מצודת דוד/שמואל ב/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דודTriangleArrow-Left.png שמואל ב TriangleArrow-Left.png כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

ויסף אף ה' לחרות בישראל. מלבד מה שחרה אפו בדבר הגבעונים שהיה בעבור זה רעב שלש שנים, הוסיף עוד לחרות (ויתכן שהחרון היה על מה שמרדו בדוד, בדבר אבשלום ושבע בן בכרי. או היה בידם עון נסתר, ונעלם מעיני דוד):

ויסת את דוד בהם. רוצה לומר: מי שדרכו להסית, הסיתו, וכן נאמר בדברי הימים (א כא א) שהשטן הסיתו, והקב"ה מסרו בידו, והסתתו היה בדבר הרע להם לאמר: לך מנה וגו', ובעבור זה באה התקלה עליהם, כמפורש בענין:

ב[עריכה]

ופקדו. אתה ואנשיך אשר ילכו עמך:

ג[עריכה]

ויוסף ה'. על כי היה נראה משאלת המלך אשר יחשוב כי רבים המה, ולכן התאוה לדעת מספרם, ולזה אמר לו יואב, מי יתן ועוד יוסף ה' עליהם כמו שהם עכשיו, ועוד יוסף כמספר אשר יהיו אחר ההוספה הראשונה, ועוד יתכפלו ויחזרו ויתכפלו עד מאה פעמים:

ועיני וגו'. בימיו יתרבו כהחשבון הזה, ובעיניו יראה:

למה חפץ. רצה לומר: הואיל ואין צורך למנותם, מוטב הוא שלא למנותם, כי אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין:

ה[עריכה]

ימין העיר. חנו בימין העיר ערוער, והימין היתה בתוך הנחל, ומאחוזת בני גד:

ואל יעזר. משם הלכו אל יעזר:

ו[עריכה]

חדשי. הנתיישב מחדש ומזמן קרוב:

דנה יען. לדן יען, והוא שם מקום:

וסביב. משם סובב עצמו והלך אל צידון:

ז[עריכה]

מבצר צור. מבצר חזק שעמד על הצור:

וכל ערי החוי והכנעני. רוצה לומר: הערים אשר החוי והכנעני יושבים [ בהר ] בהם בתוך בני ישראל:

באר שבע. אל באר שבע:

ט[עריכה]

מספר מפקד. כפל המלה בשמות נרדפים לתוספת ביאור, וכן (דניאל יב ב): אדמת עפר:

שמונה מאות אלף. ובדברי הימים (א כא ה) נאמר: אלף אלפים ומאה אלף, על כי עזרא כלל עמהם גם בני בנימין ובני לוי, אבל יואב לא מנה אותם בתוך בני ישראל, וכמו שכתוב בדברי הימים (א כא ו):

שולף חרב. רוצה לומר: אנשי המלחמה:

חמש מאות אלף. ובדברי הימים (א כא ה) נאמר ארבע מאות ושבעים אלף, על כי שם נאמר שולף חרב והם לא היו כי אם ארבע מאות ושבעים אלף, אבל כאן חושב את כולם אף אותם אשר לא היו שולפי חרב, ועמהם היו במספר חמש מאות אלף:

י[עריכה]

ויך לב דוד אותו. רוצה לומר: המה לבו וחרד על אשר צוה למנותם, על כי הדבר הזה הוא סיבה להביא עליהם הנגף, וכמו שכתוב (שמות ל יב): ונתנו איש כופר נפשו וגו' ולא יהיה בהם נגף אבל בלא כופר הנה הנגף מעותד לבוא:

חטאתי מאד אשר עשיתי. רצה לומר: במה שעשיתי סיבה להביא הנגף על העם, הנה בזה חטאתי מאוד:

העבר נא וגו'. רצה לומר: לא ימותו לשחת, ואם כן ממילא יעבור העון וילך לו, הואיל ולא יבא הנגף:

כי נסכלתי. רצה לומר: הלא אני עשיתי סכלות גדולה מאד, למנותם בלא כופר נפש, ומה פשעו הם לשימותו במגפה, וכאשר לא ימותו, לא ימצא בי עון:

יא[עריכה]

ויקם דוד בבקר. רוצה לומר: מיד כאשר קם דוד בבקר, היה דבר ה' אל גד וגו':

חוזה דוד. נקרא כן, על כי כל נבואותיו לא היו רק לדוד, ולא לזולת:

יב[עריכה]

שלש. רוצה לומר: אחת משלש, וכן (שמואל א יח כא) בשתים תתחתן בי. ורוצה לומר: באחת משתים:

יג[עריכה]

התבוא. אם רוצה אתה אשר תבוא שבע שנים רעב, תמורת הנגף המעותד לבוא בעבור המנין מבלי כופר, ובדברי הימים (א כא יב) נאמר שלש שנים, כי באמת לא אמר רק שלש שנים, אבל על כי כבר עברו שלש שנים רעב בעבור דבר הגבעונים, אם כן הרי שש שנים, ותמשך עוד ממילא בשנה השביעית עד זמן הקציר:

ואם שלשה וגו'. רוצה לומר: או אם תרצה לקבל להיות שלשה חדשים וגו':

שלשת ימים דבר. רוצה לומר: יקל בדבר, להיות זמן מוגבל בהשגחת המקום:

וראה. בראיית הלב ובהבנתה:

שלחי. לשולחי, והוא המקום ברוך הוא:

יד[עריכה]

צר לי מאד. כלומר הלא כולם קשות הם למאוד, ועם כל זאת נפלה ביד ה', זו הדבר, כי רחמיו מרובים, ורחם ירחם:

וביד אדם. כי גם בעבור הרעב יצטרכו לבני אדם, והמה לא ירחמו:

טו[עריכה]

מהבקר. מעת הבוקר שבאה הנבואה אל גד כמו שכתוב למעלה, ומיד אמרה לדוד, ובחר בדבר ואז התחיל הדבר, והתמיד עד עת אותו מועד למחרתו:

טז[עריכה]

וישלח. המלאך המשחית בעם, שלח ידו להשחית גם אנשי ירושלים, ואז נחם ה' וגו':

רב עתה. די עתה במה שמתו, והרף ידך מלהשחית עוד כזאת, כי אם מעט מעט:

היה עם גורן. היה עומד סמוך לגורן וגו':

היבוסי. מבני יבוס, ואמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה כד ב) שהיה גר צדק:

יז[עריכה]

אנכי חטאתי. רצה לומר: אני הסיבה בהמגפה הזאת:

ואלה הצאן. רצה לומר: בני העם:

ידך. מכת ידך, זו הדבר:

יח[עריכה]

ויאמר לו. בדבר ה':

יט[עריכה]

ויעל דוד. אל הגורן אשר עמד בהר:

כא[עריכה]

מדוע בא. כאומר היה לך לשלוח אחרי לבוא אליך:

לבנות מזבח לה'. ובאתי הנה לכבוד המקום ברוך הוא:

ותעצר. כדי שתעצר המגפה:

כב[עריכה]

יקח ויעל. יקח הגורן למזבח, ויעלה עליו משלי את הטוב בעיניו, ראה הבקר מוכן לעולה וגו':

וכלי הבקר. וגם שאר כלי הבקר יהיו לעצים, להבעיר האש על המזבח:

כג[עריכה]

הכל נתן. הכל נדב לתת למלך:

ארונה המלך. הוא היה למלך על היבוס עד שלא כבשה דוד, ומשכבשה נתגייר, ונשאר עליו שם מלך:

ירצך. יהיה מרוצה לך לקבל עולותיך ברצון, שתעצר המגפה:

כד[עריכה]

לא. רוצה לומר: לא אקבלם במתנת חנם, אלא אקנה בכסף דמי שויים:

חנם. מהדבר הניתן לי בחנם:

בכסף שקלים חמשים. ובדברי הימים (א כא כה) נאמר: שקלי זהב משקל שש מאות, כי חמשים שקלים נתן לו בעבור הגורן מקום המזבח ובעבור הבקר, ומאשר ראה כי שם יהיה בית אלהים, קנה כל השדה סביב הגורן, ובעבורם נתן שש מאות שקלי זהב:

כה[עריכה]

ויעתר. נתרצה לאנשי הארץ, ונעצרה המגפה מכל וכל מעל ישראל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף