מעשה רב/רא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
שולי הגליון
|
< הקודם · הבא > |
[1]על מה שכתב רמ"א בהג"ה סי' תקנ"ז, מי שאכל בט' באב יאמר נחם בברכת המזון, כתב רבינו זצ"ל בשו"ע שלו וז"ל: למד ממ"ש ביום הכיפורים ס"ס תרי"ח, ולא דמי, דהא אמרינן בשבת שם ימים שאין בהם קרבן מוסף כו', ואין בהם הזכרה בברכת המזון, ולא דמי לחנוכה דשם משום פרסומי ניסא ואם בא כו', וגם דקביעא[2][3].
- ↑ בתומע"ר בסי' קצה.
- ↑ בדפו"ר נוספה כאן הערה מהמסדר בעל פעולת שכיר וזה לשונו: א"ה, אע"פ שי"ל דלא מקרי הזכרה אלא כשמזכיר עצומו של יום, יום חג פלוני הזה, או ר"ח או הזכרון או יום הכפורים הזה, ובחנוכה שמונת ימי חנוכה אלו ובפורים בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר כו' בשלשה עשר לחדש אדר כו', אבל נחם שלא הוזכר בו דהאי יומא קא גרים ואינו אלא תפלה ותחנונים לרחם על אבילי ציון ועל בנין ירושלים דמישך שייך כולי שתא, י"ל דלא מקרי הזכרה כלל, ונראה שאם בא להזכיר בכל השנה בתפלה וברהמ"ז נוסח נחם רשאי, שאינו אלא תוספת תפלה בברכת ירושלים, מ"מ סברת רבינו זצ"ל כיון דבירושלמי פ"ד דברכות ה"ג קרי לנוסח נחם מעין המאורע לענין תפלה, ואפשר מפני שאין לנו לקרוא את עצמנו אבילי ציון וירושלים אלא ביום ט"ב שכל מצות הנוהגות כאבל נוהגות בט"ב, ה"ה לענין ברהמ"ז מקרי הזכרה שאין להזכיר ביום שאין בו קרכן מוסף, אע"פ שבירושלמי שלפנינו איתא שם שנוי הנוסח, ודאי הנוסח המקובל לנו הוא עיקר עכ"ל.
- ↑ בישוב ד' מהרי"ל [מקור דברי הרמ"א], ראה עוד בדמשק אליעזר על ביאור הגר"א שם, ובספר באר אברהם לר"א אבלי מוילנא בליקוטי נסכא דר"א סי' יז, הובא בשמו שביאר שכוונת מהרי"ל לא משום הזכרה מעין המאורע, אלא משום ברכת אבלים, וכ"כ בחכמת שלמה לר"ש קלוגר בשם חכ"א, עי"ש מש"כ בזה, וראה עוד בהערות באר בשדה לבאר אברהם שם שהאריך בזה, והביא בשם הגאון רא"נ גרבוז שליט"א שלד' הגר"א בסי' תקנ"ט סעי' ג שבט"ב הוא כמי שמתו מוטל לפניו, ובשעה זו הרי אין ברכת אבלים כלל, עי"ש.