מצודת דוד/יחזקאל/כב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת אחרי למנהג ספרד ותימן פסוקים א-טז הפטרת קדושים למנהג אשכנז פסוקים א-טז

מצודת דוד ‏ יחזקאל כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

התשפוט. בה"א השאלה ר"ל האם רוצה אתם להתוכח עם אנשי עיר הדמים השופכת דם אנשים נקיים:

והודעתה. אז הודע להם בהויכוח את כל תועבותיה:

ג

עיר שופכת דם. ר"ל זאת העיר שבעבור שהיו אנשיה שופכים דם בתוכה סבבה לבוא עתה וזמן תשלום גמולה:

ועשתה. ועוד עשתה עליה דברים תועבים ומאוסים כגלל של רעי למען טמא את העיר הזאת להרחיקה מעל פניו:

ד

אשמת. נעשית בעלת אשמה:

טמאת. את העיר:

ותקריבי ימיך. בעצמך הקרבת ימי הגמול והתשלומין:

ותבא וגו'. כפל הדבר במ"ש:

על כן. בעבור עונך מסרתיך אל העמים שיחרפו אותך וילעגו בך:

ה

יתקלסו בך. ילעגו עליך:

טמאת השם. אתה ישראל שטמאת שמך בעשות מעשים כאלה ואתה בעלת רבת המהומה הנשמע מצעקת יללת הנעשקים בך:

ו

איש לזרועו. הנשיאים היו בך כ"א לפי כח זרועו ומבלי מעשה היושר:

למען שפך דם. עם כח הזרוע:

ז

לגר עשו בעושק. ר"ל כל מה שעשו עם הגר עשו בעושק ובגזל:

ט

למען שפך דם. כוונת הרכילות היה למען ימות את הנאמר עליו:

ואל ההרים. בההרים אכלו מתקרובות העבודת גלולים הנזבחים שמה:

י

ערות אב וגו'. ר"ל נאפו עם אשת אביהם:

טמאת הנדה. ר"ל הנד' בטומאתה אנסו למשכב הזנות:

יא

את אשת רעהו. עם אשת רעהו עשו תועבה לזנות עמה:

בזמה. במחשבת זנות ורשע:

ענה בך. אנסה לזנות:

יב

למען שפך דם. כי מפני השוחד הרגו נפשות נקיים:

נשך ותרבית. לשון נשך אמור בכסף תרבית באוכל:

ותבצעי רעיך. עם העושק שעשקת העשרת את רעיך העובדי כוכבים להיות בעזרתך מול האויב ואותי שכחת ולא בטחת בי:

יג

הכיתי כפי. זה בזה דרך צער על הגזל אשר עשית ועל הדם הנקי הנשפך בתוכך:

יד

היעמוד לבך. על עמדה להתחזק:

אם תחזקנה ידיך. לעשות גבורות במלחמה בעת בוא הימים ימי הגמול אשר אני עושה עמך:

ועשיתי. נכון הדבר בידי כאלו כבר עשיתי:

טו

והתימותי. בזה אמרק ואכלה טומאתך ממך:

טז

ונחלת בך. תהי מחוללת בעוונך בפני העובדי כוכבים ואז תדע שאני ה' הנאמן לשלם גמול:

יח

לסיג. מתחלה כשהוצאתים ממצרים היו משובחים ככסף וכאשר נתתים בכור ר"ל כאשר הבאתים אל הארץ נהפכו להיות סיג כי קלקלו מעשיהם:

כולם. כל בית ישראל נעשו בתוך הכור נחושת או בדיל וכו' ר"ל כולם קלקלו בארצם עם כי יש התחלפות מה ברשעם בפחות ויתר מ"מ כולם היו כסיגים אל מול הכסף אין אחד בהם מיישר דרכו כאשר מתחלה:

יט

אל תוך ירושלים. להנתיך אתכם שמה כאלו הוא הכור:

כ

קבוצת כסף. כמו שמקבצים כסף ונחשת וכו' המעורבים זה בזה אשר יקבצו אותם לאספם אל תוך הכור לנשב עליו אש להבעירו למען יותך הכל וישרף וישאר הכסף מזוקק ונקי כן אקבוץ אתכם באפי ואניח אתכם בתוך העיר ואתיך אתכם להיו' נמסים ונמקי' בצרות המצור:

כא

וכנסתי. אל תוך העיר וכפל הדבר במ"ש:

ונפחתי. אנשב עליהם באש עברתי ר"ל בכל פעם אגדיל הצרה ותהיו נמסים בתוכה:

כב

כהתוך כסף. כמו התכת הכסף בתוך הכור בן תותכו בתוך העיר בצרות המצור:

וידעתם. אז תדעו שאני ה' שפכתי חמתי עליכם ובגמול בא ולא במקרה:

כד

אמר לה. על ירושלים:

לא מטוהרה היא. לא עשית תשובה לטהר עצמך מן עוונך לכן לא ירד בה הגשם ביום זעם ה' וחרון אפו וכמ"ש וחרה אף ה' וכו' ולא יהיה מטר (דברים יא):

כה

קשר נביאה. בתוך העיר יש קשר נביאי השקר המתנבאים על השלום:

כארי שואג. כמו הארי השואג בקול להטיל אימה ואח"ז טורף טרף כן המה מבהילי האנשים בקולם ודבריהם ובזה הם מסיתים וטורפים אותה מן העולם:

נפש אכלו. אוכלים הנפשות ולוקחים מהם החוזק והיקר ומרבים האלמנות כי יהרגו אנשיהם ר"ל הם מסבבים כל אלה כי בהשענם על דבריהם ימאנו לעשות תשובה ובאה הפורעניו' בעוונם:

כו

חמסו תורתי. הסירו תורתי מהם כי לא למדו עמהם ועל הכהנים ללמד התורה כמ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב':ז'):

ויחללו. בזו קדשי ולא עשו הבדל והפרש בין דבר קדש לדבר חולין:

לא הודיעו. ההבדל שביניהם:

ומשבתותי. ומחלול השבתות העלימו עין ולא מיחו בהמחללים אותם:

ואחל בתוכם. נעשיתי ביניהם מחולל ולא מקודש:

כז

שריה. השרים אשר בקרבה המה כזאבים כי יטרפו טרף לשפך דם לאבד נפשות למען יגזלו מהם את העושר:

כח

ונביאיה. נביאי השקר:

טחו להם תפל. על הכותל שעשו טחים טיט תפל שאינו מתוקן כהלכתו לייפות הכותל ולהחליקו ר"ל מייפים נבואת שקריהם במליצה נאותה ומזויפת להיות מקובל על הלב:

חוזים שוא. מתנבאים בשוא ומגידים להם קסמים בכזב:

אומרים. בדבריהם אומרים בשם ה' כה אמר ה' אבל ה' לא דבר בם והמה מכחשים:

כט

עשקו עושק. זה עושק הגוף במכות וכדומה:

הונו. עם כי מהראוי לתת להם צדקה הם לא נתנו ועוד לקחו משלהם:

ואת הגר עשקו. עם כי ראוי לאהבו:

בלא משפט. כל אלה נעשה בסבת העדר המשפט ואיש כל הישר בעיניו יעשה:

ל

ואבקש מהם. בקשתי ביניהם איש גודר גדר הפרצה לבל יבוא האויב העירה או מי לעמוד בפרץ לבלי תת לבוא ר"ל בקשתי מי מחזיר את ישראל בתשובה או מי עומד בתפלה לפני עליהם לבל אשחיתם והנה לא מצאתי:

לא

ואשפוך. לכן אשפוך עליהם זעמי ואכלם באש עברתי וגמול דרכם אתן בראשם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף