מעשה רב/ריב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
ח"ו להדליק נרות ביו"כ ע"י נכרי[1], אלא מעמידין לאמפי"ן מלאים חלב כדי שידלק עד מוצאי יו"ג, ומוטב שלא לומר שום פיוט מלומר לפני נר שהודלק ע"י נכרי.
- ↑ וכ"כ הרמ"א סי' תרי ס"ד "ואם כבו נרות אלו ביוה"כ אין לומר לגוי שיחזור וידליקם (מהרי"ל מהרי"ו). וכתב שם רבינו "ואם כו'. שבת ספט"ז ועמ"א ס"ק ד' ויש למחות [בידם שאין לו היתר כלל] וע' בשל"ה [בפרט ביום הדין], וכן עיקר" עכ"ל.
וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה מה"ק או"ח סימן לג וז"ל: "כתבו קבלתי, וע"ד תמיהתו על שנוהגין בהרבה מקומות שנכרי מדליק נרות ביוה"כ לעת תפלת נעילה. ידע מעלתו כי פה קהלתנו בעזה"י כבר נתבטל המנהג הזה וגם בהיותי בק"ק יאמפלא כשבאתי לשם מצאתי שהיו נוהגין כן ג"כ בטלתי המנהג הזה רק התרתי שיטלטל הנכרי הנרות שכבר דולקות מערב יוה"כ להעמידם מפוזרים בכל בה"כ וזהו דמותר דהוי שבות דשבות במקום מצוה. והעולם שנוהגים היתר שידליק נרות סומכים עצמם על הי"א שמביא רמ"א בסי' רע"ו ס"ב בהג"ה דאמירה לנכרי מותר אפילו במלאכה גמורה במקום מצוה, ואף שכתב רמ"א שיש להחמיר במקום שאין צורך גדול, העולם חושבים זה לצורך גדול. אבל באמת קשה מאוד ביום הקדוש הזה לכנוס בפרצה דחוקה לסמוך על דעת יחיד ואם כבר גבר החשך קודם שהתפללו הצבור נעילה בלחש אז מקרי צורך גדול והנח להם כו', אבל אם הצבור כבר התפללו ולצורך הש"ץ בודאי ימצא נר אחד בבה"כ דלוק מערב יה"כ אז בודאי יש למחות בידם ומי בקש זאת מהצבור לומר פיוטים מוטב לא יאמרו פיוטים וסליחות וישמעו מהש"ץ ולא יעשו דבר האסור לרוב הפוסקים" עכ"ל.
וכ"כ בשו"ת חת"ס ח"ו סי' פו "וכן ראיתי כל רבותי זצ"ל הגאון הפלא"ה ומורי חסיד שבכהונה הגאון מו"ה נתן אדלער זצ"ל אסרו בכח שלא להדליק שום נר בנעילת יוה"כ וכן אנו נוהגי' אחריהם בקהלתינו פה".
וע"ע בתשו' בנין עולם להגרי"א חבר או"ח סוף סי' י"ב מש"כ בזה והוסיף: וגם רבינו הגדול הגר"א ז"ל צוח ככרוכיה על המנהג הרע הזה עי"ש.