מצודת דוד/יהושע/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


חנוכת התורה
טעמא דקרא
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים


הפטרת א' פסח
פסוקים ב-טו
(ממשיך בפ"ו)
(בקצת קהלות מתחיל בפ"ג)

מצודת דוד יהושע ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה | עריכת קוד מקור]

ולא היה וכו'. אמר בדרך הפלגה וגוזמא, כאלו הלך מעמם רוח החיוני לגודל הפחד:

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ושוב מול וכו' שנית. אמר 'שנית', כי גם בליל צאתם ממצרים נמולו כל ישראל יחד, כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (במדבר רבה יא ו):

ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

אל גבעת בגבעת הערלות, ונקרא שם המקום על שם המאורע:

ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

וזה הדבר. רצה לומר, זה היה הסיבה אשר יהושע לבד מל את כל העם, ולא מלו אז זה את זה, כי איך יתכן שלא ימצא בהם מי יודע למול:

כל העם. רצה לומר, כי כל העם היוצא ממצרים, שהיו נמולים וראוים למול, הלא הם מתו במדבר, ואינם למול לזולתם:

ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כי מולים היו. רצה לומר, כי לבד העם היוצאים היו נמולים, אבל לא הילודים במדבר ולא היו הם אם כן ראוים למול:

ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עד תום וכו'. ואם כן, לא היה מי מהנמולים להיות ראוי והגון למול זולתו:

אשר נשבע. אשר בעבור זה נשבע ה' להם לבלתי וכו':

ז[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקים תחתם. אשר הקים תחתם:

אותם מל יהושע. ולא נמולו עד אז כי ערלים היו עד הזמן ההוא, כי היוצאים ממצרים לא מלו בניהם בהיותם בדרך, ולא היו אם כן נמולים להיות הגון וראוי להמול זולת יהושע:

ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

היום גלותי. עתה העברתי מעליכם מה שהיו המצרים מחרפים לאמר, הלא הם ערלים כמונו, וחרפה יחשב לישראל, כמו שכתוב (בראשית לד יב) כי חרפה היא לנו:

י[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערב. אחר חצות היום קרוי ערב, כי אז נוטה החמה לבית מערב:

יא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ממחרת הפסח. ממחרת יום א' של פסח, שהוא זמן הקרבת העומר, וקרבו העומר, והדר אכלו:

יב[עריכה | עריכת קוד מקור]

וישבות המן. אף כי מיום מיתת משה בשבעה באדר פסק המן מלירד, מכל מקום היו נזונים בנס ממן שבכליהם, ובאכלם מעבור הארץ לא מצאו עוד:

ויאכלו. התחילו לאכול:

יג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביריחו. רצה לומר, בגבול יריחו:

הלנו. בה"א השאלה, לומר אם באת לעזור לנו מול האויב, או לעזור להאויב:

יד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויאמר לא. רצה לומר, לא באתי לעזור לאויבי ישראל, כי אני שר של ישראל הקרואים צבא ה', ומה שלא ראיתני עד הנה, הוא בעבור כי עתה באתי, ולא מאז:

מה אדוני מדבר. רצה לומר דבר דבריך והנני לקיימם כהעבד המקיים דברי האדון:

טו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קדש הוא. ומהראוי לעמוד עליה יחף:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף