מצודת דוד/מלכים א/יב

מצודת דוד ‏ מלכים א יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כי שכם וכו'. בחשבם אשר בירושלים בהיות מקומו, יתחזק למלוך מבלי למלאות שאלתם:

ב

כשמוע. אשר מת שלמה אויבו:

והוא עודנו. כשהיה עוד במצרים:

וישב. עם כל זאת ישב במצרים, ולא חזר מעצמו:

ג

וישלחו. זקני העדה שלחו אחריו ללכת עמהם אל רחבעם, להיות הוא ראש המדברים, על כי ידעו בו שלא ישים למולו יד לפה, וכאשר החל להרים יד בשלמה:

ד

הקשה את עולנו. לכלכל בני ביתו הרב ומרבית הסוסים:

ואתה עתה. רצה לומר: אבל אתה הואיל ואינך בגודל מעלת אביך, אשר באו לראות פניו מאפסי ארץ, אם כן מה לך להרבות באנשי בית וסוסים, עזוב אותם והקל עולנו:

ה

לכו עוד. רצה לומר: לכו לאהליכם והתעכבו עוד שלשה ימים, ואחרי זה שובו אלי:

ז

תהיה עבד. רצה לומר: תדבר בהכנעה כעבד:

ועבדתם ועניתם. תעבוד אותם בדברי הכנעה ותשיב להם על שאלתם דבר הראוי, ועוד תוסף לדבר דברים טובים מאשר לא שאלו הם:

והיו לך. ואז יהיו לך לעבדים לעולם, כי תמלוך בכל אשר תאוה נפשך:

ח

ויעזוב. כי לא ישרו בעיניו:

גדלו אתו. יחד מקטנותם:

אשר העומדים. ואשר היו העומדים לפניו:

י

קטני. אצבעי הקטן, עבה היא משתי מתני אבי, רצה לומר: אהיה עוד במעלה יותר מאבי:

יא

ועתה. הואיל ותגדל מעלתי, אוסיף עוד עולכם, כי עוד יתרבו אנשי וסוסי, ועליכם לכלכל:

יסר אתכם. למלאות די מחסורו:

ובעקרבים. המכאיבים עוד יותר:

טו

אל העם. אשר שאלו להקל עולם:

כי היתה סבה. רצה לומר: לא בעבור גודל סכלותו השיב מה שהשיב, כי אם מה' היתה:

אל ירבעם. אשר הוא ימלוך:

טז

מה לנו. רצה לומר: מהו החלק הניתן לנו בעבור דוד, לשנהיה עבדים לזרעו:

ולא נחלה. אבל לא ניתן לנו נחלה בעבור בן ישי:

לאהליך ישראל. אתה ישראל לכה לאהליך, ולא תמליכו אותו:

עתה. רצה לומר: אתה רחבעם הבא מדוד מעתה ראה בהנהגת ביתך כאחד העם, ואין לך עסק במלוכה:

יח

וישלח המלך. שלח אל העם להחזירם בדברי רכות:

התאמץ וכו'. כי פחד לנפשו:

כ

כשמוע כל ישראל. כי זקני העדה לבדם שלחו אחריו מאז, וידעו ממנו וראוהו, ולאחר זמן נשמע לכולם כי שב ממצרים:

זולתי שבט יהודה. ואף בני בנימין נכללו עמהם, על כי ירושלים עיר המלוכה היתה לנחלה לשניהם, ומפני כבוד שבט יהודה לא הוזכרו, כי אינן רק טפלים להם:

כג

ויתר העם. כי רבים משאר השבטים התגררו בנחלת יהודה ובנימין:

כד

כי מאתי. בהשגחה בא הדבר, ולא במקרה:

כה

ויבן. להיות עיר מבצר, להשגב בה:

כו

עתה תשוב. רצה לומר: מהרה ובזמן קרוב:

כז

אם יעלה. כשיעלה העם הזה וכו':

ושב לב. לאהבו ולחפוץ בו, בראותם כי לו לבדו הרשות לשבת בעזרה, ולא לזולתו:

ושבו אל רחבעם. להיות הוא עליהם למלך:

כח

ויועץ המלך. עם יועציו:

רב לכם. רצה לומר: מרחק רב לכם הדבר, מאשר תעלו עד ירושלים:

הנה אלהיך ישראל. פיתה אותם לאמר אשר השכינה תשרה על עגלי הזהב, וכאשר טעו מאז בהעגל שעשה אהרן לזה אומר בהלשון הזה עצמו, כמו שנאמר (שמות לב ח): אלה אלהיך ישראל וכו':

ל

לחטאת. עם כי מתחלה לא היתה הכוונה לשם עבודת כוכבים ומזלות, אולם בהאריך הזמן חטאו בהם, ועשום לעבודת כוכבים ומזלות ממש:

עד דן. הרחיקו ללכת עד דן שהיתה בסוף הגבול, וכאומר הנה מתחילה פיתם בעבור מרחק הדרך לירושלים, ובסוף הרחיקו ללכת אל העגל אשר בדן:

לא

בית במות. עשה בדן בית להעמיד בו מזבחות:

מקצות העם. ממקצותם, יהיה מי שיהיה:

לב

כחג אשר ביהודה. לעשות בו כמצות חג הסכות הנעשה ביהודה, בט"ו לחודש השביעי:

ויעל. העלה עולות על המזבח:

כן עשה וכו'. כמו שעשה בדן, כן עשה בבית אל:

והעמיד וכו'. לעשות עבודת המזבח:

אשר עשה. מקצות העם:

לג

ויעל. העלה עולות כמו בדן:

אשר בדא מלבו. אשר המציא ממחשבות לבו, אשר לא כדת:

ויעל וכו' להקטיר. ירבעם בעצמו עלה להקטיר את הקטורת, אבל שאר הקרבנות העלו כהני הבמות במצותו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף