מצודת דוד/מלכים א/ו
< הקודם · הבא >
הפטרת תרומה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
למלוך שלמה. חוזר הוא על שנה הרביעית:
ויבן. התחיל לבנות:
ב[עריכה]
והבית. בו כלול ההיכל עם בית קדש הקדשים:
ארכו. ממזרח למערב:
ג[עריכה]
על פני היכל. למזרחו של ההיכל:
ארכו. מדה המרובה נקרא אורך, עם שהיא מצפון לדרום:
על פני רוחב. אורך האולם מול רוחב ההיכל עשרים מול עשרים:
על פני הבית. נמשך כלפי המזרח:
ד[עריכה]
שקופים אטומים. רוצה לומר: סתומים במחיצה בהירה, כזכוכית וכיוצא, להשקיף דרך שם, ועם כי היו סתומים:
ה[עריכה]
על קיר הבית. רוצה לומר: נסמכות ונשענות אל קיר הבית:
יציע סביב. וחוזר ומפרש לקירות הבית, אשר המה סביב ההיכל מצפון ומדרום, ואשר המה סביב הדביר מצפון וממערב ומדרום, אליהם סמך מעשה הצלעות בכל סביבם:
ו[עריכה]
היציע התחתונה. היציעים ההם אשר היו סביב בשלשת הרוחות, היו משולשים, תחתים ושנים ושלישים, תקרות התחתים היו רצפות השניים, ותקרות השניים היו רצפות השלישים וכאשר בנו בנין כותלי הבית, פחתו אמה מעובי הכותל בכלות חמש אמות מהארץ, ועל כניסת האמה ההיא, הניחו קורות תקרת התחתיים, שהם רצפת השנים, אם כן נתרחבו השנים אמה אחת, של כניסת הכותל, וכמו כן פחתו אמה, בכלות עשר אמות, ועל כניסת האמה ההיא הניחו קורות תקרת השנים, שהם רצפת השלישים, אם כן נתרחבו השלישים עוד אמה על השנים, וכן פחתו אמה בכלות חמשה עשר אמות, להניח על כניסת האמה קורות תקרת השלישים, וזה שאמר: כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה, ורוצה לומר: לכותלי הבית מצד החוץ, היה מגרע מן העובי מול כלות גבהי כל שורה משורות היציעים, בכדי להניח קורות תקרת היציעים על כניסת האמה האמור:
לבלתי אחז. רוצה לומר: לבל עשות כדרך הבנאים, הבונים בנין נמוך נשען לגבוה ממנו, אשר דרכם לעשות חורים ונקבים בבנין הגבוה, להכניס ולאחוז בו קורות תקרת בנין הנמוך:
ז[עריכה]
והבית בהבנותו. בא ליתן טעם למה עשה המגרעות ולא בנאוה כדרך הבנאים, ואמר שהבית במקום שבנאוה נבנה מאבן שלמה, כמו שהסיעם והביאם מההר, כי לא חפץ להביא במקום הבנין דבר בלתי נשלם, ולזה נחצב כל אבן בהר בשלימותה ובמדה הנרצה, ולא נעשה בהם עוד מלאכה במקום הבנין, ולא היה אם כן נשמע שם קול מקבות וגרזן, כי לא נעשה שם דבר, כי אם הנחה לבדה, ואם היו בונים כדרך הבנאים לעשות נקבים, היה אם כן בהכרח לעשות מלאכה במקום הבנין:
ח[עריכה]
פתח הצלע התיכונה. אשר עלו דרך בה אליה מן התחתונה, עמדה לרוח הדרומי מהבית, רוצה לומר: בהצלע אשר עמדה בעבר הדרומי:
ובלולים. בדרך מדרגות עמוד, אשר עמדה בחלל התחתונה, עלו להפתח ההיא:
ומן התיכונה. ובדרך זה עלו מן התיכונה אל השלישים, כי עמד העמוד בחלל התיכונה, ובה עלו אל הפתח הפתוח מהתיכונה להשלישים:
ט[עריכה]
את הבית. את קירות ההיכל:
ויספון. כסה את הבית בתקרה חקוקה ומצוירת גבים, לנוי ולפאר, וממעל לה עשה עוד תקרה מארזים סדורות, להיות מחוזק לדריסת רגלי העולים לראות בדקי הבית:
י[עריכה]
על כל הבית. נשען אליה בכל שלש הרוחות:
קומתו. קומת של כל אחד ואחד:
ויאחז את הבית. היציעים ההם אחז עם הבית בעצי ארזים, והם קורות התקרות אשר הונחו על המגרעות:
יב[עריכה]
הבית הזה וגו'. רוצה לומר עם היותך בונה אותה בהיפה בהבנינים, מכל מקום לא אשרה בו שכינתי, כי אם תלך בחוקותי וגו':
והקימותי. אז אקיים דברי, שהבטחתי להשרות בה השכינה:
יד[עריכה]
ויכלהו. למעלה אמר שכלה קירות הבית, וכאן אמר שכלה התקרה:
טו[עריכה]
ויבן את קירות וגו'. לפי שכל הבית היה בה טוח זהב מבפנים, ואי אפשר לטוח הזהב על האבנים, ולזה חפה את הקירות מבפנים בצלעות ארזים, ועליהם הטיח את הזהב:
קירות הספן. הוא התקרה העשוי גבים גבים:
את קרקע הבית. להיות לה לרצפה:
טז[עריכה]
ויבן את עשרים אמה. רוצה לומר: חלל העשרים אמה שהיה בסוף הבית למערבה, בנה גם אותה בצלעות ארזים, מהקרקע עד קירות הסיפון, כמו ההיכל:
ויבן לו מבית לדביר. עכשיו בא לומר מה שהיה משמש אותו החלל, ואמר שמבית לדביר, רוצה לומר: מבפנים להמחיצה, בנה להיות קודש הקדשים:
יז[עריכה]
לפני. למזרחו של בית קודש הקדשים:
יח[עריכה]
וארז וגו'. רוצה לומר: צלעות הארז אשר היו מחפים את הבית מבפנים, מלאכת ציורם היה צורות פקעים ופטורי צצים:
הכל ארז. כל הבית חפה ארז על האבנים של הכותלים:
יט[עריכה]
ודביר בתוך הבית. בחלל הבית עשה מחיצה מפסקת, ומבפנים לאותה מחיצה הכין לתת שם את הארון, והוא בית קודש הקדשים:
כ[עריכה]
ולפני הדביר. החלל הפנימה לה לצד המערב:
ועשרים אמה קומתו. ולמעלה (פסוק) אמר:
שלשים אמה קומתו, כי ההיכל לבד היתה שלשים אמה, אבל עליית בית קודש הקדשים היתה נמוכה משל היכל י' אמות. ורבותינו ז"ל אמרו (בבבא בתרא צח ב): שחושב כאן משפת כרובים ולמעלה, שהיו קומתן י' אמות כמו שנאמר למטה (פסוק כג):
ויצפהו זהב סגור. חזר וכתבו, לומר שזהב הצפוי היה זהב סגור:
ויצף מזבח ארי. זהו מזבח הקטורת, ועשאו מאבנים, וארז ממעל, ועל הארז צפהו זהב, והיה אם כן מעשה המזבח דומה למעשה קירות הבית, ולזה סמכו כאן:
כא[עריכה]
ויצף שלמה וגו'. בא לומר שזהב צפוי ההיכל הנעשה בפנים, היה זהב סגור, כמו של בית קדשי הקדשים:
ויעבר. עשה בריחים משלשלאות זהב לפני המחיצה:
ויצפהו. על המחיצה יאמר:
כב[עריכה]
ואת כל הבית. בא לומר שהכל חפה, ואף התקרה שלא הוזכר למעלה:
וכל המזבח. בכל ששת השטחים:
אשר לדביר. העומד סמוך להדביר:
כג[עריכה]
ויעש בדביר. בחלל בית קודש הקדשים:
קומתו. קומת כל אחד, והכרובים ההם עמדו בארץ (סוכה ה ב):
כד[עריכה]
כנף הכרוב. רוחב הכנף מצפון לדרום:
השנית. מוסב על הכנף:
כה[עריכה]
הכרוב השני. רוחב כנפי כרוב השני ואם כן ארבעת הכנפים מלאו כל רוחב חלל בית קודש הקדשים:
כו[עריכה]
קומת וגו'. רוצה לומר: כמו שקומת הכרוב האחד היה עשר אמות, כן קומת הכרוב השני:
כז[עריכה]
הבית הפנימי. זהו בית קודש הקדשים:
ויפרשו. רוצה לומר: עשאום פרושים:
אל תוך הבית. אשר אל אויר חלל הבית:
כנף אל כנף. כנף כרוב האחד, בכנף כרוב השני:
כט[עריכה]
קירות הבית. הם הצלעות שבפנים:
מסב קלע. מסובב בציורים, וחוזר ומפרש מה היו הציורים, ואמר שהיו פתוחי ציורי כרובים וגו':
מלפנים ולחיצון. לבית קודש הקדשים ולהיכל:
ל[עריכה]
צפה זהב. על רצפת צלעות הברושים:
לפנימה ולחיצון. לבית קודש הקדשים ולהיכל:
לא[עריכה]
ואת פתח הדביר. ולפתח העשויה בהמחיצה המפסקת בין ההיכל לבית קודש הקדשים:
עשה דלתות. שתים היו, האחת בהמזוזה מזה, והאחת מזה, וכל אחת כדי רוחב חצי חלל הפתח:
האיל מזוזות חמשית. רוצה לומר: עמודי המזוזות היו בני חמש צלעות, ולא מרובעות כדרך רוב המזוזות:
לב[עריכה]
ושתי דלתות וגו'. רוצה לומר: אותן שתי הדלתות מעצי השמן, העשויות לפתח הדביר, הן היו קלע, ומצויר עליהם צורת כרובים וגו':
צפה זהב. על הדלתות:
וירד על הכרובים וגו'. צפוי הזהב היה מרדד על הצורות, להיות שוקע במקום שקועו, ובולט במקום בליטתו, באופן שלא יבטל צפוי הזהב את צורות הציורים, אבל יהיו נראים כשהם מצופים זהב:
לג[עריכה]
מאת רבעית. מרביעית, וכן (ירמיהו ב לז) מאת זה תצאי שהוא כמו מזה. ורוצה לומר: שעשה המזוזות האלה מרובעות, בני ארבעה צלעות, לא כמזוזות של בית קודש הקדשים:
לד[עריכה]
ושתי דלתות. של ההיכל, היו מעצי ברושים, והיו בתמונת דלתות בית קודש הקדשים, האחת קבועה בהמזוזה מזה, והאחת מזה, ובכל אחת כחצי רוחב חלל הפתח:
שני צלעים הדלת האחת. שני עברי הדלת האחת, מזה ומזה היה מצוייר מעשה גלילים, רצה לומר: אופנים:
ושני קלעים. רצה לומר:
וכן שני עברי הדלת השנית, היה מצויר מעשה גלילים. או רצה לומר: ושני ציורים היו להדלת השנית מזה ומזה, והיו מעשה גלילים, והכוונה יהיה לאחדים עם הפירוש הראשון:
לה[עריכה]
וקלע כרובים. עוד צייר עליהם כרובים וגו':
מישר על המחוקה. היה מרדד את הזהב, להיות מיושר ושוה על חקיקת הציורים אשר על הדלתות, להיות שוקע במקום שקועו, ובולט במקום בליטתו, לבל יבטל הזהב צורות הציורים, אבל יהיה נראה זהב:
לו[עריכה]
החצר הפנימית. זה עזרת כהנים: שלשה טורי גזית: שלשה שורות זה על גב זה, בנה באבני גזית, ועליהם שורה הרביעית, בנה מארזים כרותות ומחוטבות ביותר, וכסדר הזה בנה אותו עד כלות גבהי הכתלים:
לז[עריכה]
בשנה הרביעית. למלכות שלמה:
יוסד. הונח היסוד:
לח[עריכה]
לכל דבריו. כל הדברים הנצרכים בו:
ולכל משפטיו. היא היא, וכפל הדבר במילות שונות:
ויבנהו שבע שנים. רצה לומר:
שבנה כל שבעת השנים, ולא הפסיק זמן מה ולא חש למנות החדשים היתרים על שבעת השנים. או רצה לומר: שבנה רק שבע שנים שלמות, כי במשך זמן הבנין, חדל לבנותו בשעור החדשים העודפים על שבעת השנים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |