ גבי שתוי יין אע"ג דכתיב אהרן ובניו זהו רק במקדש, אבל בבמה דזר עובד בבמה לכאורה גם זר מוזהר שלא לעבוד שתוי יין, אבל נראה ברור שהרמב"ן ז"ל מדייק מדכתיב גבי שתוי יין בבואכם אל אהל מועד ולכן ממעטינן במה יעו"ש וז"ב ואכ"מ עוד.