מצודת דוד/שמואל א/ל

מצודת דוד ‏ שמואל א ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ביום השלישי. מעת הלוכם מצקלג עם אכיש למלחמה:

אל נגב. בו יוכלל נגב כלב ונגב הכרתי האמורים בענין:

ויכו. רצה לומר: הרסו העיר:

ו

ותצר לדוד מאד. רצה לומר: מלבד הצרה שנשבו נשיו, כי עוד אמרו העם לסקלו באבנים, על שהיה מסבב לרדת למלחמה עם אכיש, והיה זה סיבה לשיבואו עמלק ועשו מה שעשו:

ויתחזק. עם כל זה היה דוד מתחזק עצמו להשען בה':

ט

והנותרים עמדו. רצה לומר: הנותרים מאותם שש מאות עצמם, והם שתי המאות האמור במקרא שלאחריו, שנותרו ולא רדפו, הם עמדו אצל הנחל מהעבר הזה, ולא חזרו למקומם:

י

אשר פגרו. מאתים האיש אשר נחלשו מלעבור את הנחל, עמדו ולא רדפו:

יא

איש מצרי. על שם סופו אמר, כי בעת המצאו לא ידעו שהוא מצרי:

יב

ושני צמוקים. שני אשכלות צמוקים:

ותשב רוחו אליו. אמר דרך הפלגה וגוזמא, כאלו יצאה רוחו מחולשת הרעבון, ושבה אליו כשהאכילו:

יג

למי אתה. עבד של מי אתה, ומאיזה עם אתה:

כי חליתי. ולא יכולתי לילך בשוה לו ולזה עזב אותי בדרך:

היום שלשה. היום מלאו שלשה ימים:

יד

ועל אשר ליהודה. הנגב אשר ליהודה, כי כרתי היתה משל פלשתים, כמו שכתוב (צפניה ב ה): גוי כרתים:

ועל נגב כלב. עם שגם היא היתה מיהודה, מכל מקום היה לה שם ידוע לבד:

טו

התורידני. להראות דרך מהלכם:

ואם תסגרני. או אם תסגרני וכו', יהי עליך עונש שבועת שקר:

טז

כל הארץ. אשר הם עליה:

בכל השלל. רצה לומר: שמחתם היה בעבור כל השלל הגדול אשר לקחו:

יז

מהנשף. רצה לומר: מנשף יום זה עד ערב יום השני, וכל אותה הערב עד הבוקר אשר הוא למחרתם של שני הנשפים שעברו ומלת 'ועד' עומדת במקום שתים, כאלו אמר ועד הערב ועד למחרתם:

לא נמלט מהם איש. מאנשי רגלי:

יט

ועד כל אשר לקחו. אפילו מה שלקחו מפלשתים מנגב יהודה וכלב, הכל השיב דוד לעצמו:

כ

ויקח דוד. לקח לעצמו כל הצאן ובקר, אף מאשר שללו עמלק מבני פלשתים ויהודה:

נהגו לפני המקנה. רצה לומר: מנהיגים לפנות הדרך, הלכו לפני המקנה ההוא, ובבוא מי מפלשתים ומיהודה לקחת מקנהו, אמרו זה שלל דוד, רצה לומר: אין לכם חלק בזה, כי דוד לעצמו שללו, ולא בעבור להחזיר לבעליו:

כא

אל מאתים וכו'. רצה לומר: סמוך להם:

ויושיבום. ודוד ואנשיו הושיבום בעבר נחל הבשור לשמור הכלים:

ויצאו. ממקום מושבם:

כב

איש וכו'. לכל איש את אשתו ובניו, וינהגו לעצמם וילכו להם, אבל לא יחלקו עמנו בשלל, אף של עצמם לא יקחו:

כג

את אשר נתן. רצה לומר: וכי בכח ידינו לקחנו, הלא הוא את אשר נתן ה' לנו, ושמר אותם כי לא נפקד ממנו איש, והוא מסר את הגדוד בידינו, ואם מה' נעשית, הלא כולנו עם ה' אנחנו:

כד

ומי ישמע. רצה לומר: ואף אם נעשתה בעוצם ידינו, מכל מקום מי ישמע לכם לדבר הזה, כי הלא על כל פנים ישבו לשמור הכלים, אם כן מהראוי לחלוק עמהם שוה בשוה, כי כן הוא הנהוג מאז, שיהיה כחלק היורד וכו', ויחדיו יחלוקו מבלי קדימה כלל ליורדי המלחמה, כי אם לא ישמרו הם הכלים, לא היה מהאפשר להלוחמים להלחם:

כה

ויהי וכו'. רצה לומר: כן הנהיג דוד לעולם, ועשה הדבר הזה לחוק ומשפט לישראל:

עד היום הזה. רצה לומר: עד הזמן שגלו ישראל, ולא נתעסקו עוד במלחמה:

כו

לאשר וכו'. לזקני יהודה רעיו, אשר הם בבית אל וכו':

לא

אשר התהלך שם. בעת ברחו מפני שאול:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף