מצודת דוד/נחמיה/יב

מצודת דוד ‏ נחמיה יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וישוע. הוא יהושע כ"ג והוא עם זרובבל היו ראשי העולים:

שריה. ר"ל ואלה הכהנים העולים שריה וכו':

ז

ואחיהם. ר"ל אשר עלו עם אחיהם והמה יתר הכהנים:

בימי ישוע. חוזר הוא על הראשים לומר שהיו ראשי הכהנים בימי יהושע כ"ג:

ח

והלוים. העולים עמהם היה ישוע וכו':

על הידות. אשר היה ממונה על ההודות וההילול לראש התחלה כמ"ש למעלה:

מתניה וגו'. ראש התחלה יהודה וכו':

הוא ואחיו. הוא עלה עם אחיו הם אנשיו ובני סיעתו:

ט

אחיהם. של מתניה ואנשיו:

לנגדם. לעומתם ושוה להם היו חלוקים הם עם אנשיהם למשמרות כמוהם:

י

וישוע. יהושע כ"ג הוליד את יויקים ושמש הוא תחתיו בכהונה גדולה וכן כולם הנחשבים פה שמשו בכהונה גדולה זה אחר זה:

יב

לשריה. למשמרת אנשי שריה היה מריה הראש וכן כולם ולא חש להזכיר כל הכ"ד משמרות והם המה ראשי הכהנים שזכר למעלה בקצת שינוי השמות וגם למעלה לא זכר כ"א כ"ב וכאן כלל בנימין ומועדיה באחת ולא זכר חטוש ואולי כללו במי:

יז

למנימין למועדיה. המשמרה ההיא היתה נקראת בשתי השמות ע"ש שניהם:

כב

הלוים בימי אלישיב. רצה לומר הלוים אשר היו בימי אלישיב כהן גדול ובימי יוידע בנו אשר כהן תחתיו ובימי בנו יוחנן (הוא יונתן הנזכר למעלה והיה נקרא בשתי השמות) ובימי בנו ידוע בימי כולם היו כתובים ראשי אבות הלוים ההם ואף ראשי אבות הכהנים כמוהם היו כתובים לראשים על מלכות דריוש ר"ל ע"פ מצות המלך אבל לא היו הראשים ההם ראוים אל המעלה ההיא:

כג

בני לוי וגו'. ראשי האבות מבני לוי היו עוד כתובים על ספר דברי הימים למען יעמוד שמם לזכרון:

ועד ימי וגו'. ר"ל אבל לא התמיד הדבר כ"א עד ימי יוחנן בן בנו של אלישיב כי כאשר כהן הוא עמד ובטלה לבל יעמדו עוד לזכרון:

כד

וראשי הלוים. עתה חזר לחשוב ראשי הלוים שהיו בימי יויקים כדרך שחשב ראשי אבות הכהנים:

ואחיהם. שאר ראשי האבות היו לנגדם ר"ל שוה להם אלו כאלו להודות ולהלל בההלולים אשר צוה דוד להלל בהם:

משמר לעומת משמר. כל משמר היה שוה למשמר האחד ולא היה להאחד מעלה ויתרון על האחר והוא כפל ענין במ"ש:

כה

שומרים שוערים. הוא כפול במ"ש ולתוספת ביאור:

משמר. המשמר הזה היה קבוע לשמוד באספי השערים והוא בית האספים הנזכר בד"ה והוא שם מקום על ענין ידוע אצלם:

כו

אלה וגו'. ראשי אבות הכהנים והלוים והשוערים האלו היו בימי יויקים וכו':

כז

ובחנוכת וגו'. ובעת שעשו חנוכת החומה לקדש את העיר כמ"ש בסמוך:

בקשו. חפשו אחר הלוים להביאם ממקומם לירושלים:

מצלתים. על המצלתים וכו':

כח

ויאספו. ר"ל נאספו מן ירושלים עצמה ומן הככר אשר סביבות ירושלים ומן וכו':

ל

ויטהרו. טבלו מטומאתן:

ויטהרו את העם. זרזו את העם לטהר עצמן:

ואת השערים. טהרו את השערים מכל טומאה ומיאוס:

לא

מעל לחומה. למעלה על החומה:

ואעמידה. ר"ל הבאתי שמה שתי לחמי תודה גדולות ר"ל מלחם החמץ שבתודה שהן גדולות מן המצות שבתודה כן ארז"ל ובהן היו מסבבים את העיר לקדשה:

ותהלוכות. התחלת ההלוך בהן היה אל הימין:

מעל לחומה. ר"ל מן המקום אשר העלם על החומה הורידם והלכו עמהן לפני שער האשפות:

לב

אחריהם. אחרי הנושאים את לחמי התודה:

לג

ועזריה וכו'. לפי שהמה היו מהיותר חשובים לזה פרטם בשמם:

לה

בחצוצרות. ההולך בחצוצרות היה זכריה וכו':

לו

ואחיו. של זכריה:

בכלי שיר דוד. הלכו בכלי שיר של דוד:

לז

ועל שער העין. משער האשפות הלכו אצל שער העין:

ונגדם. נגד עצמן של ההולכים:

במעלה לחומה. בדרך המעלה העולה על החומה:

מעל. ומשם הלכו מלפני בית דוד ועד שער המים העומד במזרח:

לח

והתודה השנית. ר"ל אף נשאו את הלחם השנית:

ההולכת למול. אשר הלכה מול נגד הלחם הראשונה בשוה לה זה אצל זה ורז"ל נחלקו בדבר:

ואני אחריה. ואני הלכתי אחר הלחם ההיא מהצד שהלכה היא ועמי הלכו חצי העם העומדים מעל החומה:

מעל למגדל. משער המים הלכו מלפני מגדל וכו':

לט

ועמדו וגו'. שם עמדו ולא הלכו עוד יותר:

מ

ותעמודנה. הביאו לחמי התודה והעמידו בבית ה' ואני אחריהם וחצי הסגנים הלכו עמי:

מא

בחצוצרות. תקעו בחצוצרות:

מב

וישמיעו. כן שם איש:

המשוררים. המה היו המשוררים ובאו גם המה אל בית ה' לשורר ועמהם יזרחיה הממונה עליהם:

מג

גדולים. ר"ל מספר גדול ורב:

כי האלהים שמחם. נתן שמחה בלבם:

מד

ויפקדו. היו ממנים גזברים על הלשכות העשויות לאוצרות על התרומות ועל הראשית והיא החלה ועל המעשרות:

לכנוס. להכניסו בהם מכל שדי הערים את המתנות אשר צותה התורה לתת לכהנים וללוים והם התרומות והמעשרות והוא כפל ענין במלות שונות לתוספת ביאור:

כי שמחת יהודה. כי גדלה שמחת יהודה על הכהנים והלוים העומדים על עבודתם ולזה נתנו לב להיות זהירים בדבר המתנות הראוי להם להעמיד גזברים:

מה

וישמרו. מוסב למקרא שלפניו שאמר כי שמחת יהודה על הכהנים וכו' העומדים וישמרו משמרת אלהיהם בדבר העבודה המוטלת עליהם ובדבר הטהרה שלא תבוא טומאה למקדש ה' והמשוררים והשוערים החזיקו במשמרתם כאשר צוה דוד אל שלמה בנו וכמ"ש בדברי הימים:

מו

כי בימי דויד. כי המשמרות נחלקו בימי דוד ואסף שהיו בימי קדם ראשי המשוררים ותקנו שיר של תהלה והודות לאלהים:

מז

מניות המשוררים וגו'. המתנות הראויות לתת להם:

דבר יום ביומו. דבר הראוי ביום זה נתנו ביומו ולא אחרו מן המועד:

ומקדישים. היו מקדישים את המעשר לתת ללוים והלוים היו מקדישים את המעשר מן המעשר לתת לבני אהרן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף