מצודת דוד/תהילים/פט

מצודת דוד ‏ תהילים פט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

חסדי ה'‎. החסד שעשה ה'‎ עמנו אשירה לעולם ולכל דור אודיע בפי מה שהאמתת את דבריך:

ג

כי אמרתי. כי אומר אני חסד אל יהיה בנוי ומתוקן עד עולם:

שמים. כימי עמידת השמים תהיה נכון אמונתך:

ד

כרתי. ר"‎ל וזהו החסד שאמר כרתי ברית לבחירי וחוזר ומפרש נשבעתי לדוד עבדי:

ה

אכין זרעך. להיות נכונים למלוכה:

כסאך סלה. כסא המלכות הנתון לך לרשת לזרעך יהיה עד עולם כי אף שתבוטל בימי הגולה הנה תשוב בימי המשיח ולא תופסק עוד:

ו

ויודו. אז צבא השמים יודו על הפלאים שתעשה בימי המשיח ואף אמונת הבטחתך יסופר בקהל קדושים המה בני ישראל:

ז

יערוך לה'‎. יערוך עצמו להיות דומה לה'‎ להבטיח ולקיים:

ידמה וגו'‎. כפל הדבר במ"‎ש:

ח

אל נערץ. כי הוא אל אמיץ בחבורת עדת קדושים רבה וגדולה הם מלאכי מעלה:

על כל סביביו. הם המלאכים המסבבים כסא כבודו:

ט

חסין יה. אתה ה'‎ החזק מאוד:

ואמונתך. האמונה היא מעולם סביבותיך ולא תתפרד ממך:

י

בגאות הים. בחוזק הים וגאונו:

בשוא. בהתרומם גליו אתה תשקיעם ותשפיל'‎:

יא

כחלל רהב. כמו החלל המדוכא כן דכאת רהב הם מצרים הקרוי רהב:

פזרת אויביך. הם מלכי כנען:

יב

לך שמים. שלך השמים:

ומלואה. הבריות שממלאים את העולם:

יג

וימין. הוא דרום כי מזרח נקרא קדם והעומד קדמת פניו לקדם מול השמש ימינו א"‎כ לדרום ומערב קרוי אחור כי אז אחוריו למערב:

בשמך ירננו. ר"‎ל פלאי גבהם יעוררו הבריות לרנן בפלאי שמך:

יד

זרוע עם גבורה. ר"‎ל זרועך נטויה על כל ובכולם תעשה גבורות:

תרום ימינך. להיות עליון על כל:

טו

מכון. הכנת כסאך היא בצדק ובמשפט לא לפי כח הזרוע:

יקדמו פניך. יקדימו לבוא לפניך להנהיג בהם את בני העול'‎:

טז

יודעי תרועה. היודעים להתחבר ולהדבק במקום:

באור פניך. המה ילכו באור התשועה הבאה מלפניך:

יז

בשמך. בתשועת שמך יגילון כל הימים:

יח

תפארת. אתה הוא המפאר חזקם ובעת תמלא רצון תרום קרן ממשלתנו:

יט

כי לה'‎ וגו'‎. כאשר היה מגננו לה'‎ אז תרומם קרן ר"‎ל כאשר היו המלכים המגינים על עמים יראי ה'‎ אז משלו ממשל רב:

ולקדוש וגו'‎. כפל הדבר במ"‎ש:

כ

אז. בעת המלכת אותו דברת בחזון לחסידך הוא שמואל הנביא:

שויתי. ר"‎ל נתתי לדוד כח וממשלה:

בחור. הנבחר שבכולן הרימותי מתוך העם להמליכו:

כא

מצאתי. אותו מצאתי בבני ישי ומשחתיו על ידך:

כב

תכון עמו. תהיה נכונה עמו לעזרה:

תאמצנו. להתגבר עוד על שונאיו:

כג

לא ישיא. לא יהיה לו כנושה לקחת עשרו:

כה

עמו. יהיו תמיד עמו:

ובשמי. בעזר שמי:

כו

ידו. ממשלתו יהיה בהולכי ימים ונהרות למרחקי ארץ:

כז

אבי אתה. ר"‎ל כל בטחונו יהיה עלי כבטחון הבן על האב:

כח

בכור אתנהו. להיות גדול על כל כמו הבכור על שאר הבנים:

עליון וגו'‎. כפל הדבר במ"‎ש לתוספת ביאור:

כט

ובריתי. הברית שכרתי לו תהיה נאמנת ומקוימת:

ל

ושמתי וגו'‎. שיהיו גם המה בממשלה ההיא:

וכסאו. כסא זרעו:

לא

אם יעזבו. אבל אם יעזבו בניו תורתי:

לג

ופקדתי. אז אחסר מהם המלוכה בעבור פורעניות גמול פשעם:

ובנגעים. אייסרם בנגעים גמול עוונם:

לד

וחסדי. אבל לא אפיר חסדי מכל וכל לקחת ממנו המלוכה לעולם כי תשוב לזרעו בימי המשיח:

באמונתי. במה שהבטחתיו באמונה:

לה

לא אחלל בריתי. מכל וכל לכלות המלוכה מזרעו:

לו

אחת וגו'‎. שבועה מיוחדת נשבעתי בקדושתי והיא תקום ולא תשתנה:

אם לדוד אכזב. גזם ולא אמר והרי הוא כאילו אמר כך וכך יהיה אם אכזב לדוד, ואמר לשון הנופל באדם וכן אם יבואון אל מנוחתי (לקמן צ"‎ה) ורבים כמוהו:

לז

זרעו לעולם יהיה. בממשלת המלוכה כי אם יופסק זמן מה תשוב עוד בימי המשיח:

וכסאו כשמש. עד עולם כימי השמש יהיה כסאו נגדי להשגיח בו:

לח

כירח. במו הירח כן זרעו יכון עד עולם על כסא המלוכה:

ועד בשחק. והוא קבוע לו בשחק לעד נאמן עד עולם שתתמיד בו המלוכה עד עולם כימי הירח וכפל הדבר לחוזק:

לט

ואתה זנחת. והנה בעבור העון עזבת אותו ומאסת בו כאשר אמרת ופקדתי בשבט פשעם:

התעברת. נתמלאת עברה עם משיחך זה צדקיה שנמסר ביד נ"‎נ על שמרה בדבר ה'‎ בשבועה שנשבע בה'‎:

מ

נארתה. הרחקת הבריות שעם דוד וחללת נזרו להשליכו לארץ:

מא

פרצת וגו'‎. וכל הרוצה בא בו ר"‎ל נתת אותו להפקר:

מחתה. להיות מושבר והרוס:

מב

כל עוברי דרך. כדבר ההפקר אשר כל מוצאה רומסה ודורכה:

מד

אף תשיב וגו'‎. עם כי חרבו היתה לטושה וחדודה להכות בו את האויב הנה השבת החדוד לאחוריו לבל יוכל להכות בו את האויב וגם לא הקמת אותו במלחמה להנצל הוא מיד האויב ר"‎ל אף אם היה לפי הטבע מקום להתגבר הוא על האויב נלחמו עמו ממרום ולא נתגבר וגם נפל עוד:

מה

השבת. בטלת אותו מזוהר הצלחתו והפלת כסאו לארץ:

מו

ימי עלומיו. ימי הנערות ר"‎ל ימיו הטובים הקצרת והעטפת עליו בושה לעולם ר"‎ל זמן רב:

מז

עד מה. אמנם עשית בדין מ"‎מ עד מתי וכי תסתיר פניך ממני לנצח בתמיה:

תבער. וכי תבער חמתך כהאש הזה השורף הכל:

מח

זכר אני. בכל עת אני זוכר וחושב מה הוא הזמן שיש לי בזה העולם הלא הוא המעט ופן אמות ולא אראה הישועה:

על מה שוא. למה בחנם בראת כל בני אדם אם ימות ולא יראה הישועה:

מט

מי גבר יחיה. מי הוא האדם אשר ישאר חי ולא יראה המיתה וימלט נפשו לעולם מן השאול:

נ

איה חסדיך. ר"‎ל הואיל וכלנו עומדים למיתה איה הם חסדיך שהבטחת לנו בימים הראשונים אשר נשבעת לדוד באמונה להשיב המלוכה לזרעו:

נא

שאתי. מה שאני נושא בחיקי וסובל:

נב

אשר חרפו וגו'‎. וחוזר ומפרש אשר חרפו התאחרות משיחך שמתאחר לבוא:

נג

ברוך ה'‎ לעולם אמן ואמן. ר"‎ל אמת הוא שהמקום הוא ברוך ומהולל וכפל המלה לחוזק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף