מעלות המדות/ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מעלות המדות ג

ג
המעלה השלישית מעלת יראת שמים ובכללה יש מורא וכבוד אב ואם

בני, בואו ואלמדכם מעלת יראת שמים. דעו בני כי יראת שמים מעלה גבוה ומעלתה רם על כל שאר מעלות המדות החשובות, ומפני חשיבותה נתנה הקדוש ברוך הוא ברשות האדם והשליטו עליה, שכך אמרו חכמים ז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שנאמר (דברים י יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך. חביבה היא יראת שמים לפני המקום שהיא שקולה כנגד כל מצות התורה, שכל העוסק בתורה ובמצות לשם שמים מביאין אותו לחיי העולם הבא, כענין שנאמר (משלי יד כז) יראת ה' מקור חיים לסור ממוקשי מות. ואומר (קהלת יב יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, כלומר שמור ועשה את המצות ביראת שמים, ואם יעשה אדם כל המצות כולן שלא לשמן ושלא ביראת שמים, לא די שאינן עולין למצות, אלא שעולין לו לחובה, כענין שנאמר (תהלים נ טז-יז) ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך, ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך. ואמרו חכמים ז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת ואיזו חכמה שתחלתה היתה לשם שמים, כגון חכמתו של ר"ע, דאמר ר"ע זו היתה תשמישי לפני חכמים, מצאתי הרוג אחד, ונטפלתי בו בשלשה תחומי שבת, עד שהבאתיו למקום קבורה, וכשבאתי והרציתי הדברים לפני חכמים אמרו לי, על כל פסיעה שפסעת מעלין עליך כאלו שפכת דמים. דנתי על עצמי קל וחומר ומה בשעה שנתכוונתי לזכות חטאתי לרבות מעטתי, אלו נתכוונתי למעט על אחת כמה וכמה. וכיון שהיתה תחלת תורתו לשם שמים לפיכך זכה ועלתה לידו. הרי כבר למדנו כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. כגון ר' עקיבא שהיתה תחלת תורתו ביראת שמים. וכל שאין יראת חטאו קודמת לחכמתו אין חכמתו מתקיימת, כגון שאם אין תחלת תלמודו ביראת שמים, אין תלמודו מתקיים בידו, כגון תלמודו של אלישע בן אבויה שלא היתה תחלת תלמודו לשם שמים אלא על שראה אביו מעלת התורה למד לבנו תורה, אמרו עליו על אבויה שהיה מחשובי ירושלים, ובשעה שנולד לו אלישע זימן אבויה אביו את כל זקני ישראל שיסעדו אצלו, וזימן ביניהן רבי אליעזר ורבי יהושע, כיון שאכלו ושתו מהן מרקדין ומהן מזמרין. אמר רבי אליעזר לרבי יהושע, כל אלו עוסקין במלאכתן אף אנו נעסוק במלאכתנו, ישבו ונתעסקו בתורה וירדה האש והקיפה אותם, אמר להם אבויה באתם לשרוף את ביתי, אמרו לו לאו, אלא בדברי תורה אנו עוסקין ועיקר נתינתה באש נתנה, שנאמר (דברים ד יא) וההר בוער באש, אמר הואיל וכך היא כבודה של תורה, אף אני איני מלמד לתינוק זה אלא תורה. ועל ידי שלא היתה לשם שמים לא עלתה בידו ונטרד מן העולם. וכן הוא אומר (תהלים קיא י) ראשית חכמה יראת ה', שכל חכמה שאין יראת שמים קודמת לפניה, אינה חכמה. ואמרו חכמים כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים, דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות, והחיצונות לא מסרו לו, שאין לו דרך ליכנס בפנים. שאלו את ר' יוחנן חכם וירא חטא מהו, אמר להן זה אומן וכלי אומנתו בידו. חכם ואין ירא חטא, אמר להן הרי זה אומן ואין כלי אומנתו בידו, ואמרו חכמים ז"ל גדולה היא היראה ששני ספרים כתב שלמה ולא חתם בהם אלא ביראה, שכן חתם בקהלת (יב יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא. וחתם במשלי (לא ל) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל. וכל מי שיש בו תורה ויראת שמים, הקדוש ברוך הוא והבריות מתהללין בו כענין שנאמר (תהלים קיא י) ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד. ולא עוד אלא שהבריות מתהללין בו ומכבדין אותו כענין שנאמר (תהלים קיב ט) קרנו תרום בכבוד:

בני, בואו וראו כמה גדולה מעלת יראת שמים, שהרי כל העולם כולו לא נבראו אלא בשביל יראת שמים, כענין שנאמר (קהלת ג יד) ידעתי כי כל אשר עשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע והאלהים עשה שייראו מלפניו. ואמרו חכמים ז"ל גדולה היא היראה שהעליונים והתחתונים לא נבראו אלא בשביל היראה, שנאמר (קהלת יב יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמו כי זה כל האדם. ואמרו חכמים ז"ל כל מי שיש בו יראת שמים, שקול כנגד כל העולם כולו שנאמר כי זה כל האדם, כלומר כי זה האיש שקול כנגד כל בני אדם. חביבה היא היראה שהיא מביאה את האדם לעבודת המקום, ולידי קיום המצות כענין שנאמר (דברים יג ה) אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמורו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון, ולא עוד שכל מי שהוא ירא שמים, משביעו לעולם הבא מטוב הצפון בבית גנזיו, כענין שנאמר (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. ולא עוד אלא שהבריות מתייראין ממנו, כענין שנאמר (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. שכשם שהוא ירא מן המקום, כך הקדוש ברוך הוא מטיל אימתו על הבריות ויראין מפניו. גדולה היא יראת שמים, שהיא עומדת לו לאדם בעולם הזה ולעולם הבא, כענין שנאמר (תהלים יט י) יראת ה' טהורה עומדת לעד:

בני, בואו וראו חבתה של יראת שמים כענין שנאמר (תהלים קיב א) אשרי איש ירא את ה' ובמצותיו חפץ מאד, שכל מי שכתוב בו אשרי מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר (תהלים קכח ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. ולפיכך חתם משה רבינו עליו השלום בברכותיהם של ישראל באשריך, כענין שנאמר (דברים לג כט) אשריך ישראל מי כמוך. נתקבצו כל ישראל אצל משה רבינו עליו השלום ואמרו משה רבינו אמור לנו מה עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לנו לעתיד לבא. אמר להם איני יודע מה אומר לכם, אשריכם ישראל מה מתוקן לכם, משלו חכמים באגדה למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שמסר בנו לפדגוג, והיה מחזרו מראה אותו ואומר לו כל האילנות הללו שלך הן, כל המדינות שלך הן, כל הארצות שלך הן, משיגע הרבה אומר איני יודע מה אומר לך, אשריך מה מתוקן לך. כך (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. גדולה יראת שמים שלא די שהוא בעצמו עומד לבטח כאילו עומד במגדל עוז ואינו ירא מכל בריה, אלא שהוא מחסה אפילו לבניו, שנאמר (משלי יד כו) ביראת ה' מבטח עז ולבניו יהיה מחסה. ולא עוד אלא שהוא זוכה ויוצאין ממנו בנים מהוגנים גיבורים בתורה ובמצות, כענין שנאמר (תהלים קיב א-ב) אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד. וכתיב בתריה גבור בארץ יהיה זרעו. ואמרו חז"ל עד שלא יחטא אין נותנין לו אימה ויראה, משהוא חטא נותנין עליו אימה ויראה. עד שלא חטא אדם הראשון היה שומע קול הדיבור ועומד על רגליו ויכול לעמוד בו. ומשחטא היה שומע את קולו ומתחבא שנאמר(בראשית ג ח) ויתחבא האדם ואשתו. עד שלא חטאו ישראל (שמות כד יז) ומראה כבוד ה' כאש אכלת, ואמרו חז"ל שבע מחיצות של אש היו בוססות זו בזו והיו ישראל רואין ולא היו יראין ולא היו מתפחדין, וכיון שחטאו אפילו פני הסרסור לא היו יכולין להסתכל, שנאמר (שמות לד ל) וייראו מגשת אליו. עד שלא חטא שלמה היה רודה בשדים ובשדות, דכתיב (קהלת ב ח) עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני אדם שדה ושדות. עשיתי לי שרים ושרות משוררים זכרים ומשוררות נקבות. ותענוגות בני אדם פדובטא. שדה ושדות שידה ושדתין. וכיון שחטא הביא ששים גבורים שהיו משמרין את מטתו, שנאמר (שיר השירים ג ז) הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה, שהיה מתפחד מן הרוחות לכן נאמר (משלי יד כו) ביראת ה' מבטח עז, שכל מי שיש בו יראת שמים אין עליו יראה אחרת, אלא יש לו יראה מוטלת על הבריות ואפילו על המזיקין, כענין שנאמר (בראשית ט ב) ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ, לרבות את המזיקין, ואמרו חכמים אין בית רובע בחללו של עולם, שאין בו תשעה קבין של מזיקין. והאדם הולך ופושט אצבעו לתוך עינו של מזיק והאלהים משמרו. ובשעה שהאדם רוצה לילך בשוק קהל של מלאכים ושל מזיקין לפניו והן מכריזין ואומרים תנו מקום לאיקונין של אלהים כמין פורמא יש בפני המזיקין כגון החמורים הללו של טוחנין, וכשעונותיו של אדם גורמין הכיסוי שבפניהם הוא מתגלה ומביט באדם ופניו משתנות, שנאמר (איוב יד כ) משנה פניו ותשלחהו, והוא נשטם לפיכך נמסרו לו המלאכים לשומרו. כלום יש מגדל עוז גדול מזה, וכל התולה בטחונו בהקדוש ברוך הוא מתוך יראה הקדוש ברוך הוא מגין עליו לעולם הזה ולעולם הבא, כענין שנאמר (תהלים קטו יא) יראי ה' בטחו בה' עזרם ומגנם הוא, עזרם בעולם הזה ומגנם בעולם הבא. שהוא מגין עליהם מפני מדת הדין, ולא עוד אלא שמוסיף ימים שנאמר (משלי י כז) יראת ה' תוסיף ימים. תדע שכל מקום שיש יראת שמים, שם חיים מצוי, כענין שנאמר (משלי יט כג) יראת ה' לחיים, ומהו היראה? שיהיה האדם רואה את המקום כנגדו תמיד בכל שעה ובכל רגע, ויהיה נכנע לפניו בכל מדות הכנעה והעבדות כעבד העומד לפני רבו, וירא וחרד מפניו שמא ישגה בעבודתו, או שמא לא יתרצה רבו אליו, ומתוך כך ניתן אל לבו להרצות לפניו במעשיו ובכל ענייניו, וכל מה שהוא עושה בחרדת הלב כדי שלא ימצא אחריו משגה או דבר מכוער. כך צריך לו לאדם ליתן יראתו של הקדוש ברוך הוא על פניו תמיד וכשהוא עוסק בתורה ובמצות יעשה אותם מן הלב, ויהיה חרד בעשייתן שמא יולד לו בהן דבר ממפסידי המצות, כגון הגאוה והגסות והתפארות בני אדם והסח הדעת ודומיהן, לפי שאינו ירא מן המצות אלא ממי שצוה עליהן. ומאותות היראה שיהיה האדם נבון ומשכיל כענין שנאמר (משלי יד טז) חכם ירא וסר מרע. ואמרו חכמים ז"ל אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה. ושיהיה עניו ושפל ברך כענין שנאמר (משלי כב ד) עקב ענוה יראת ה', כלומר בשביל הענוה שיש בו, מביאתו ליראת ה', ושיהיה חנו נטוי על הבריות שכך אמרו חכמים ז"ל כל אדם שיש לו חן בידוע שירא שמים הוא, שנאמר (תהלים קג יז) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו. ושיהיו דבריו נשמעים כענין שנאמר (קהלת יב יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור, וישנא את הרע, ואינו מתגאה בעצמו, ופיו ולבו שוין, כענין שנאמר (משלי ח יג) יראת ה' שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי. הלא תראו בני, כמה פעמים הזהיר הקדוש ברוך הוא על היראה מתוך חשיבותה ומעלתה, כענין שנאמר (דברים ו יג) את ה' אלהיך תירא, (ויקרא יט יד) ויראת מאלהיך, (דברים כח נח) ליראה את ה' הנכבד והנורא הזה. וראוי לכל ירא שמים, שלא יירא מן האנשים להוכיחם אם יראה אותם שנוהגים שלא כשורה. כי דבר זה נגד יראת שמים, כמו שאמר חכם אחד ראוי למחזיק בחכמה ובצדק, שלא ירא מבני אדם. ואמר חכם אחד, הצדיקים אינם יראים כי אם האלהים לבדו, אך לירא מפני חכמים ותלמידיהם מפני מעלת התורה, דבר זה ראוי והגון וחייב אדם לכבדם ולירא מפניהם שכך אמרו חכמים ז"ל (דברים ו יג) את ה' אלהיך תירא, לרבות תלמידי חכמים. אשריהן יראי שמים ההולכים בדרכי האל ונהנין מיגיעתם, אשריהן בעולם הזה, וטוב להן לעולם הבא, כענין שנאמר (תהלים קכח א-ב) אשרי כל ירא ה' ההלך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. לכן בני הוו זהירין במעלת המדה הזאת, כדי שתזכו לעושר ולכבוד ולחיים בעולם הזה, ולעולם הבא. כענין שנאמר (משלי כב ד) עקב ענוה יראת ה' עשר וכבוד וחיים. ואלהינו ברחמיו יתן יראתו על פנינו לבלתי נחטא:

מעלת כיבוד אב ואם

בני, כשם שחייב אדם לירא ולכבד למקום ברוך הוא כך אדם חייב לירא ולכבד את אביו ואת אמו. כענין שנאמר כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך. ואומר איש אמו ואביו תיראו. וכל מי שמכבד את אביו ואת אמו וירא מפניהם מעלין עליו כאילו ירא ומתפחד ומכבד להקדוש ברוך הוא. תדע לך שכן הוא שהרי שלשתן שותפין בו שכך אמרו ז"ל שלשה שותפין יש בו באדם הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו אביו מזריע לובן שממנו עצמות וגידים וצפורנים ולובן שבעינים ומוח. אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ודם ושער ושחור שבעין. והקדוש ברוך הוא יתברך נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וראות העין ושמיעת האוזן ודיבור שפתים והילוך רגלים דעה ובינה והשכל הלכך שלשתן שותפין בו. ואי אפשר לו לאדם לירא ולכבד אביו ואמו שלא יהא ירא ומכבד חלקו של מקום. ואמרו חכמים ז"ל אי זו היא מורא ואי זו היא כיבוד, מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו. ואי זו היא כיבוד, מאכיל ומשקה מרחיץ וסך מלביש ומנעיל מכניס ומוציא ועוד אמרו חז"ל גדול כבוד אב ואם שהעדיפן יותר מכבודו דאלו בכבודו כתיב כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך כיצד אתה מכבדו מפריש לקט שכחה ופיאה מעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני חלת עיסה מאכיל רעבים ומשקה צמאים, ואם יש לך הון אתה חייב בכלם. אבל כשאתה בא אצל כיבוד אב ואם מה הכתוב אומר כבד את אביך ואת אמך. אפילו הוא מחזר על הפתחים. ואחד האיש ואחד האשה מצווין בכך אלא שהאיש ספוק בידו לעשות והאשה אין ספוק בידה לעשות מפני שרשות בעלה עליה. הלכך נתאלמנה או נתגרשה הרי ספוק בידה לעשות וחייבת. ושמא יאמר אדם מכיון שחייב אני להאכיל ולהשקות ולהלביש ולהנעיל את אבי ואת אמי מותר לי לילך ולגנוב ולגזול כדי ליתן לתוך פיהם של אבי ושל אמי ולהלבישן ולהנעילן כדי לקיים מצות כיבוד אב ואם, כך אמרו חכמים ז"ל יש מאכיל לאביו פטומות ופסיוני ויורש גהינם ויש משעבדו ברחים ויורש גן עדן. אמרו שאדם אחד היה רגיל להאכיל לאביו תרנגולות פטומות ופסיוני אמר לו אביו בני מאין לך אלו הענינים והשיב לו בנו אי זקן אכול ולעוס כדרך שהכלבים אוכלין ולועסין כלומר מדוע אתה שואל אותי מאין לי הענינים לא די לך מה שאתה אוכל אלא שאתה שואל מאין, הרי זה יורש גהינם גם על מה שהתריס כנגד אביו והשיב לו דרך בזיון. ויש משעבדו בריחים ויורש גן עדן, כיצד, אמרו שאדם אחד היה טוחן בריחים. פעם אחת בא מצות המלך על הטוחנין, אמר לו בנו לאביו אבא תעמוד ותטחון במקומי ואני אלך תחתיך במצות המלך שאילו היית הולך לשם והיית חוזא מוכה ולוקה לא היה טוב, מוטב שאחזור לוקה ומוכה אני ולא אתה. נמצא משעבדו בריחים ויורש גן עדן מפני שחשש לכבוד אביו.

ומפני מה הקדים בכיבוד אב לאם, כענין שנאמר איש אמו ואביו תיראו לפי שגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים לפיכך הקדים הכתוב כבוד אב לכיבוד אם. וגלוי וידוע שהבן מתיירא מאביו יותר מאמו מפני שמלמדו תורה לפיכך הקדים הכתוב מוראת אם למוראת אב. אמור מעתה שניהם שקולים כאחד. ואם אומר אב לבנו השקיני מים ואמו אמרה לו השקיני מים יעשה כבוד אביו תחלה שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו:

בני, בואו וראו כמה גדול כבוד אב ואם שכל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו זוכה ונוחל חיי העולם הזה וחיי העולם הבא כענין שנאמר כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה. ולא עוד אלא כל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אין חטא בא על ידו, דתנא דבי אליהו זכור את יום השבת לקדשו כבד את אביך ואת אמך, וכי מה ענין זה אצל זה, אלא ללמדך שכל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אין חטא בא על ידו, שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו. ואם אין אדם מכבד את אביו ואת אמו גזרות קשות באות עליו. כענין שנאמר (ישעיהו כט יג) ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני. ותנא דבי אליהו כבד ולא תרצח, מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שאם יש לו לאדם מזונות הרבה בתוך ביתו ואינו מהנה אביו ואמו לעת זקנתן כאלו הוא רוצח לפני המקום כל ימיו לכך נאמר כבד את אביך ואת אמך ולא תרצח. כבד ולא תנאף מה ענין זה אצל זה, ללמדך שאם נשא אדם אשה והרי היא אינה מכבד את אביו ואת אמו לעת זקנתן כאלו הוא נואף כל ימיו לכך נאמר כבד ולא תנאף. כבד ולא תגנוב מה ענין זה אצל זה, ללמדך שאם יש לאדם בנים ובנות בתוך ביתו ואין מכבד את אביו ואת אמו לעת זקנתן כאלו גונב נפשות כל ימיו לפני המקום, לכך נאמר כבד ולא תגנוב. כבד ולא תענה מה ענין זה אצל זה, שאם יש לאדם נכסים הרבה בתוך ביתו ואינו מהנה אביו ואמו לעת זקנתן כאלו מעיד עדות שקר כל ימיו לפני המקום, לכך נאמר כבד ולא תענה כבד ולא תרצח כבד ולא תנאף כבד ולא תגנוב כבד ולא תענה ברעך עד שקר. ובזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו למה הוא דומה, למלך שבא בן אוהבו ואומר לו מאין אתה בא אומר לו מבית אבי ואמי. אמר לו אביך ואמך למה הן דומין אמר לו הן נפטרו בשלום לבית עולמן אמר לו בני ברוך תהיה תהא לך קורת רוח בעולם שנתת מנוחה לאביך ולאמך לבית עולמן. עכשיו בא וראה גנזים טובים שגנזו לך אצלי שנאמר והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך והלכת בדרכיו, בדרכי שמים, מה דרכי שמים רחום וחנון על הרשעים ומקבלן בתשובה, כך אתם תהיו רחמנים זה על זה ובזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו לעת זקנתן כך הוא מפורש בקבלה ע"י ישעיה בן אמוץ הנביא הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כיצד יש לו לאדם מזונות הרבה בתוך ביתו וביקש לעשות מהן צדקה כדי שיפרנס את אחרים כיצד יעשה יפרנס את אביו ואת אמו תחלה ואם הותיר יפרנס את אחיו ואת אחותו ואם הותיר יפרנס את בני ביתו מכאן ואילך ירבה צדקה בישראל. ועניים מרודים תביא ביתך, כיצד יעשה? בזמן שאדם אוכל משלו לבו מתיישב עליו, משל אחרים לבו מתמרמר עליו ואפילו אם הוא אוכל משל בנו או משל בתו לבו מתמרמר. ואין צריך לומר משל אחרים. אשרי אדם שיש לו מזונות הרבה ובאין עבדיו ובני ביתו ונהנין ממנו על שלחנו עליו הכתוב אומר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. (ישעיהו נח ז) כי תראה ערום וכסיתו. כשם שהקדוש ברוך הוא יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעלמי עולמים ראה את האדם הראשון ערום ולא המתין לו שעה אחד עד שהלבישו מיד שאמר ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, כך לא יראה אדם את אביו ואת אמו בבגדים בלויים ויחזיר פניו אלא ילביש אותם בבגדים נאים. לובש אדם בה' מנה, ילביש אביו ואמו בי' מנה. לובש אדם בי' מנה, ילביש אביו ואמו בט"ו מנה. גדולה מצות כיבוד אב ואם שמאריכין ימיו ושנותיו של אדם ומטיבין לו ונוחל חיי העולם הזה וחיי העולם הבא. וכשם שמתן שכרה מרובה כך עונשה מרובה שכך אמרו חז"ל באגדה מאי דכתיב עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה עורבי נחל ויאכלו בני נשר. עין שהלעיגה לכיבוד אב ואם ותבוז לקהת אם קרינא ביה לקחת בחי"ת. כלומר שנבזים בעיניו מצות לא תקח האם על הבנים יקרוה עורבי נחל ויאכלו בני נשר. דין נקיר ודין אכיל אמר הקדוש ברוך הוא יבוא עורב שהוא אכזרי וינקר את העין ואל יהנה ממנה ויבא נשר שהוא רחמני ויאכלנה ויהנה ממנה:

בני, בואו וראו כמה גדול מצות כיבוד אב ואם לפני המקום ששקל כיבודם לכיבודו ומוראן למוראו וקללתן לקללתו נאמר כאן כבד את אביך ואת אמך ובהקדוש ברוך הוא כתיב כבד את ה' מהונך הקיש כיבודן לכיבודו של מקום נאמר כאן איש אמו ואביו תיראו ונאמר את ה' אלהיך תירא הקיש מוראן למוראו של מקום. נאמר כאן מקלל אביו ואמו ובהקדוש ברוך הוא איש כי יקלל אלהיו אבל בהקדוש ברוך הוא לא נאמר ומכה שאי אפשר לומר הכאה כלפי מעלה כדרך שאמר ומכה אביו ואמו. ובזמן שאדם מכה את אביו ואת אמו מה הקדוש ברוך הוא אומר כביכול יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם שאילו דרתי ביניהן ציערוני עמהן ולא היו חוששין בי יותר מהן. צאו וראו כמה חביבה מצות כיבוד אב ואם לפני המקום שכך אמרו חז"ל: אבא אמר השקני מים ויש מצות אחרות לעשות ואפשר לעשות אותן המצות ע"י אחרים יעשו אותן המצות ע"י אחרים והוא יתעסק בכבוד אביו ואמו. וכן תנא דבי אליהו אל יאמר אדם בעצמו הואיל ואבי שבשמים הקדימני תחלה אלך ואעשה רצון אבי שבשמים ואניח רצון אבי ואמי. לכך נאמר כבד את אביך ואת אמך כבד את ה' מהונך. שכיון שאפשר לעשותה על ידי אחרים תיעשה על ידי אחרים ויתעסק הוא בכבוד אביו ואמו. יכול אפילו אמרו לו אביו ואמו לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה יהא שומע להן, תלמוד לומר איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמרו, אתה והם חייבים בכבודי.

שאלו תלמידיו את ר"א עד היכן כיבוד אב ואם. אמר להן צאו וראו מדמה בן נתינה שהיתה אמו חסרה דעת והיתה מטפחתו בין חביריו ולא אמר לה כלום אלא דייך אמי. אמר רבן שמעון בן גמליאל לא כבדה בריה את אבותיו יותר ממני ומצאתי שכיבד עשו לאביו יותר ממני. אני שמשתי את אבי ואמי בכלים כעורים וכשיצאתי ולשוק בכלים נאים, ועשו הרשע שמש את אביו בבגדי מלכות שנאמר ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית ואין חמודות אלא בגדי מלכות, וכשיוצא לשוק בכלים מכוערים. אמרו חז"ל אף כשבאו בני עשו לעשות מלחמה עם ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אמור להן לישראל אין אתם יכולים להזדווג בהם עד עכשיו מתבקש להן שכר הכיבוד שכיבד אביהם של אלו הקבורים בהר שנאמר רב לכם סוב את ההר הזה. ועוד אמרו מי אחר כבודו של יעקב אבינו בעולם הזה כיבוד שכיבד עשו את אביו. גדולה מצות כיבוד אב ואם שהוא אוכל הפירות בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא שכך אמרו רז"ל אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולם:

בני, בואו וראו כמה חביבה מצות כיבוד אב ואם לפני המקום שכן צוה עליהם קודם מתן תורה כענין שנאמר כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ה' אלהיך ואחז"ל כאשר צוך במרה. ה' זו מדת רחמים, אלהיך זו מדת הדין שאם אתה מרחם על אביך ועל אמך לעת זקנתן הקדוש ברוך הוא מתמלא עליך רחמים. ואם אין אתה מרחם עליהם הרי הוא מדקדק עמך במדת הדין וכל מי שמכה את אביו ואת אמו חייב מיתה שנאמר ומכה אביו ואמו מות יומת. וכן המקללם חייב מיתה שנאמר ומקלל אביו ואמו מות יומת וכל המקללם אחר מיתתם חייב מיתה שהרי שינה עליו הכתוב שנאמר איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת וכל המקללם אחר מיתתם חייב מיתה שהרי שינה עליו הכתוב שנאמר איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אין לי אלא בחיים, לאחר מיתה מנין, תלמוד לומר אביו ואמו קלל דמיו בו לרבות לאחר מיתה.

ומן הכיבוד שיהיה אדם נוהג כשורה בכל דרכיו ובכל עניניו וישתדל לעשות מעשים טובים ונאים כדי שיהיה מרוצה לשמים ולבריות כדי שיהיה שמו של אביו נזכר עליו לטובה ולברכה שיהיו הבריות אומרות עליו אשריהן אביו ואמו של פלוני שכך גידל גידולים טובים, ברוך שזה ילד ברוך שזה גידל ברוך רבו שלמדו תורה ועליו הכתוב אומר זכר צדיק לברכה. וכשם שחייב אדם לכבד את אביו ואת אמו בחייהן כך חייב לכבדן אחרי מיתתן שכך אמרו חז"ל מכבדו בחייו מכבדו במותו בחייו כיצד, הנשלח בדבר אביו למקום אל יאמר שלחוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי מהרוני בשביל עצמי אלא שלחוני פטרוני מהרוני בשביל אבא. ועוד אמרו הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה לא יאמר לו עברת על דברי תורה, אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך הוא.

במותו כיצד מכבדן, היה אומר דבר שמועה מפי אלא יאמר כך אמר אבא, אלא כך אמר אבא מורי הריני כפרת משכבו. והני מילי בתוך י"ב חודש אומר הריני כפרת נפשו אבל לאחר י"ב חודש אומר זכרונו לחיי העולם הבא. ואמרו עוד המכבד את אביו ואת אמו במיתתן שכרו יותר כאלו כבדן בחייהן שהמכבדן בחייהן אינו מכבדן אלא מיראה והמכבדן במיתתן אינו מכבדן אלא לשם שמים. לכן בני הוו זהירין במעלת המדה הזאת כדי שתירשו חיי העולם הזה ותנחלו חיי העולם הבא. ה' יצליחנו בה ברחמיו הרבים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף