מצודת דוד/ישעיה/יג
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
משא בבל. זו הנבואה על בבל:
ב[עריכה]
על הר נשפה. הרימו נס על הר גבוה שיהא נראה למרחוק וקראו בקול רם לאנשי פרס ומדי:
הניפו יד. לרמז להם שימהרו ללכת ויבואו בפתחי נדיבי בבל:
ג[עריכה]
צויתי. הערתי לבם:
למקודשי. הם פרס ומדי שזמנתים לכך:
לאפי. לעשות בבבל חרון אפי:
עליזי גאותי. להיות שמחים בגאותי שהתגאה על בבל על ידם:
ד[עריכה]
קול המון. קול הומיה נשמע בהרים דמות קול עם רב והוא קול שאון ממלכות פרס ומדי הנאספים יחד:
מפקד. המקום יצוה לספור אנשי צבא המלחמה כדרך שעושה אוסר המלחמה ר"ל יצליחו במלחמה כאלו המקום יהיה אוסר המלחמה:
ה[עריכה]
מקצה השמים. אמר דרך הפלגה:
ה' וכלי זעמו. כאלו יבוא ה' להיות אוסר המלחמה וכלי זעמו עמו והם חיל פרס ומדי:
לחבל. להשחית כל ארץ בבל:
ו[עריכה]
הילילו. כאלו לבבל יאמר שיעשו יללה כי קרוב יום הפורעניות הבא מה' לא במקרה:
כשוד משדי יבוא. רצה לומר תהיה גדולה וקשה כדרך השוד הבא משדי בעל היכולת:
ז[עריכה]
כל ידים. כל ידי אנשי בבל יהיו רפוים מרוב אימה וכל לבב אנשיהם ימס:
ח[עריכה]
ונבהלו. יהיו בהולים ופחודים:
יאחזון. יאחז אותם צירים וחבלים וכאשת לידה יחילון:
איש אל רעהו. בני בבל יתמהו זה מול זה על הצובאים עליהם כי יהיו פניהם צהובים כלהבת אש:
ט[עריכה]
אכזרי. היום ההוא יהיה יום אכזרי ויהיה עוד עמו עברה וחרון אף:
הארץ. ארץ בבל:
וחטאיה. אנשים החוטאים:
י[עריכה]
לא יהלו אורם. מרוב הצרה ידמה להם שאין אורם מזהיר:
בצאתו. עם כי אז נרגש ביותר הבהקת אורו:
יא[עריכה]
ופקדתי על תבל רעה. אזכור על ארץ בבל את הרעה שעשו לישראל ואשלם להם גמולם:
ועל רשעים. על אנשי בבל אזכיר עונה:
יב[עריכה]
אוקיר. אז אשים בן אנוש יותר יקר מפז כי האויב לא יקח פז מחירו לבל יהרגנו:
ואדם וכו'. וכפל הדבר במ"ש:
יג[עריכה]
על כן. בעבור הרעה הבאה על בבל ארגיז צבא השמים:
ותרעש הארץ. מחרדת מפלת בבל ירעשו יושבי הארץ ביום בוא עברת ה' וחרון אפו:
יד[עריכה]
והיה וכו'. בבוא הרעה על בבל אז העם הנכרי אשר בבבל יהיה כצבי המודח ממקומו על ידי רודפים שהוא רץ מפניהם בכל כוחו כן אשר בבבל מעם אחר יצאו בחיפזון מתוכה איש אל עמו וכו' ולא ישובו עוד כצאן הנדחה מהעדר ואין מי מקבצם:
טו[עריכה]
כל הנמצא. כי כל הנמצא בתוכה ידקר בחרב ואם הוא מעם נכרי:
וכל הנספה. כל הנוסף על בני העיר להיות עמהם יפול בחרב והוא כפל ענין במ"ש:
טז[עריכה]
ועולליהם. קטניהם יתבקעו לעיניהם ואין לאל ידם למחות:
ישסו בתיהם. יבוזו וישללו בתיהם ויאנסו נשיהם:
יז[עריכה]
את מדי. לפי שהוא אכזר ביותר לזה הזכיר אותו לבדו:
לא יחשבו. לקחת בפדיון נפש:
וזהב. ואף זהב לא יחפצו בו:
יח[עריכה]
וקשתות. הקשתות של אנשי פרס ומדי תבקענה את נערי בבל בחיציהם אשר יורו עליהם:
ופרי בטן. עוללים דקים:
על בנים. ר"ל בנים קטנים:
יט[עריכה]
צבי ממלכות. אשר היא תאר כל הממלכות:
תפארת. אשר היא תפארת לבני כשדים אנשיה כי היו מתפארים ומתגאים בה:
כמהפכת. בבוא עתה תהיה כמהפכת אשר הפך ה' את םדום וכו':
כ[עריכה]
לא תשב. לא תהיה מיושבת עד עולם ולא תשכון לא תהיה שכונה מבני אדם עד סוף ימי הדורות וכפל הדבר במ"ש:
ולא יהל. אף הערבי השוכן באהלים על פני השדה לא יטה שם אהלו לגודל השממון:
לא ירביצו שם. את מקניהם:
כא[עריכה]
ורבצו שם. לגודל השממון ירבצו שם חיות היער:
כב[עריכה]
וענה. כל אחד מהציים תצעק בהארמונות והתנים יצעקו גם המה בהיכליהם שהיו מתענגים בהם (דרך הציים והתנים לצעוק בתמידות):
וקרוב. הזמן קרוב לבוא עליה עת הפורעניות ימי שלותה לא יהיו נמשכין לזמן מרובה וכפל הדבר במ"ש לחוזק הענין:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |