מצודת דוד/דברי הימים א/כט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דודTriangleArrow-Left.png דברי הימים א TriangleArrow-Left.png כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

אחד. כאומר ואיך יוכל אחר לאסוף הון רב כ"כ לבנות בית לה':

בחר בו אלהים. ואף בו בחר למלוך על ישראל ויטרד מאד בדבר המלוכה:

נער ורך. והוא נער בשנים ומעונג ביותר ולא נסה לטרוח הרבה:

כי לא לאדם. לא בעבור צורך אדם נעשה הבית כ"א לה' וא"כ מהצורך לפארו מאד:

ב[עריכה]

וככל כחי. כאומר והנה אני עשיתי מה שעלי ובכל כחי הכינותי וכו':

הזהב לזהב. הזהב הכינותי על כלי הזהב וכן כולם:

ומלואים. כן יקראו אבני יקר ע"ש שממלאים את הגומא העשוי במשבצות להושיב בו האבן:

ג[עריכה]

ברצותי. בעבור שאני מרוצה וחפץ בבית ה' הנה יש לי עוד סגולה מיוחדת מזהב וכסף נתתי גם אותה לבית ה':

למעלה מכל וכו'. ר"ל נוסף על כל אשר הכינותי מאז לבהמ"ק:

ד[עריכה]

שלשת אלפים. ר"ל וזהו חשבון הסגולה שלשת אלפים וכו':

לטוח וכו'. חוזר הוא על הזהב כי לא טחום בכסף, ורז"ל אמרו שהכסף האמור כאן ר"ל זהב טוב המכסיף כל הזהבים (ה) לזהב לזהב. את הזהב לכלי הזהב וכו':

ולכל מלאכה וכו'. ואת כל דבר הנצרך למלאכה הלא המה מסורים ביד החרשים:

ומי מתנדב. אמר אל העומדים לפניו מי בכם מתנדב מה לחנך את ידו היום בתת נדבה לה' וכאומר מעתה התחילו להתנדב על בנין הבית:

ו[עריכה]

שרי האבות. הם ראשי האבות האמור למעלה:

ולשרי. ואת השרים הממונים על מלאכת המלך הם שרי הרכוש האמור למעלה:

ז[עריכה]

ואדרכונים. שם מטבע ידוע אצלם:

רבו. הוא עשרת אלפים ולא באו עדיין למשקל ככר:

ח[עריכה]

והנמצא. ואשר נמצא אתו אבנים נתנו אותם לאוצר הבנין:

על יד יחיאל. על ידו מסרו האבנים והוא הביאם אל האוצר:

ט[עריכה]

על התנדבם. שמחו על הנדבה כי היתה בלב שלם כי המתנדב ולבו בל עמו הוא נעצב על חסרון הממון:

י[עריכה]

אלהי ישראל אבינו. מלת אבינו חוזר על ישראל ולפי שיעקב היה תחלה לנודרים ובא לדבר דבריו בעבור הנדבה לזה הזכיר שם ה' על ישראל:

מעולם וכו'. מהעה"ז עד העוה"ב:

יא[עריכה]

לך וכו'. ר"ל שגדולה שאני בה והגבורה והתפארת אשר בי והנצחון שעשיתי וההוד שבי הכל המה מידך:

כי כל וכו'. מוסב על לך לומר כי כל לך אשר בשמים ובארץ:

לך וכו'. אתה הוא הממליך מלכים ואתה הוא המתנשא את כל אשר הועמד להיות לראש:

יב[עריכה]

מלפניך. ממך הם נתונים:

לכל. את כל אשר תחפוץ:

יג[עריכה]

מודים וכו'. על כל העושר הרב אשר נתת לנו:

יד[עריכה]

מי אני וכו'. ר"ל וכי עוצם ידינו גדול כ"כ לעצור כח להתחזק לאסוף הון להתנדב נדבה גדולה כזאת:

כי ממך. כל העושר הזה בא ממך והבא מידך חזרנו ונתננו לך:

טו[עריכה]

כי גרים. למול שנותיך ימי שנותינו מעטים המה כימי הגר בארץ נכריה וא"כ הוא מן הנמנע לאסוף הון רב כזה בזמן מועט בעוצם יד לולי ה' שהיה לנו:

ותושבים. ר"ל כל מה שאנחנו תושבים בעולם אין אנו תושבים אלא ככל אבותינו שהלכו להם ומתו וא"כ לגרים נחשב:

כצל. הפונה בכל עת בנטית השמש כן ימינו על הארץ בכל עת פונה ועובר מהימים הקצובים:

ואין מקוה. ואין תקוה להאדם להאריך ימיו יותר מן הקצוב:

טז[עריכה]

כל ההמון. מרבית העושר הזה:

מידך הוא. מידך באה לנו והכל שלך:

יז[עריכה]

וידעתי. אתה אלהי הן ידעתי שאתה בוחן לבב האדם לדעת מחשבתו ורוצה אתה ביושר לבב לכן התנדבתי הנדבה ההיא ביושר לבב:

ראיתי בשמחה. ראיתי אני אשר בשמחה נדרו להתנדב לך א"כ גם המה התנדבו ביושר לבב כמוני:

יח[עריכה]

שמרה זאת. זכות הנדבה ההיא שמור לעולם:

ליצר מחשבות. את פעולת מחשבות לבב עמך שהיתה במחשבה טובה ורצויה:

והכן. אמץ לבבם להפנות אליך:

יט[עריכה]

ולעשות הכל. את כל דברי התורה וכפל דברו לחזוק:

אשר הכינותי. את כל דבר הצריך על הבנין:

כא[עריכה]

זבחים. זבחי שלמים זבחו לרוב:

לכל ישראל. ר"ל כולם הביאו שלמים:

כב[עריכה]

לפני ה'. כדין בשר זבחי שלמים:

וימליכו שנית. כי בפעם הראשון כשנמלך מפני מחלוקת אדוניה כמ"ש במלכים א' לא היו אז כ"א אנשי ירושלים לכן שבו להמליכו בהקהל כל שרי ישראל:

וימשחו לה'. ע"פ מצות ה' משחוהו למלך:

ולצדוק. ואת צדוק מנו לכ"ג:

כג[עריכה]

על כסא ה'. ר"ל לעשות משפט ה':

כל ישראל. ולא היה מערער עליו:

כד[עריכה]

נתנו יד. תקעו כפם להיות תחת ממשלתו:

כה[עריכה]

לעיני כל ישראל. כולם ראו גדולתו:

הוד מלכות. ר"ל שהיה נראה בעיני כל אשר הוא הגון וראוי למלוכה מפאת עצמו:

על כל מלך. על שום מלך שהיה לפניו על ישראל:

כז[עריכה]

שבע שנים. ולא חש לחשוב עוד ששת החדשים שמלך בחברון או לפי שהיה נרדף ששה החדשים לפני אבשלום בנו ולא היה נחשב למלוכה לכן לא חשב למולם אלה ששת החדשים:

כח[עריכה]

עושר וכבוד. מוסב על מלת שבע לומר שהיה שבע עושר וכבוד:

כט[עריכה]

הראשונים. כשהיה עוד נרדף מפני שאול:

על דברי שמואל. ר"ל בספר שמואל:

ועל דברי נתן וכו'. גם הם כתבו ספרים ואינם אתנו:

ל[עריכה]

עם כל מלכותו. ר"ל שמה יסופר דברי דוד עם כל הארצות שמלך עליהם:

והעתים וכו'. עתים לטובה עתים לרעה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף