מצודת דוד/יחזקאל/כה

מצודת דוד ‏ יחזקאל כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

שים פניך. סבב פניך אל מול בני עמון:

ג

יען אמרך האח. ר"ל בעבור ששמחת על מקדשי אשר נתחלל להמסר ביד העכו"ם:

ד

לבני קדם. הם פרס ומדי היושבים במזרחה של בני עמון במקצוע מזרחית צפונית:

וישבו. ר"ל לא יבואו רק לשלול שלל וללכת וכדרך שעשה נ"נ אלא יתעכבו שמה ויעמידו בך ארמנות ומשכנות ויאכלו פרי ארצך וישתו חלב צאנך:

ה

את רבה. היא עיר המלוכה:

לנוה גמלים. כי יחרבו אותה ויעמידו שם גמלים:

ואת בני עמון. ר"ל שאר ערי בני עמון:

כי אני ה'. הנאמן לשלם גמול:

ו

מחאך יד. בעבור שהכית כפך זה לזה בדרך שמחה:

ורקעך בתל. בעטת ברגל בארץ כי אז נראה כאלו מרקע ומרדד הארץ וגם הוא ענין שמחה ועם כי אמר למעלה הכה בכפך ורקע ברגלך (לעיל ו) על ענין צער ואבל הנה יש דברים שעושים לאבלות ולשמחה ואין עניינם שוה וכמו שמביאים חלילים למת ולכלם:

ותשמח בכל שאטך בנפש. שמחת בכל הבזיון שלך שבזית בנפשך את אדמת ישראל:

ז

נטיתי את ידי. להכות בך:

מן העמים. ר"ל לא תהיה נחשבת עוד לעם בין האומות:

והאבדתיך מן הארצות. כפל הדבר במ"ש:

אשמידך. מכל וכל לבל תשוב לקדמותך:

כי אני ה'. הנאמן לשלם גמול:

ח

ככל הגוים. כמו שכל העובדי כוכבים היו נעזבים להנהגת מערכות השמים כן גם בית יהודה ואין דבקה בהם השגחת ה' יותר מבכל העובדי כוכבים וכאומר ולכן נמסרו ביד נ"נ כיתר העובדי כוכבים ולא האמינו שבגמול עונם נמסרו:

ט

את כתף מואב מהערים. את עבר מואב מן הערים ולתוספת ביאור אמר מעריו מקצהו ר"ל אפתח ערי מבצרי מואב העומדים בקצה גבולו המונעים את האויב לבוא בארצו וכאשר יפתחו שערי הערים ההם יבוא האויב בארצו לכל אשר יתאוה:

צבי ארץ. ר"ל הערים שהם חמדת והדר ארצו ושמותם בית הישימות וכו' כי הם ערי המבצר שבקצה גבול מואב:

י

לבני קדם. ר"ל את הערים ההם אפתח לבני קדם הם פרס ומדי בעת ילכו על בני עמון ואתן אז את בני עמון להם למורשה באופן שלא תזכר עוד בני עמון בין העובדי כוכבים כי ישמדו מכל וכל:

יא

ובמואב. רצה לומר ואז גם במואב אעשה שפטים כי יהיו נמסרים גם המה ביד בני קדם ואז ידעו שאני ה' הנאמן לשלם גמול:

יב

יען עשות אדום. בעבור עשות מה שעשה בעת נקמתי נקם אל בית יהודה בעת שגלו מארצם ודבר המעשה הוא מה שנאמר ביום עמדך מנגד וכו' (עובדיה א) וכל הענין:

ויאשמו אשום. בהם ועשו נקמה למסרם ביד האויב כמ"ש שם:

יג

ונטיתי ידי. להכות בה:

והכרתי וגו'. כי תהיה שממה:

מתימן. מפאת הדרום תתחיל החורבן וכאלו אמר שהכל תחרב מפאת הדרום עד א"י העומדת בצפונה:

ודדנה. אנשי עיר דן והוא עיר גדולה בארץ:

יד

ונתתי וגו'. ר"ל עוד יבוא זמי שאנקם בעמלק ביד עמי ישראל ועל הר שעיר וזה יהיה לעתיד וכמ"ש ועלו מושיעים וכו' (שם):

ועשו. ישראל יעשו בה כפי אפי וחמתי עליה:

וידעו. אז ידעו שהיא נקמתי ולא בא במקרה:

טו

יען עשות. בעבור שעשו פלשתים עם ישראל כאדם הנוקם מן האויב וזהו מה שנאמר וגם וכו' וכל גלילות פלשת וכו' אשר את כספי וזהבי לקחתם וכו' (יואל ד':ה') וכל הענין:

וינקמו נקם. עשו נקמה בבזות אותם בנפשם להיות הם למשחית לישראל כאלו היה איבת עולם ביניהם כאלו הרעו להם מעולם:

טז

נוטה ידי. להכות בם:

את כרתים. שם משפחה גדולה מפלשתים וכן גוי כרתים (צפניה ב':ה') ועל שאמר והכרתי אמר כרתים והוא לשון נופל על לשון:

שארית וגו'. ר"ל אף שארית לא ישאר מפלשתים היושב על שפת הים:

יז

בתוכחות חמה. בעונש יסורים הבאים בחמה גדולה:

בתתי. בעת אתן בם נקמתי אז ידעו שאני ה' הנאמן לשלם גמול:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף