מעשה רב/מעשה מהגר"א
|
< הקודם · הבא > |
בעז"ה יום ד' לסדר שופטים תרכ"ו לפ"ק פה שערשאב.
שמעתי מהרבני המופלג מו"ה יהודא ליב בהרב מו"ה אברהם מקאמעניץ בהרב ר' דוב משווינצאן שדר בווילנא.
ששמעו יחד אב ובנו מהמשמש של אא"ז הגר"א ז"ל, שפעם אחת בעת שהי' הגר"א ז"ל בבית האסורים דשם, (מחמת מחלוקת הרב הגאון ר' שמואל אב"ד דשם) ומתחילה קודם שהביאו אותו להאסטראג, הי' מקודם תפוס באטוואצק, אשר תיכף שהביאו אותו לשם, נפל על פניו ארצה לבל יראה פני האנשים הנמצאים שמה, כדרכו תמיד שלא להסתכל בפני שום אדם, ואף כי שמה היו ערלים וטמאים, והתחילו הערלים דשם לשחק על שהוא שוכב על הארץ, ויתחבא מאתם אל תחת ספסל אחד.
ואח"כ לקחו אותו משם, והובילוהו להאסטראג דווילנא, ונתנו לו שם חדר מיוחד אשר ישב שמה עם הגבאי, וניתן לו רשות להביא ספרים לשם ולמד גם שם, כדרכו כל הלילה, והנה בלילה, בעת אשר היצר לו, מפני שלא הי' רוצה לישן שמה, ורצה להפיג א"ע משינתו, ביקש מהגבאי שיביא לו מעט קאווע, או שארי חמין לשתות. והשיב לו הגבאי, הלא בלתי אפשר להשיג זאת, כי הלא החומה גבוהה ודלתים ובריח, אשר בלתי אפשר לצאת משם.
ובפרט כי יש הרבה אנ"ח העומדים פתח השער יומם ולילה יסובבוהו וחרבם שלופה בידם, עד אשר אין מנוס מהם, ויאמר הגר"א ז"ל אליו (אחרי אשר אלצהו השינה, והוא לא רצה לישן רק ללמוד כדרכו שלא לישן).
עשה כך הלא יש צינור תחת השער בחצר בית הסוהר, אשר משם יוצא הקילוח מהגגות, ודרך אותו הצינור תלך לביתי, ותחמם לי חמין ותביא אלי.
ויאמר לו הגבאי, הלא דבר הזה בלתי אפשר, האחת מפני שהמקום דחוק מאוד, אשר בלתי אפשר לשום אדם לצאת דרך מקום צר כזה, שנית הלא כאשר יראוני אנ"ח הנצבים פתח השער, אשר איש רוצה לברוח מבית הסוהר, ישאו את ראשי מעלי, והשיב לו הגר"א ז"ל, לך ותשוב, ולא יהי' לך שום נזק, וכן הי' שיצא דרך המקום הצר הנ"ל והלך לביתו וחמין בידו, ושב דרך אותו מקום הצר, והביא את החמין ליד הגר"א ז"ל, והוא לא ראה שום אנ"ח, וגם הם לא ראוהו, והוא נס הפלא.